מאסר בפועל על הזנחת קטין

במסגרת האישום הראשון יוחסו לה ריבוי עבירות היתעללות בקטין, על פי סעיף 368ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ריבוי עבירות הזנחת קטין שטרם מלאו לו 14 שנים, על פי סעיף 362 לחוק העונשין וריבוי עבירות הפרת חובה הורה, על פי סעיף 337 בצרוף סעיף 323 לחוק העונשין.

משכך, גזר בית המשפט על המערערת 30 חודשי מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים והתנאי הוא שלא תבצע עבירת אלימות או היתעללות כלפי ילדיה.

...

לאחר שעיינו בגזר דינו של בית המשפט המחוזי, בהודעת הערעור על נספחיה ושמענו את טענות הצדדים בפנינו, וכן את עמדת שירות המבחן, מצאנו כי דין הערעור להדחות.

כל זאת, בצירוף העובדה כי המערערת מסרבת בתוקף לקחת חלק בכל הליך טיפולי בבית הסוהר, הביאונו למסקנה כי אין להתערב בעונש שנגזר עליה.

אשר על כן, הערעור נדחה.

בהכרעת הדין, עמד בית המשפט על כי אף שהוכחו בפניו לא רק עבירות האלימות, כי אם גם חלק ניכר מהטענות המהוות בסיס לאישום בהזנחה, ראוי להמנע מלהרשיע את המבקש בעבירה זאת, משלא הוכח כי היתנהגותו מגיעה לכדי "פגיעה או סיכון שלומה הפיזי הקיומי" של הקטינה.

לבסוף, גזר בית משפט השלום על המבקש מאסר בפועל למשך 12 חודשים, מאסרים מותנים, וכן פיצוי בסך 5,000 שקלים.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

ממילא, נדחית גם בקשת עיכוב הביצוע שהוגשה עמה.

מאידך, ניתן להצביע על מקרים רבים אחרים בהם הוחלט, לאור חומרת העבירות, להשית על קטינים עונש מאסר בפועל לתקופות של כשנה עד שנתיים (ע"פ 10876/03 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); ע"פ 4920/01 הנ"ל; ע"פ 4272/04 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

אין זו תופעה יוצאת דופן, כי קטין אשר גדל בצל הזנחה קשה, בסביבה רווית אלימות ואשר משחר ילדותו סבל מהתעללות מתמשכת, הופך ברבות השנים מקורבן לעבריין בעצמו.

...

על האיזון העדין שבין שיקול השיקום לבין הצורך לשדר מסר מרתיע לבני נוער המעורבים בעבירות מין, היטיב לעמוד השופט א' גולדברג, בציינו: "אם עברו, עתידו וסיכויי שיקומו של נאשם צריכים דרך כלל לבוא במניין שיקוליו של בית המשפט, מקבלים שיקולים אלה משנה תוקף כשמדובר בעבריין שהוא קטין, הן לעניין ההחלטה אם להרשיעו (לאחר שנמצא כי ביצע את העבירה), והן לעניין מידת העונש, אם נמצא כי ראוי הוא להיות מורשע בדין. מאידך גיסא, ועל אף שמדובר בנערים, אין שיקול ההרתעה, ובעיקר הרתעתם של עבריינים בכוח, נדחק בכגון דא לקרן זווית. על בית המשפט להגן על גופן וכבודן של קטינות, לא רק מפני פגיעתם הרעה בהן על ידי מבוגרים, אלא גם מפני התעללות מינית של נערים שעדיין לא בגרו" (ע"פ 1148/96 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 837, 844).

אשר-על-כן, הערעור מתקבל במובן זה שעונשו של המערער יעמוד עתה על שנתיים מאסר בפועל.

בנסיבות חמורות כאלה, סבורני כי ראוי להעניק משקל נוסף לשיקולי גמול והרתעה גם כאשר מדובר במי שביצע את העבירה בעת שהיה קטין, וגם כאשר נסיבות חייו קשות הן. באחת הפרשיות כבר עמדתי על המתח בין שיקולי גמול והרתעה לבין שיקולי שיקום המתעורר בגזירת עונשם של קטינים שביצעו עבירות מין: כפי שקורה לא אחת במקרים מסוג זה, הלכה תשומת הלב והתמקדה אט אט בו ובשיקומו, עד שנדמה כי נזנח כליל עניינה של הקורבן.

יצוין כי בעת הדיון בכתב אישום זה ביקש המבקש לצרף כתב אישום נוסף שהיה תלוי ועומד נגדו בגין עבירה של הזנחת קטין.

לטובת המבקש העידה גם המתלוננת אשר ביקשה מבית המשפט כי יימנע מהטלת מאסר בפועל על בעלה.

...

בית המשפט המחוזי קבע, איפוא, כי יש לדחות את הערעור וכי המבקש יחל בריצוי מאסרו ביום 1.8.04.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית ועימה גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

רע"פ 360/22 פלוני נ' מדינת ישראל (16.1.2022) – הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות במספר עבירות של תקיפת קטין חסר ישע על ידי אחראי לפי סעיפים 379 + 382 (ב)(2) לחוק העונשין וזוכה מעבירה של הזנחת קטין לפי סעיף 362(ב) לחוק העונשין.

הרי אם כן, מהמקובץ עולה כי לרוב כאשר מדובר בעבירות תקיפת קטין בידי אחראי נוהגים בתי המשפט ביד קשה עם העבריינים והענישה כוללת רכיב של מאסר בפועל ממש.

...

הרי אם כן, מהמקובץ עולה כי לרוב כאשר מדובר בעבירות תקיפת קטין בידי אחראי נוהגים בתי המשפט ביד קשה עם העבריינים והענישה כוללת רכיב של מאסר בפועל ממש.

לאור כל האמור, בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ובמדיניות הענישה הנהוגה, מצאתי לקבוע את מתחם העונש ההולם בין 18 ועד 36 חודשי מאסר, לצד רכיבי ענישה נוספים.

תוצאה אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 24 חודשי מאסר בפועל.