בפני תביעה לפיצויים ע"ס 200,000 ₪ ,ע"פ חוק איסור לשון הרע התשכ"ה 1965 (להלן: "החוק") וכן ע"פ פקודת הנזיקין, שהגיש התובע כנגד הנתבעים, בגין פירסומי לשון הרע שביצעו, לטענתו, הנתבעים ברשת החברתית "פייסבוק".
לטענת התובע שהנו שוטר במשטרת ישראל,ביצע יחד עם שוטר נוסף בשם רועי כהן (להלן: "רועי") ביום 6.8.14 סיור שיגרתי באיזור המדרחוב בצפת.
בעיניין זה ראה דברי בית המשפט ב ת"א (טב') 39948-07-13 אברהם שביט שטריט נ' חיים חליוה:
"לעניין סבירות הפרסום, נראה כי ניתן היה להשיג את המטרות הלגיטימיות של הפירסום, בדרך פחות פוגענית – לכל הפחות על ידי המנעות מנקיבה בשמם של השוטרים ושל התובע. (ראה ת"א (י-ם) 172/89 פלוני נ' הכתב-אלמוני ואח', פ"מ תשנ"ד (ב) 397, 415). ערעור על פסק הדין- ע"א נצ17683-01-16 חיים חליוה נ' אברהם שביט שטריט מיום 25.04.2016 נדחה וביה"מ קבע שם בין היתר, כי לאור הביטויים המשתלחים באותה כתבה כנגד השוטר,לא ניתן לקבל את הטענה לתום לב:" לא רק לשון הכתבה פוגעת במשיב, כפי שפסקה השופטת קמא, כי אם גם תוכנם של הדברים העולים בה. הכתבה אינה מסתפקת בתאור של העובדות מנקודת מבטו של הכותב, כי אם מוסיפה להם מסקנות, כגון היות המשיב עבריין תנועה, היותו עבריין פלילי (המשבש מהלכי משפט), תאורו כחסר כשירות לשמש כשוטר (ומכאן המלצתו של המערער כי המשיב יעבור הישתלמות), השוואתו הבלתי מרומזת לחמור, ועוד כיוצא באלה אמירות, הפוגעות בשמו הטוב של השוטר־ המשיב".
...
לאור האמור אני דוחה את עתירת התובע להורות לנתבעים לפרסם התנצלות.
יש ליתן את הדעת לפרמטרים נוספים הנוגעים אפוא לטיבו של הפרסום, למהותו, לנגישותו, למשקל שהציבור מתייחס לו.
אין ספק שבמקרה דנן,מדובר בפרסומים חמורים ביותר היוצרים רושם כאילו מדובר בשוטר אלים המתנהג בברוטאליות ובברבריות ללא סיבה,מכה אשה,שוטר נאלח, שבעברו כבר כמה וכמה תלונות על תקיפה,"עברין על מדים".
אינני מקבלת את טענת הנתבעים בסיכומיהם,כאילו אמירותיהם מתייחסות לגוף המשטרתי ולא באופן אישי כנגד התובע.
לאור כל האמור,אני מחייבת את הנתבע 2 לשלם לתובע פיצוי בסך של 14,000 ₪.
