בדרך-כלל, ההתחשבות בזכות הנפגע, בנושא הפירסום ובתועלתו הציבורית, אינה באה לידי ביטוי בהגדרת לשון הרע בסעיף 1 לחוק, כי אם בהוראות החוק האחרות ובכללן ההגנות הקבועות בחוק.
.
המשנה לנשיא, כב' השופט שלמה לוין שהצטרף לתוצאה, הסביר את נקודת מבטו שלו ביחס לגובה הפצוי הראוי בגין לשון הרע (פרשת אמר, בעמ' 528, בין האותיות ב-ה):
"סבור אני כי הסטאנדרטים שהיו מקובלים עד כה בישראל לשומת הפיצויים בתביעות לשון הרע אינם משקפים את הדין הרצוי, וכי בכפוף לנסיבות הפרטניות של כל מקרה, יש להעלות את רמת הפיצויים במידה ניכרת ביותר... יש בהעלאת הסטאנדרטים הראויים לשומת הפיצויים, כאשר בדיעבד התברר כי אמנם בלשון הרע עסקינן, כדי להעמיד את המפרסמים על הצורך לערוך בדיקה יסודית לפני הפירסום, על מנת להמנע ככל האפשר מלפגוע בשמו הטוב של נושא הפירסום ובפרטיותו. אכן, בכפוף לנסיבות האינדיווידואליות של כל מקרה, צריך שיעור הפיצויים לשקף, מחד, את המשקל הרב שחברתנו נותנת לשמו הטוב של אדם, מאידך, גם את טובת ההנאה היוצאת למפרסם כתוצאה מפירסום סנסציוני, שבדיעבד התגלה כלשון הרע, למען לא ייצא החוטא נשכר".
יישום אמות מידה אלו על המקרה הנידון מצדיקות פיצוי מידתי אשר ישקף את האיזון בין הפגיעה בתובע לבין טיב לשון הרע בפירסום, שאינו ברף הגבוה, ובשים לב לעמדת הנתבעים כי ביצעו את עבודתם העיתונאית להביא לידיעת הציבור את המהלכים לאחר הבחירות.
...
לאור השיקולים האמורים אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע פיצוי בסך 25,000 ₪.
מכוח סמכותי בסעיף 9 לחוק מצאתי מקום לחייב את המקומון לפרסם ידיעה על מתן פסק הדין, שנוסחה כדלקמן:
"במסגרת פס"ד בת"א 33479-03-14 של בית משפט השלום באשקלון מיום 14.7.16, נפסק כי הנתבעים: המקומון השבוע החדש, שלום זרח, ושלום בר אבי, הוציאו לשון הרע על התובע, אלי סגרון וזאת בפרסומים מיום 7.11.13 ו- 19.12.13. בית המשפט פסק כי הנתבעים ישלמו לתובע פיצויים בסך של 25,000 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 15,000 ₪".
הפרסום יבוצע תוך 30 ימים.
סוף דבר
הנתבעים ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, פיצויים בסך של 25,000 ₪ בגין שני הפרסומים במקומון המהווים לשון הרע.
