מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

לשון הרע במכתבי התראה הקשורים להליך המשפטי ולמשא ומתן

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

המכתב הראשון הנו זה אשר נשלח ביום 8.2.2012 לראש המועצה האזורית לב השרון ויקרא להלן "המכתב הראשון"; המכתב השני הנו זה אשר נשלח בתגובה למכתב התראה של ב"כ התובעים, ואשר על-פי הסיפא של אותו מכתב, הופץ לכל חברי מליאת המועצה.
מכתב זה יקרא להלן "המכתב השני". במסגרת כתב ההגנה הועלו על ידי הנתבע טענות מקדמיות רבות אשר כללו, בין היתר, היעדרה של עילה, היות המכתבים בגדר מסמכים אשר נערכו במסגרת הליך משפטי ומשכך מוגנים בפני תביעה מכוח הוראות חוק איסור לשון הרע, וכי עומדת לנתבע חסינות בפני התביעה דנן– כמי שהנו עובד ציבור (מכוח היותו חבר מליאה), ועל פי הוראות פקודת הנזיקין ותקנות הנזיקין (חסינות עובדי ציבור) התשס"ן-2006.
מגוף המכתב השני עלה כי לשיטת הנתבע, ייצגו התובעים או מי מהם את מדינת ישראל במסגרת הליך פלילי אשר היתנהל כנגד עורכת הדין גרוס בגין החריגה בגובה בניית גג ביתה, במקביל לניהול משא ומתן וחתימה על הסכם לשיתוף פעולה עם עורכת הדין גרוס לצורך מתן שירות משפטי משותף בתחום ההוצאה לפועל.
מקום בו נימצאו כלל הראיות בתיק זה כאלו המכוונות למסקנה על פיה יש לאמץ את הגרסה העובדתית כפי שנטענה על ידי התובעים, ועת כי נהיר כי טענות לעניין מתן שירות משפטי תוך קיומו של ניגוד עניינים יש בם כדי פגיעה בשמם הטוב של התובעים, היה עלי להוסיף ולבחון האם מתקיימות במקרה דנן הגנות הוראות חוק איסור לשון הרע, וזאת אם וככל שהיה מתברר כי המכתב אכן פורסם.
כך או כך, מקום בו התביעה אינה עוסקת בפרסומים אשר נעשו, ככל שנעשו, במסגרת ישיבות המליאה של המועצה האזורית, אלא בשני המכתבים בלבד, לא ניתן לקשר בין הנזק הכלכלי הנובע מהפסקת מתן השרות המשפטי עצמו, לבין המכתבים.
...
הגיונם של דברים מכוון למסקנה על פיה היה התובע בוחר שלא לייצג את מדינת ישראל באותו תיק, וכפי שציין הנתבע – קיימים עשרות עורכי דין אשר יכולים היו לייצג כתובעים במסגרת אותו הליך.
מקום בו נמצאו כלל הראיות בתיק זה כאלו המכוונות למסקנה על פיה יש לאמץ את הגרסה העובדתית כפי שנטענה על ידי התובעים, ועת כי נהיר כי טענות לעניין מתן שירות משפטי תוך קיומו של ניגוד עניינים יש בם כדי פגיעה בשמם הטוב של התובעים, היה עלי להוסיף ולבחון האם מתקיימות במקרה דנן הגנות הוראות חוק איסור לשון הרע, וזאת אם וככל שהיה מתברר כי המכתב אכן פורסם.
סוף דבר הנתבע ישלם לתובע 1 סך של 25,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לטענת המבקשים, התביעה הוגשה ביחס לפירסום מותר, החוסה תחת ההגנה הקבועה בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה – 1965 (להלן:"החוק"), המעניק הגנה מוחלטת מפני תביעת לשון הרע, לכל פירסום הנעשה במהלך הליך משפטי, ללא קשר לתוכנו.
בע"א 43/11 הרם נ' זקס (28.8.2011) נפסק כי מאותם הנימוקים שפורטו בפרשת זיידמן, יש להחיל את החסינות האמורה, גם על מכתבי התראה הקשורים להליך המשפטי ולמשא ומתן המשפטי.
...
במקרה הנדון, לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי יש להורות על סילוק התביעה על הסף באופן חלקי, מאחר שכתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה כלל נגד הנתבעים 1-8, וביחס לנתבע 9, אינו מגלה עילת תביעה ביחס לשני פרסומים מתוך שלושה.
לאור כל האמור, אני מורה כדלקמן: אני מורה על מחיקת התביעה נגד הנתבעים 1-8.
אני מורה על מחיקת התביעה נגד הנתבע 9 ככל שהיא מתייחסת למכתב ההתנגדות ולמכתב שנשלח אל התובע 1 ביום 30.7.17 (נספח י' לכתב התביעה).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

