המכתב הראשון הנו זה אשר נשלח ביום 8.2.2012 לראש המועצה האזורית לב השרון ויקרא להלן "המכתב הראשון";
המכתב השני הנו זה אשר נשלח בתגובה למכתב התראה של ב"כ התובעים, ואשר על-פי הסיפא של אותו מכתב, הופץ לכל חברי מליאת המועצה.
מכתב זה יקרא להלן "המכתב השני".
במסגרת כתב ההגנה הועלו על ידי הנתבע טענות מקדמיות רבות אשר כללו, בין היתר, היעדרה של עילה, היות המכתבים בגדר מסמכים אשר נערכו במסגרת הליך משפטי ומשכך מוגנים בפני תביעה מכוח הוראות חוק איסור לשון הרע, וכי עומדת לנתבע חסינות בפני התביעה דנן– כמי שהנו עובד ציבור (מכוח היותו חבר מליאה), ועל פי הוראות פקודת הנזיקין ותקנות הנזיקין (חסינות עובדי ציבור) התשס"ן-2006.
מגוף המכתב השני עלה כי לשיטת הנתבע, ייצגו התובעים או מי מהם את מדינת ישראל במסגרת הליך פלילי אשר היתנהל כנגד עורכת הדין גרוס בגין החריגה בגובה בניית גג ביתה, במקביל לניהול משא ומתן וחתימה על הסכם לשיתוף פעולה עם עורכת הדין גרוס לצורך מתן שירות משפטי משותף בתחום ההוצאה לפועל.
מקום בו נימצאו כלל הראיות בתיק זה כאלו המכוונות למסקנה על פיה יש לאמץ את הגרסה העובדתית כפי שנטענה על ידי התובעים, ועת כי נהיר כי טענות לעניין מתן שירות משפטי תוך קיומו של ניגוד עניינים יש בם כדי פגיעה בשמם הטוב של התובעים, היה עלי להוסיף ולבחון האם מתקיימות במקרה דנן הגנות הוראות חוק איסור לשון הרע, וזאת אם וככל שהיה מתברר כי המכתב אכן פורסם.
כך או כך, מקום בו התביעה אינה עוסקת בפרסומים אשר נעשו, ככל שנעשו, במסגרת ישיבות המליאה של המועצה האזורית, אלא בשני המכתבים בלבד, לא ניתן לקשר בין הנזק הכלכלי הנובע מהפסקת מתן השרות המשפטי עצמו, לבין המכתבים.
...
הגיונם של דברים מכוון למסקנה על פיה היה התובע בוחר שלא לייצג את מדינת ישראל באותו תיק, וכפי שציין הנתבע – קיימים עשרות עורכי דין אשר יכולים היו לייצג כתובעים במסגרת אותו הליך.
מקום בו נמצאו כלל הראיות בתיק זה כאלו המכוונות למסקנה על פיה יש לאמץ את הגרסה העובדתית כפי שנטענה על ידי התובעים, ועת כי נהיר כי טענות לעניין מתן שירות משפטי תוך קיומו של ניגוד עניינים יש בם כדי פגיעה בשמם הטוב של התובעים, היה עלי להוסיף ולבחון האם מתקיימות במקרה דנן הגנות הוראות חוק איסור לשון הרע, וזאת אם וככל שהיה מתברר כי המכתב אכן פורסם.
סוף דבר
הנתבע ישלם לתובע 1 סך של 25,000 ₪.
