מאסר ממושך להורה שהורג את ילדו

בנושא מימוש הדירה, היתנהלות החייבים הייתה אמביוולנטית כאשר לדברי הנאמן וכפי שמשתקף מכל המסמכים שהוגשו בתיק מיני אז, החייבים משכו את הפינוי מהדירה תקופה ממושכת.

בהקשר זה אציין כי נפלא מבינתי, והדבר לא בואר בתגובה, כיצד אנשים המתקיימים מסכום של 3,300 ₪ בלבד נושאים בדמי שכירות חודשית של 5,500 ₪ ומקיימים מישפחה מסכום זה. הדבר אומר דרשני, אך אנו מצויים עתה בשלהי ההליך, הנאמן לא התעכב על סוגיה זו ואני רואה לנכון לאמץ את גישתו בעיניין זה. החייבים טענו, כי לא עמדו בתשלומים הואיל והחייב היה במאסר תקופה ארוכה ולא היה באפשרותו לעמוד בצו שהושת עליו.

בנושא דמי דיור חלוף אמר הנאמן בדיון: "טענות החייב מופרכות בצורה בלתי רגילה, זה מזכיר במידה מסוימת בהבדלים המתאימים, על אותו ילד שהרג את הוריו ובטיעונים לעונש ביקש הקלה כי הוא יתום.

...

וכך אני מורה.

אני סבורה כי די בכל האמור לעיל, כדי שלא להוסיף לידי החייבים תשלום נוסף בגין הדיור החלוף.

סיכום: מן המקובץ לעיל אני פוסקת כדלקמן: החוב כלפי הנושה גלמר יוחרג מן ההליך.

] בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ש' בן שלמה) בת"פ 14789-03-14 אשר הרשיע את המבקש בעבירות של הריגה ונהיגה בקלות ראש וגזר עליו 27 חודשי מאסר בפועל, שנה מאסר על תנאי, פסילה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה למשך 15 שנים, ופצוי בסך 20,000 למשפחתה של אשה שמצאה את מותה בתאונה לה גרם.

טרם גזירת הדין הורה בית המשפט על קבלת תסקיר של שירות המבחן בעיניינו של המבקש.

משני תסקירים שהוגשו עולה כי המבקש בן 66, נשוי, אב ל- 12 ילדים וסב לנכדים.

עם זאת, העריך שירות המבחן כי מאסר ממושך עלול להביא לירידה משמעותית במצבו הנפשי והגופני של המבקש ולפיכך הומלץ תחילה על ריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות שירות אך בתסקיר השני המליץ שירות המבחן על מאסר קצר, אשר יתחשב בגילו ובמצבו המשפחתי של המבקש.

...

דין הבקשה להידחות.

על כן ובלא לטעת מסמרות בשלב זה באשר לסיכויי הערעור ולשינוי סעיף העבירה בה הורשע המבקש, מקובלת עלי טענת המשיבה לפיה גם אם תתקבל טענת המבקש לפיה יש להסתפק במקרה דנן בעבירה של גרם מוות ברשלנות, קשה להלום כי עונשו יופחת באופן שלא יחייב ריצוי מאסר בפועל.

תסקיר שירות המבחן מהתסקיר עולה, כי הנאשם כבן 25, רווק ומתגורר בבית הוריו, בן למשפחה מרובת ילדים.

אשר לנסיבות ביצוע העבירות – הנאשם החביא בחדרו בבית הוריו נשק המסוגל להרוג ועשרות כדורים, יחד עם מסיכה וכפפות.

שליחתו למאסר בלתי נמנעת נוכח חומרת העבירה, ואך מובן כי שליחתו למאסר ממושך עלולה להיות שלילית עבורו.

...

המיקום במתחם נוכח כל האמור, יש למקם את הנאשם בתחתית המתחם.

גזירת הדין נוכח כל האמור, גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 14 חודשים בניכוי מלא של ימי מעצרו של הנאשם על-פי חישוב שב"ס שיכריע.

בשל הנסיבות האישיות המורכבות, החלטתי להימנע מהטלת קנס.

שם הורה הנאשם לילדה להוריד את חצאיתה ותחתוניה, ואיים עליה, כי אם לא תקשיב לו יהרוג אותה.

הנאשם ניסה לנשק את הילדה, אשר דחפה אותו, ואח"כ הורה לה לשכב על בטנה ונגע בישבנה.