התובע טען כי בשום שלב של הפגישה הוא לא סחט או איים ומדובר בשלל כזבים מסולפים כאשר הנתבע ידע היטב שאין בסמכותו של התובע לנהל משא ומתן ולהחליט מי ישכור את הנכס, ושאין בכוחו לכפות על הנתבע דבר כשחברת הניהול היא המוסמכת היחידה.
במענה לפגישה ולשיחה שהתקיימה, שלחה הנתבעת את המכתב מיום 13/9/17 ליתר בעלי הזכויות במקרקעין, במסגרתו גוללה את השתלשלות האירועים בקשר עם ניהול המגעים עמה ואשר אופיינו בחוסר תום לב משווע, בלשון המעטה, ובכלל כך מעשה הסחיטה על-פיו נעשה ניסיון לכפות את התובע כשותף לעסק.
הצגת הנתבעים את התובע באמירות במכתב לפיהן הוא מיתנהל תוך סחיטה ועושק ובריונית בסגנון של "מאפיה איטלקית", עשויה, על-פי ההגדרה בסעיף 1 לחוק, לבזות את התובע על רקע תכונות אלה המיוחסות לו. יחד עם זאת, הנני סבורה כי לאור ההקשר הכולל בו נאמרו הדברים – יש להגיע לכלל מסקנה כי אין בתיאורי אופייה של ההתנהלות שהנתבעים בקשו לייחס לתובע כדי להוות ביטויים שיש בהם לשון הרע.
הפסיקה עמדה לא אחת על כך שהסייגים לאחריות הקבועים בסעיף 13 לחוק, מעניקים הגנה מוחלטת מפני תביעות בגין פירסום לשון הרע, הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי.
כך דברים אלה יושמו בהמשך באופן קונקריטי גם בכל הנוגע למכתבי התראה שנשלחו בטרם ניפתח הליך משפטי (ר' רע"א 43/11 הרם נ' זקס [פורסם במאגרים] (28/8/11); ע"א 7517/17 גואטה נ' מיטלפונקט [פורסם במאגרים] (11/11/18)).
...
לאור התוצאה אליה הגעתי, הרי שדין הסעד לפיצוי כספי מכח סעיף 7א(ג) לחוק איסור לשון הרע להידחות והוא הדין באשר לצו העשה בדמות פרסום ההתנצלות.
על-כן, גם דינו של סעד זה להידחות.
סוף-דבר: לאור כל האמור, הנני מורה על דחיית התביעה על כלל סעדיה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

