המערערים הורשעו על פי הודאתם ועונשם נגזר במסגרת עיסקאות טיעון (להלן: ההליכים הפליליים) כדלקמן:
כנגד בן עמי ואקרמן הוגשו בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע כתבי אישום בעבירות של סרסרות למעשה זנות, שדול למעשה זנות, החזקת מקום לשם זנות, השכרת מקום לשם זנות ובעילה אסורה.בגזר דין מיום 2.8.2001, קבע בית המשפט המחוזי בבאר-שבע כי העבירות בהם הורשעו בן עמי ואקרמן הן עבירות "שבהן נתגלה כיעורו של אדם, עבירות הנבנות על מעשיו הבזויים של העבריין", כמאמר השופט חשין בפסק הדין תורג'מן. בית המשפט המחוזי היתייחס לחומרה שבתופעת הסחר בבני אדם ולמסכת הייסורים שעברה המשיבה וגזר על בן עמי ועל אקרמן שלושים ושלושה חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי של שנתיים למשך שלוש שנים.
עוד בשנת 1950 חתמה מדינת ישראל על האמנה להשבתת הסחר בבני אדם וניצול זנותם של אחרים,אשר אומצה בשנת 1949 על ידי העצרת הכללית של האו"ם. אמנה זו מעגנת את איסור הסחר בבני אדם וקובעת סנקציה על סרסרות, שדול לזנות או ניצול מעשה זנות של אחרים.
בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר, כי מוצע להעתיק את מיקומו של הסעיף "שכן מדובר בתופעה הפוגעת בצורה חמורה ביותר בחרותו של אדם".עוד במסגרת החוק, הורחבה עבירת הסחר בבני אדם לסחר למטרות שונות (ולא רק לעיסוק בזנות), כגון נטילת איברים, הולדת ילד ונטילתו, ביצוע עבירות מין ועוד; המונח "סחר" הוגדר אף הוא באופן רחב ככולל מכירה, קניה או עיסקה אחרת באדם בתמורה או שלא בתמורה; ונקבע עונש מרבי של 16 שנות מאסר על עבירות סחר , ובקטין - 20 שנות מאסר.
...
משכך, בא בית הדין האזורי לכלל מסקנה, כי יש לראות בחוזה העבודה בענייננו ככזה המניב למשיבה זכויות מכח חקיקת המגן.
סבורני, כי לפנינו אחד מאותם מקרים חריגים ויוצאי דופן בהם יש מקום לכוף את אחד מצדדי החוזה לקיימו.
סבורני, כי יש בנסיבות אלה די כדי להצדיק שימוש בשיקול הדעת שהעניק המחוקק לבית המשפט בסעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי), שלא להורות על ביטול החוזה ולחייב את סוחריה של המשיבה לקיים את חלקם בחוזה.
