מאסר מותנה על החזקת הרואין בכלא

הנאשם סיים שנת טפול מוצלחת בקהילת "מלכישוע", ולאור המלצת שירות המבחן, ועמדתם המשותפת (והראויה – נכון לאותה העת) של הצדדים, ניתן ביום 8.7.13 גזר דין, במסגרתו הועמד הנאשם בפקוח שירות מבחן לתקופה של 12 חודשים, וזאת לצד הוראה בדבר הארכת המאסר המותנה שהיה תלוי ועומד כנגדו.

באופן ממוקד יותר, ביקש התובע לקבוע את המתחמים הבאים: התפרצות לדירה - 12-24 חודשים, התפרצות לעסק 6-12 חודשים, החזקת סם שלא לצריכה עצמית - 18-36 חודשים, גניבה - מאסר קצר עד 6 חודשים, החזקת סם לצריכה עצמית - מאסר על תנאי עד 6 חודשים והחזקת סכין למטרה לא כשרה - חודש עד 6 חודשים.

כך לדוגמא הרשעה ב', המשקפת, בין היתר, החזקת 22 גרם הירואין בתוך הכלא, וכך לדוגמא הרשעה ו', המשקפת עבירה של התפרצות לדירת מגורים (מעבר לעבירה המתוארת בהרשעה טו').

...

יחד עם זאת, ובהקשר זה סבורני כי יש טעם מסוים בטיעון הסניגורית לפיו יש מקום להעניק משקל לקולא לנסיונותיו של הנאשם לשנות את נתיב חייו, במיוחד כאשר מדובר בנסיון שהיה כרוך בשתי תקופות ארוכות בהן שהה בקהילה טיפולית סגורה.

במילים אחרות - מאמציו של הנאשם, הגם שנכשל בסופו של דבר, ראויים להתחשבות בקביעת העונש הכולל.

סיכום לאחר שבחנתי את השיקולים השונים שפורטו לעיל, החלטתי להשית על הנאשם את העונשים הבאים: (א) 36 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

בשים לב להרשעותיו הקודמות של הנאשם בעבירות רכוש, אלימות וסמים, ביצוע עבירות על אף ריצוי מאסרים בפועל וחרף מאסר מותנה, ביקשה המאשימה למקם את עונשו בשליש העליון של המיתחם ולגזור עליו 13 חודשי מאסר בפועל.

בפעם הרביעית מכר לשוטר הסמוי הרואין, מחולק ל-15 מנות במשקל כולל של 17.2 גרם בתמורה ל-1,800 ₪,בנוסף, הנאשם החזיק ברשותו סך מסוכן הרואין במשקל 2 גרם מחולק ל-2 מנות ועוד חבילה של הרואין במשקל כולל של 2.58 גרם.

אפשרות זו תאפשר מעקב אחרי המשך שילוב הנאשם בטיפול ושמירה על ניקיון מסמים לצד חרב עונשית שתרחף מעליו במובן זה שהפרת הצוו תביא להפקעתו וגזירת עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, בין שריצה כבר עבודות שירות ובין שלא.

...

הערעור נדחה וכך גם בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

בקביעת המתחם בעניינו של הנאשם שקלתי העובדה שמדובר במכירה אחת, כמות הסם, הסוג והתמורה, העדר תחכום, העדר פעולה בחבורה והעובדה שהמכירה היתה לסוכן משטרתי ואני קובעת מתחם שנע מ-5 חודשי מאסר ל- 16 חודשי מאסר בפועל.

אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 7 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות.

זאת בנסיבות המתוארות בכתב האישום המתוקן ולפיהן ביום 26/09/04 בסביבות השעה 02:35 החזיק הנאשם בחשיש במשקל של 2.0858 גרם נטו בכלא ניצן ובנוסף החזיק בהירואין במשקל של 3 גרם נטו (להלן: "התיק העיקרי").

המאשימה עותרת להורות על הפעלת הענישה המותנית בת 36 חודשים מת"פ 1116/04 (בימ"ש מחוזי נצרת), להשית עונש מאסר בפועל ממושך וכן להורות על מאסר מותנה על כל עבירה מפקודת הסמים, על כל עבירת רכוש לפי פרק י"א לחוק העונשין, על כל עבירות כלפי שוטרים וכן על עבירות לפי חוק הכניסה לישראל.

כך פעל כבוד השופט קפאח ביום 21/02/10 בקובעו כדלקמן: "כנגד הנאשם מאסר על תנאי בן שלוש שנים! בר הפעלה. עיון בגזר הדין ת"פ 1116/04 בית מפשט המחוזי בנצרת מעלה כי המאסר המותנה הוטל על הנאשם בנוסף למאסר בפועל ממושך-בגין עבירות מסוג פשע על פקודת הסמים המסוכנים הגם שבתנאי עצמו לא איבחן בית המשפט בין עבירות מסוג פשע לבין עבירות מסוג עוון על פקודת הסמים המסוכנים. ספק בעיני אם בית המשפט המחוזי הנכבד התכוון להפעלת המאסר המותנה גם בגין עבירה של החזקה לצריכה עצמית ומכל מקום הפעלת המאסר המותנה לא תעמוד בשום יחס לעבירה עצמה. אשר על כן אני מורה על הארכת המאסר המותנה לתקופה של שנה אחת" (הדגשה במקור).

...