באשר למכתבים שמוענו לבית המשפט, הרי שאין בהם אמירות לשון הרע אלא טענות מוצדקות ובקשות פראקטיות ומכל מקום מדובר בכתבי בין-דין בהליך משפטי אשר חל עליהם חיסיון והגנה מפני טענות לשון הרע.
חלוקת הסיכונים בין הצדדים בכל הנוגע למתן השרות המשפטי הייתה ברורה גם היא: לנתבע היה ברור הסיכון לפיו ככל שתושקע עבודה רבה בייצוג בהליך זה יידרש לשלם את תיקרת שכר הטירחה, גם אם התיק יהיה בשלביו הראשונים.
בהקשר להליך זה ולשאלה האם נכרת הסכם שכר טירחה, לא ניתן להיתעלם מכך שגם קודם לחתימת ההסכם בהליך גולן נוהל משא ומתן במסגרת התכתבויות, אשר הובילו לבסוף להסכם שכר טירחה פורמאלי חתום.
בהיעדר ראיה בדבר השכר הראוי שיש לפסוק בגין משלוח מכתב התראה בהליך כמו הליך גפן, אין לי אלא לקבוע כי התובעים לא הרימו את הנטל להוכחת השכר הראוי, ועל כן יש לדחות את תביעתם בכל הנוגע לתשלום שכר הטירחה בהליך גפן.
בכלל זה, יש לראות את עובדי משרדם של התובעים כידו הארוכה של התובע, ואין להבחין בינם לבינו כאשר מדובר באמירות הקשורות לייצוגו המשפטי של הנתבע ולחוסר שביעות רצונו ממנו.
...
בהעדר ראיה בדבר השכר הראוי שיש לפסוק בגין משלוח מכתב התראה בהליך כמו הליך גפן, אין לי אלא לקבוע כי התובעים לא הרימו את הנטל להוכחת השכר הראוי, ועל כן יש לדחות את תביעתם בכל הנוגע לתשלום שכר הטרחה בהליך גפן.
לסיכום: תביעת התובעים מתקבלת באופן חלקי.
התביעה שכנגד נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 4.12.16 חברת הניהול שלחה לתובעת מכתב התראה טרם נקיטת הליכים משפטיים המורה לה להוציא את כלבה ממיתחם הדירה בתוך 14 ימים, תוך שהביאה לתשומת לב התובעת לחתימתה על מסך בו התחייבה שלא להכניס כלב לדירה, שאם לא כן תנותק מכל השירותים הניתנים לבעל יחידה בפרויקט.
ככל שהתובעת ביקשה לבסס תביעתה כנגד המוכר ועורך הדין על טענות אלה להצדקת הפצוי שהיא תובעת בגין אובדן דמי השרות, מניעת שירותים וכד', הרי שהריחוק בין כריתת הסכם המכר לנזקים הנטענים גדול ומכל מקום לא הוכח כל קשר כזה ועל כן כבר עתה ניתן לומר כי דין התביעה כנגד המוכר ועורך הדין להדחות.
ויותר מכך משלא שוכנעתי כי המוכר ניהל עימה משא ומתן בחוסר תום לב ממילא לא ניתן לייחס לחברת הניהול סיוע בהקשר זה. האם התובעת זכאית להשבת מס הרכישה טענת התובעת כנגד עורך הדין בסוגיה זו היא למעשה כי התרשל בתפקידו באופן שהוביל לחיובה בתשלום נוסף של מס רכישה שאת השבתו היא תובעת בהליך זה. מעבר להעלאת הטענה לא הביאה התובעת ראיות כלשהן להוכחת התרשלות עורך הדין.
לשון הרע התובעת טענה כי מעבר לנזק שניגרם לה באי קבלת השירותים הציבוריים מאת חברת הניהול, חברת הניהול אף תלתה שלט בעמדה מרכזית בכפר במקום פומבי וגלוי שאין לתת לה את השירותים הנ"ל. לדידה של התובעת המדובר בפירסום אסור המהוה לשון הרע.
...
סוף דבר בטרם אסיים אציין כי לא אכביר מילים לגבי אופן ניהול ההליך על ידי התובעת, אשר משתקף היטב בהחלטות השונות שניתנו במהלך הדיונים.
סיכומו של דבר לאחר שבחנתי טענות הצדדים מצאתי לדחות את התביעה העיקרית על כל רכיבי הנזק שנתבעו.
התובעת תשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 23,000 ₪ לכל אחד.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו