מאפיינים ייחודיים דיני עבודה ומשפחה

בית המשפט העליון עמד על המומחיות המיוחדת של בית הדין לעבודה לידון ולהכריע במחלוקות בדבר זכויות עובדים במקום העבודה, ובכוחו לידון בסכסוך העבודה שבפניו גם גם בנסיבות בהן ההתערערות ביחסי העבודה ארעה על רקע סיכסוך אישי / משפחתי: "25. התופעה של פיטורים על רקע סכסוכים אישיים אינה תופעה נדירה. מקרים מעין אלו מובאים לפני בית הדין לעבודה מפעם לפעם, ובידיו הכלים להבחין בין פיטורים על רקע מניעים לגטמיים לבין פיטורים על רקע מניעים פסולים, יהיו אלה אשר יהיו (ראו לובוצקי [24], בעמ' 69). הדרך להבטיח כי כל מקרה ייבחן על פי אמות המידה הראויות וכי אמות המידה הראויות תיושמנה בכלל המקרים באופן שוויוני ואחיד, היא לקבוע כי סוגיית הפיטורים תדון בבית הדין לעבודה. ואמנם, כפי שראינו למעלה, הנחת היסוד שעמדה בבסיס הקמתה של מערכת בתי הדין לעבודה הייתה שטריבונלים מיוחדים המתמחים בדיני עבודה יוכלו להגיע להכרעות ראויות שתשקפנה את ערכי החברה ויגנו על מעמדו הייחודי והרגיש של העובד, תוך רגישות למאפיינים הייחודיים של כל מקרה ומקרה ותוך ראייה כוללת של כלל המקרים כדי להבטיח אחידות ושויון בפסיקה. יכולתם של בתי הדין לעבודה להגשים מטרות אלו נובעת הן

...

בענייננו, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שהגישו הצדדים אינני סבורה כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שיש בהן כדי להצדיק סטיה מן הכלל לפיו ענייני עבודה ידונו בבית הדין לעבודה (ראה פסק הדין בתיק ע"מ 9948/04 פלוני נ' פלונית שצוטט לעיל).

הגם שנדמה כי השותפות העסקית בין הצדדים התבססה ובהמשך הדברים עלתה על שרטון בזיקה לקשר הזוגי, ולפיכך אפשר מערכת היחסים האישית, תהיה רלוונטית במסגרת ההליכים שיתבררו בבית הדין / בבית המשפט, אני סבורה כי בסופו של יום, מערכת היחסים הזוגית, כשלעצמה, לא הצמיחה למי מהצדדים זכויות משפטיות שהן עניין לדיון בבית משפט לענייני משפחה, והסכסוך הקיים ביניהם הוא סכסוך אזרחי לכל דבר ועניין, כאשר מערכת היחסים הזוגית היא בבחינת נסיבה שיש להביאה בחשבון בתוך מארג הראיות שיובא בפני בית הדין/בית המשפט, ואין בה כדי להצדיק את העברת הדיון לבית משפט לעניני משפחה.

משנדחתה הבקשה הנתבעים ישלמו לתובעת (יחד ולחוד) הוצאות משפט בסך 1,500 ₪.

