ביום 18.12.14 הוכרז סיכסוך עבודה נוסף בעילות של מבוי סתום במשא ומתן והתנהגות המשיבה בחוסר תום לב תוך היתעלמות וזלזול בנציגות העובדים.
כאשר ההתארגנות מצויה בשלב הראשוני, טרם הוכר ארגון עובדים יציג, לפגיעה בזכות ההתארגנות עלולות להיות השלכות חמורות יותר, מאשר בשלב בו הוכר ארגון עובדים יציג ומתנהל משא ומתן קבוצי, או בשלב לאחר שנחתם הסכם קבוצי במקום העבודה.
...
סוף דבר
בסרטונים שהוגשו לבית הדין, בקובץ אשר כונה "מוקד אסיפה והורדת כולם" בדקה 3:15 להקלטה, נשמע מר אסולין אומר למר כהן, בתגובה לכניסתו למוקד וניסיונו לקרוא לעובדים לצאת מן המוקד ולרדת לאסיפת עובדים: "צא צא צא לך תנהל עסק במודיעין ותפשוט רגל ותבוא על ארבע...לך, חתיכת כפוי טובה אחד". אמירה זו, מפי סמנכ"ל במשיבה, כי נקיטת צעדים ארגוניים הינה בבחינת כפיות טובה מלמדת על תפיסתה של ההנהלה את ההתארגנות.
בעניין זה ראו את דברי הנשיאה ארד בפס"ד פלאפון:
"נקודת המוצא לדיוננו, כפי ביטויה בהלכה הפסוקה ובהוראות החוק היא, כי יש למנוע השפעה כלשהי של המעסיק על מימוש זכות ההתארגנות של העובד. זאת, בין אם מדובר ברצון העובד להצטרף או שלא להצטרף לארגון עובדים; בין אם מדובר בהתארגנות ראשונית, או בהתארגנות קיימת; ובין אם מדובר בפעילותו של ארגון עובדים ליציגות במקום העבודה, ובהתמודדות בינו לבין ארגון עובדים אחר בהקשר זה."
אין מקום להכביר מילים בחשיבות זכות ההתארגנות, מצאנו להביא פסקה מפרק המבוא ממאמרם של סטפן אדלר ואפרת קוקה "הזכות להתארגן בראי תמורות יחסי עבודה בישראל" עתיד להתפרסם בספר סטיב אדלר:
"השאיפה להתאגד ולעבוד במקום עבודה שתנאיו מוסדרים בהסכם קיבוצי היא חוצת אוכלוסיות ומשותפת לעובדים רבים בעולם המערבי מומחים ואנשי אקדמיה בעולם מעריכים כי אם העובדים היו בעלי חירות אמתית להחליט בעניין הצטרפותם לארגון עובדים, כשהם משוחררים מכל לחץ של המעסיק, חלק גדול מציבור העובדים היה מבקש להצטרף לארגון עובדים ולעבוד במקום עבודה שתנאי העבודה בו מוסדרים בהסכם קיבוצי.
כאמור, לאחר שהבאנו בחשבון את כלל השיקולים כפי שהותוו בפסק הדין אלקטרה, הנוגעים לגובה הפיצוי שיש לפסוק בהתאם לחוק, הגענו לכלל מסקנה כי על המשיבה לפצות את המבקשים בסך כולל של 340,000 ₪, הסכומים שפסקנו נמוכים במידה מסוימת מהסכומים שנפסקו בגין מקרים דומים.
