בנוגע לטענת המוכר, להחלת סעיף 13 לתקנון, כטיעון נוסף לפטור מתשלום עמלת הקניה, כאמור, אין המוכר חייב בתשלום עמלת הקניה ולכן הדיון מתייתר, אף שיש לקבלה, כי סיפא סעיף 13 לתקנון בגירסתו המקורית והעדכנית, מחילו גם במקרי תביעה על עמלות.
תביעת לשון הרע
המוכר פירסם, בחוות דעת על בתי עסק, ביקורת, שלטענת בית המכירות, היתה לשון הרע, שפורסמה במכוון לפגוע בשמו הטוב ותבע פיצוי בסך 142,890 ש"ח. המוכר טען, שהפירסום היה הבעת דיעה צרכנית לגיטימית ושאין לייחסה אליו, אלא לחברה.
...
הימנעות צד מהבאת ראיה עשויה להביא למסקנה כי אילו הוצגה, הייתה פועלת לרעתו (ע"א 78/548 שרון נ' לוי פ"ד ל"ח(1) 736).
לאור כל זאת, נדחות טענות בית המכירות ללשון הרע.
סוף דבר
תביעת בית המכירות מתקבלת בחלקה, כך שהמוכר ישלם לבית המכירות את עמלת קטלוג פריטיו בסך 14,329 ש"ח בקיזוז כלל רווחי המכירה (רווחי הפריטים שנמכרו במכירה הפומבית ורווחי הפריטים שנמכרו בהסכמת המוכר לפני תחילת המכירה) בסך שלא פחות מ-5,000 דולר בערכם במועד הגשת התביעה, בהתאם להצהרת בית המכירות בנוגע לרווחי המכירה הפומבית.