וכלשונו של בית המשפט העליון (פסקה 14 לפסק דינו, ההדגשות במקור): "משמוסכם על הכול כי מתקיימות במקרה דנן דרישות הסמכות של בית הדין לעבודה, כי אז מתבקשת המסקנה הנוספת – מכוח לשונו של סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה – כי לבית המשפט לעינייני מישפחה אין סמכות לידון בתובענה. מסקנה זו מתבקשת, שכן סמכותו של בית הדין לעבודה באותם הנושאים המסורים לידיו היא סמכות ייחודית, כלשון הסעיף". בהמשך פסק הדין (פסקה 25) נקבע: "התופעה של פיטורים על רקע סכסוכים אישיים אינה תופעה נדירה. ... דרך להבטיח כי כל מקרה ייבחן על פי אמות המידה הראויות וכי אמות המידה הראויות תיושמנה בכלל המקרים באופן שוויוני ואחיד, היא לקבוע כי סוגיית הפיטורים תדון בבית הדין לעבודה. ואמנם, כפי שראינו למעלה, הנחת היסוד שעמדה בבסיס הקמתה של מערכת בתי הדין לעבודה הייתה שטריבונלים מיוחדים המתמחים בדיני עבודה יוכלו להגיע להכרעות ראויות שתשקפנה את ערכי החברה ויגנו על מעמדו הייחודי והרגיש של העובד, תוך רגישות למאפיינים הייחודיים של כל מקרה ומקרה ותוך ראייה כוללת של כלל המקרים כדי להבטיח אחידות ושויון בפסיקה. ... העברת הדיון בסכסוכי עבודה בין בני מישפחה לבית משפט לעינייני מישפחה עלולה לסכל את שתי המטרות הנזכרות. לבית משפט לעינייני מישפחה הניסיון והכלים להכריע בסוגיות מדיני המשפחה, אך סוגיית הפיטורים היא סוגיה מדיני העבודה, וראוי איפוא שהיא תתברר בבית הדין לעבודה, שלו המומחיות והבקיאות בתחום זה." בע"ע 391/08 קטלין גוטמן נ' ג'י. קי. אר. אשראי רכב בע"מ, (ניתן ביום 3/12/09) חזר בית הדין הארצי על הלכה זו. בתי הדין לעבודה דנים ומכריעים חדשות לבקרים בסוגיות שבתחום המעמד האישי, והם נדרשים להכריע בדבר טיב יחסים בין בני זוג, כאשר הכרעה זו נידרשת לצורך הכרעה בסכסוכים בעינייני עבודה, הנתונים לסמכותם.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שהגישו הצדדים אינני סבורה, כי בענייננו מתקיימות נסיבות מיוחדות שיש בהן כדי להצדיק סטייה מן הכלל לפיו ענייני עבודה ידונו בבית הדין לעבודה כפי שיוסבר להלן.

וכלשונו של בית המשפט העליון (פסקה 14 לפסק דינו, ההדגשות במקור): "משמוסכם על הכול כי מתקיימות במקרה דנן דרישות הסמכות של בית הדין לעבודה, כי אז מתבקשת המסקנה הנוספת – מכוח לשונו של סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה – כי לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לדון בתובענה. מסקנה זו מתבקשת, שכן סמכותו של בית הדין לעבודה באותם הנושאים המסורים לידיו היא סמכות ייחודית, כלשון הסעיף". בהמשך פסק הדין (פסקה 25) נקבע: "התופעה של פיטורים על רקע סכסוכים אישיים אינה תופעה נדירה. ... דרך להבטיח כי כל מקרה ייבחן על פי אמות המידה הראויות וכי אמות המידה הראויות תיושמנה בכלל המקרים באופן שוויוני ואחיד, היא לקבוע כי סוגיית הפיטורים תידון בבית הדין לעבודה. ואמנם, כפי שראינו למעלה, הנחת היסוד שעמדה בבסיס הקמתה של מערכת בתי הדין לעבודה הייתה שטריבונלים מיוחדים המתמחים בדיני עבודה יוכלו להגיע להכרעות ראויות שתשקפנה את ערכי החברה ויגנו על מעמדו הייחודי והרגיש של העובד, תוך רגישות למאפיינים הייחודיים של כל מקרה ומקרה ותוך ראייה כוללת של כלל המקרים כדי להבטיח אחידות ושוויון בפסיקה. ... העברת הדיון בסכסוכי עבודה בין בני משפחה לבית משפט לענייני משפחה עלולה לסכל את שתי המטרות הנזכרות. לבית משפט לענייני משפחה הניסיון והכלים להכריע בסוגיות מדיני המשפחה, אך סוגיית הפיטורים היא סוגיה מדיני העבודה, וראוי אפוא שהיא תתברר בבית הדין לעבודה, שלו המומחיות והבקיאות בתחום זה." בע"ע 391/08 קטלין גוטמן נ' ג'י. קי. אר. אשראי רכב בע"מ, (ניתן ביום 3/12/09) חזר בית הדין הארצי על הלכה זו. בתי הדין לעבודה דנים ומכריעים חדשות לבקרים בסוגיות שבתחום המעמד האישי, והם נדרשים להכריע בדבר טיב יחסים בין בני זוג, כאשר הכרעה זו נדרשת לצורך הכרעה בסכסוכים בענייני עבודה, הנתונים לסמכותם.

לעניין זה ראו את החלטתו של בית הדין הארצי, במקרה דומה בנסיבותיו, בר"ע 48546-01-15 הנדיקום מערכות תוכנה ניידות בע"מ ואח' - רוזי הנדל (פורסם בנבו, 8.2.2015), כמצוטט: "במקרה שלפניי, אין חולק כי יחסי העבודה בין הצדדים – ככל שייקבע כי אכן היו כאלה – התקיימו לאחר שנוצרה מערכת יחסים זוגית בין המבקש 2 והמשיבה. עם זאת המחלוקות העיקריות בין הצדדים, הנוגעות כאמור לשאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד ולשאלות הנגזרות ממנה ביחס לזכאויותיה של המשיבה – אכן מצויות באופן מובהק במסגרת דיני העבודה, כפי שציין בצדק בית הדין האזורי. משכך, מדובר בסכסוך שהדיון בו מצוי במסגרת סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, בהתאם לסעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, סמכות אשר גוברת כאמור – מכוח סעיף שמירת הדינים – על זו של בית המשפט לענייני משפחה" לסיכום לאור כל האמור הבקשה נדחית.

אני קובעת כי לבית הדין לעבודה יש סמכות ייחודית לדון בתובענה, לרבות בשאלה האם יש לראות את יחסי הצדדים כיחסי עובד מעביד ואם לאו.

בהמשך פסק הדין נקבע: "התופעה של פיטורים על רקע סכסוכים אישיים אינה תופעה נדירה. ... דרך להבטיח כי כל מקרה ייבחן על פי אמות המידה הראויות וכי אמות המידה הראויות תיושמנה בכלל המקרים באופן שוויוני ואחיד, היא לקבוע כי סוגיית הפיטורים תדון בבית הדין לעבודה. ואמנם, כפי שראינו למעלה, הנחת היסוד שעמדה בבסיס הקמתה של מערכת בתי הדין לעבודה הייתה שטריבונלים מיוחדים המתמחים בדיני עבודה יוכלו להגיע להכרעות ראויות שתשקפנה את ערכי החברה ויגנו על מעמדו הייחודי והרגיש של העובד, תוך רגישות למאפיינים הייחודיים של כל מקרה ומקרה ותוך ראייה כוללת של כלל המקרים כדי להבטיח אחידות ושויון בפסיקה. ... העברת הדיון בסכסוכי עבודה בין בני מישפחה לבית משפט לעינייני מישפחה עלולה לסכל את שתי המטרות הנזכרות. לבית משפט לעינייני מישפחה הניסיון והכלים להכריע בסוגיות מדיני המשפחה, אך סוגיית הפיטורים היא סוגיה מדיני העבודה, וראוי איפוא שהיא תתברר בבית הדין לעבודה, שלו המומחיות והבקיאות בתחום זה." בע"ע 391/08 קטלין גוטמן נ' ג'י. קי. אר. אשראי רכב בע"מ, (ניתן ביום 3/12/09) חזר בית הדין הארצי על הלכה זו. בעניינינו, על פי טענת הנתבעת, בבסיס הסיכסוך נשוא התביעה עומד סיכסוך אישי בינה לבין בעלה מר טדי מרדן, הנידון בפני בית משפט לעינייני מישפחה.

...

בעניין פלוני לעיל, התייחס בית המשפט העליון לאפשרות שבית הדין לעבודה יגיע למסקנה כי הסכסוך אינו מצוי בתחום סמכותו העניינית, כדלקמן: "יתכנו מקרים יוצאי דופן שבהם יחסי המשפחה השפיעו מאוד על יחסי העבודה מראשית יצירתם ולאורך שנות קיומם ... ייתכנו אף מקרים שהשפעתם של יחסי המשפחה כה חזקה עד שבית הדין לעבודה יסיק שאין לו סמכות לדון בתובענה מפני שבין הצדדים לא נוצרו כלל יחסי עבודה עצמאיים מעבר למסגרת היחסים המשפחתיים. לבית הדין הכלים לסנן מקרים מסוג זה, כלים הנמצאים בדיני העבודה עצמם. בתי הדין נדרשים, בהקשרים שונים, לשאלה אם בין בני משפחה נוצרו יחסי עובד ומעביד אם לאו." בענייננו, על פי המסמכים שהוצגו עד כה, אין כל אינדיקציה לכך שבין הצדדים לא נוצרו יחסי עבודה עצמאיים מעבר ליחסים המשפחתיים.