נוכח חומרת המעשים וריבויים, נוכח עברו הפלילי של הנאשם והמסוכנות הרבה הקמה ממנו, נוכח אי לקיחת אחריות על ידו והצורך להרתיע גם אחרים מביצוע עבירות דומות ואף לאור הנזקים שנגרמו למתלוננות כמו גם התקופה הממושכת בה ביצע הנאשם את מעשיו, ביקשה התובעת לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל ממושך ביותר ונפרד בגין כל אישום ואישום בנפרד, בגין כל קורבן וקורבן ובמצטבר האחד לשני.

...

וכך הוסיפה בפרשת ליבוביץ' באותו הקשר: "ואמנם, קשה לבטא במילים את עוצמת הפגיעה והקף הנזק הנגרמים לקורבנות של עבירות מין, במיוחד במקרים בהם בוצעו העבירות בנסיבות מחמירות. בפסיקתו של בית-משפט זה נאמר לא אחת כי עבירות מין חמורות שקולות כדי רצח נפשו של הקורבן, בהותירן בו צלקות שלא יימחו. מדיניות ענישה מחמירה עשויה למצוא את ביטויה לא רק בהעלאת רף הענישה בחקיקה ובהטלת העונש בהתאם לרף המירבי שקבע המחוקק, אלא גם ביישומה של ההחמרה בגזירת עונשים מצטברים בגין עבירות אלה במקרים מתאימים. כאשר נאשם מורשע במספר עבירות מין שניתן להשקיף עליהן כמעשים נפרדים ועצמאיים, וכאשר טמונה בהן חומרה מיוחדת בשל אופיין ונסיבות ביצוען, יש בכך כדי להצדיק הטלת עונשים מצטברים בגינן, באופן מלא או למצער חלקי. כך למשל, כאשר הנאשם מורשע בביצוע עבירות מין חמורות במספר קורבנות, ראוי ליתן משקל לאנטרס העצמאי של כל אחד מהקורבנות לשלמות גופו ונפשו ולכבודו כאדם, וזאת על דרך של הטלת עונשים מצטברים בגין אותם מעשים.

שקלנו את הטענות, אך לא שוכנענו כי יש מקום להתערב להקלה בעונשו של המערער.

אשר על כן אנו גוזרים על הנאשם עונש מאסר של 15 שנה בגין כל אחד מהאישומים בהן הורשע.

בנוסף, אישתו הראשונה נרצחה, לדבריו ככל הנראה על רקע אותו סיכסוך, כאשר נורתה מכדור תועה כשנהגה ברכב, אך הנאשם חש כי המטרה הייתה להרוג אותו ולא אותה.

חמשת ילדיו מאישתו הראשונה נותרו להתגורר בבית הסמוך לבית הוריו בכפר ראמי, ואילו הוא, אישתו השנייה ושני ילדיהם, עברו להתגורר בירכא.

כאשר מדובר בכמויות סם גדולות בהרבה, קבע בית-המשפט העליון כי הטלת עונשי מאסר ממושכים מחויבת כמדיניות ענישה ראויה שתתרום למיגור התופעה, והמסקנה המתחייבת היא כי השיקולים האישיים מתגמדים אל מול השיקול ההרתעתי והשמירה על האנטרס הצבורי; זאת, בדחותו את עירעורו של אדם, אשר העביר חבילה המכילה כעשרה ק"ג הרואין מצדה הלבנוני של גדר הגבול אל תוך ישראל, והורשע בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית, עליו הטלתי עונש של תשע שנות מאסר בפועל, ועונשים נוספים (ע"פ 7657/10 הייב נ' מדינת ישראל, 29.3.12).

...

כל אלה מובילים למסקנה כי אין נסיבות כבדות משקל המחייבות לסטות ממתחם העונש ההולם שנקבע בעניינו, או המצדיקות הטלת עונש שהוא ברף התחתון.

הנה כי כן, לאחר שקבעתי את מתחם העונש ההולם בנסיבות ביצוע העבירה, ביחס לנאשם, ואת מידת אשמו, ובהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה כפי שפורטו לעיל, אני גוזר את דינו, כדלקמן: אני דן את הנאשם ל-60 חודשי מאסר, מתוכם 40 חודשים לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו, ואילו היתרה על-תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בפרק זמן זה כל עבירה על פקודת הסמים מסוג פשע; אני פוסל את הנאשם מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה למשך שנתיים מיום שחרורו ממאסר; אני מטיל על הנאשם קנס כספי בסך 15,000 ₪, או 150 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם בתוך 200 ימים מיום שחרורו מהכלא; אני מורה על חילוט הרכב מסוג מזדה, מ"ר 39-522-28, הרשום על-שם הנאשם.