כך פעל כבוד השופט קפאח ביום 21/02/10 בקובעו כדלקמן: "כנגד הנאשם מאסר על תנאי בן שלוש שנים! בר הפעלה. עיון בגזר הדין ת"פ 1116/04 בית מפשט המחוזי בנצרת מעלה כי המאסר המותנה הוטל על הנאשם בנוסף למאסר בפועל ממושך-בגין עבירות מסוג פשע על פקודת הסמים המסוכנים הגם שבתנאי עצמו לא איבחן בית המשפט בין עבירות מסוג פשע לבין עבירות מסוג עוון על פקודת הסמים המסוכנים. ספק בעיני אם בית המשפט המחוזי הנכבד התכוון להפעלת המאסר המותנה גם בגין עבירה של החזקה לצריכה עצמית ומכל מקום הפעלת המאסר המותנה לא תעמוד בשום יחס לעבירה עצמה. אשר על כן אני מורה על הארכת המאסר המותנה לתקופה של שנה אחת" (הדגשה במקור).

לפיכך ובנסיבות אין מנוס לטעמי אלא להפעיל את העונש המותנה של בית המשפט המחוזי זאת נוכח האמור בחוק ואף נוכח הראציונאל הטמון בעצם הטלת המאסר המותנה שכשמו כן הוא מותנה ועד ביטול התנאי או פקיעת תוקפו רובץ על שכמי הנאשם.

לאור האמור במקובץ לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: -אני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה בן 36 חודשים מת"פ 1116/04 (בימ"ש המחוזי נצרת).

הנאשם הודה בעובדות כתב האישום אך גרס כי הסמים הוחזקו על ידו לצריכתו העצמית.

על כגון דא נאמר ע"י ביהמ"ש העליון, מפי הש' ע' ארבל ובהסכמת הש' ד. בייניש וע' ארבל, בע"פ 6048/04 אדגואיצאנו נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 12.7.05), כי: "עבירות סמים הן עבירות חמורות והחדרת סמים מסוכנים אל בין כתלי הכלא, במיוחד כשמדובר בסם המסוכן והקטלני שבין הסמים, חמורה היא שבעתיים ויש לעשות הכל על מנת להילחם בנגע הסמים ובתופעה של החדרת סמים לכלא". למרבה הצער, נדון הנאשם בעבר על החדרת הרואין (לשימוש עצמי) אל תוככי הכלא ואף הוטל עליו עונש מאסר מותנה, בר הפעלה, בן 3 חודשים (ת"פ 5896/05 של בימ"ש השלום בטבריה).

סוף דבר בהתחשב בכל הנסיבות, אני גוזר על הנאשם 6 שנות מאסר, מתוכן 4 שנים לריצוי בפועל והיתרה מותנית, למשך 3 שנים, לבל יעבור עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים, למעט עבירה של שימוש או החזקה לצורך שימוש עצמי.

...

לסיכום, ביקש הסנגור, לנהוג במידת הרחמים ולהטיל על מרשו מאסר "מידתי ולא ארוך במיוחד". הנאשם ב"דברו האחרון" הביע חרטה על מעשיו ובקש עזרה בשיקום.

סוף דבר בהיתחשב בכל הנסיבות, אני גוזר על הנאשם 6 שנות מאסר, מתוכן 4 שנים לריצוי בפועל והיתרה מותנית, למשך 3 שנים, לבל יעבור עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים, למעט עבירה של שימוש או החזקה לצורך שימוש עצמי.

עוד אני מורה על חילוטם והשמדתם של הסמים שנתפסו אצל הנאשם.

כך מידי שנה מצא עצמו הנאשם ניצב בפני בית משפט ונדון לעונשים שונים, ובשנים 87' ו-89', הורשע בעבירות סחר בסמים, תיווך החזקה שלא לצריכה עצמית וכיו"ב. בשנת 2006 הורשע הנאשם בבית משפט זה בשני תיקים של סחר בסמים, תיווך והחזקה שלא לצריכה עצמית, בהם נדון למאסר ממושך של 37 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח , לאחר הפעלת מספרי מאסרים מותנים שהיו תלויים ועומדים כנגדו ונראה כי לא היוו גורם הרתעה ממשי עבורו.

הוצגה פסיקה ברע"פ 4862/10 אשר אנקרי נגד מדינת ישראל– שם דובר על החזקה של 11.6 גרם קוקאין, שם הודה הנאשם בהחזקה שלא לשימוש עצמי ובית משפט השלום גזר עליו 20 חודשי מאסר בפועל ובית המשפט העליון בעירעור לא מצא כל סטייה מנורמת הענישה המקובלת בעבירות אלה.

בעפ"ג 15555-02-10 (מחוזי ת"א) –נאשם החזיק 20 גרם הרואין, בעל נסיבות אישיות מיוחדות ושתי הרשעות קודמות, אשר ניהל הוכחות וחלה במחלה קשה, והושתו עליו 29 חודשי מאסר בפועל.

...

חובת ההודעה לטוען ברכוש מוטלת על התובע, כמפורט בתקנה 2(ג), ואני סבורה כי נוכח אי עתירת התביעה להכריז על הנאשם כסוחר סמים ואי הכרזתו ככזה, הייתה חובה על התביעה לבקש את זימונם, של הורי הנאשם (או לפחות אביו, לאחר מות אמו) לדיון בבקשת חילוט הכסף.

המאשימה לא טענה לחילוט הכספים מכוח סעיף זה, ונוכח המפורט באשר למקור הכסף – אין מקום להיעתר לבקשה.

באשר לצירוף התיק הנוסף בגין החזקת הסכין שלא כדין – אני סבורה כי במכלול הנסיבות הסדר הטיעון שבין הצדדים הינו ראוי ומאוזן, ויש בו כדי לגלם את שיקולי הענישה הרלבנטיים בעניינו של הנאשם ביחס לעבירה זו. לפיכך, נוכח כל האמור ולאחר שנדרשתי לכלל השיקולים לחומרא ולקולא – הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: בגין התיק שבכותרת מאסר בן 18 חודשים לריצוי בפועל.