מכל הנימוקים כמפורט לעיל הבקשה נדחית.

חלופת המיילים איתך, כמו גם כל אוירת העבודה, זו גם זו, היא חלק מנבזות, השפלה, היתעמרות, הוצאת דיבתי, שבוש עבודתי, יצירת לחצים, איומים שפלים נקלים, חוזרים ונשנים, העפת ניירת לכווני, וכל המסכת הזו, המהוה את מכלול אופי מקום עבודתי כאן, עולה כדי עבירה על דיני עבודה על פי חוק, בכללם ובפרט היתעמרות בעבודה וכן דיבה, אשר ניתן להם בתקופה האחרונה משנה תוקף בחקיקה ובשפיטה, ולא בכדי.

      בתביעת לשון הרע שעילתה נוצרה במסגרת יחסי עבודה, יש להוסיף לתמהיל האיזונים האמורים גם את המאפיינים הייחודיים של יחסים מסוג זה. בין היתר, יש להיתחשב בכך שיחסי עובד-מעסיק טומנים בחובם באופן אנהרנטי את הצורך לאפשר לממונה להעיר לכפופים לו, לחוות דיעה על עבודתם ולהעביר להם אינפורמאציה רלוואנטית, מבלי שיתלווה לכך חשש מפני תביעות לשון הרע[footnoteRef:72].

על הראציונאל המונח ביסוד כך נאמר בענין אבידן: "במערכת של יחסי עבודה קיימים גם ערכים נוספים שיש לקחתם בחשבון בעת יישומו של החוק וההגנות הנקובות בו, הנובעים מהיותו של מקום העבודה מעין "מישפחה" מורחבת, שחבריה שוהים זה עם זה שעות רבות מדי יום ואמורים להגשים יחד מטרות משותפות.

...

לנוכח העובדה שבפועל התובעת עבדה פחות משעות התקן, אנו סבורים שהייתה מחלוקת אמיתית ו/או טעות כנה בדבר קיזוז שעות ההיעדרות, כך שאין הצדקה לחיוב בפיצויי הלנת שכר.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה המזערי, כך שהנתבעים ישלמו לתובעת, ביחד ולחוד, בתוך 30 ימים את הסכומים הבאים: א. שכר עבודה לחודשים ספטמבר-אוקטובר 2017 בסך 8,294 ₪.

לאור כל האמור, התובעת תישא בהוצאות הנתבעים בסך 10,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים.

מודל Gig Economy הוא מודל חדשני עם מאפיינים ייחודיים אשר אינו מתאים ליחסי העבודה הקלסיים.

אין בידי וולט נתונים על מצבו המשפחתי של השליח ומצבו התעסוקתי.

האם התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין באשר לטענת המשיבה כי קיימת שונות גדולה בין שליח לשליח וכי יהיה צורך לבצע תחשיב לכל שליח ושליח, דבר שיש בו כדי להביא לדחיית הבקשה (ראו סעיפים 28 – 30 לסיכומי המשיבה), הרי שאופיין של תובענות ייצוגיות בדיני עבודה כאשר מדובר בזכויות הוא שיש צורך בחישוב פרטני על בסיס תקופות העבודה השונות, הקפי המשרה השונים והשכר שונה, מה גם שבמקרה זה תנאי השכר אינם שונים, כך שאין באמור כדי להצדיק את דחיית הבקשה.

...

הבקשה מתקבלת.

הסעד הקבוצתי הכספי הנתבע בגין זכויות אלו הינו 23,976,000 ש"ח. כמו כן, אנו מאשרים את הסעד ההצהרתי לעניין הזכאות לתשלום דמי הבראה, דמי מחלה ופיצויי פיטורים (6%).

שוכנענו כי מר אזולאי התחיל לעבוד בוולט, לאחר שהבקשה לאישור התובענה הייצוגית הוגשה, על מנת שיוכל להגיש עמדה בעניין ולא מדובר במי שעבד בוולט כשליח לשם פרנסתו כפי מגישי העמדה האחרים (כאמור בסעיף 70 לעיל).