אשר לבקשה בטענת פרעתי, נקבע כי יש לדחות את טענות המשיבה מאחר ואינן בסמכות רשמת ההוצאה לפועל – בין אם משום שהטענות מתייחסות לחיובים וזיכויים שבאו לעולם קודם למועד מתן צו התשלום, ובין אם משום שמדובר בזכות קזוז נטענת, להבדיל מזכות קזוז קיימת, שאינה בסמכות רשם ההוצאה לפועל.
בענייננו נכון הדבר בבחינת קל וחומר, עת נראה כי המחלוקות העובדתיות הרלוואנטיות מצומצמות ביותר, אם בכלל קיימות, וכאשר רובה של המחלוקת נוגע לפרשנות משפטית של פסקי הדין והסכמי הפשרה שקדמו להליכים הנוכחים.
יודגש, כי אין מדובר בקיזוז של חיוב חדש כנגד החיוב המקורי שהוטל על שעיבי, אלא בפטור מביצועו של פסק הדין, העולה לגדר טענת 'פרעתי' במובנה היסודי, כפי שציינה אף רשמת ההוצאה לפועל בסקירתה את הדין הנוהג בעיניין.
ממילא, מדובר בעיניין שנימצא בסמכותה של רשמת ההוצאה לפועל, ואינו נבלע בפסק הדין שניתן בהחלטה בעירעור צו התשלום.
...
בהתחשב בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה מיום 06.03.2021, אשר הוגשה בעקבות הדיון בערעורים שלפניי ומתירה את הגשת הערעור ע"י המשיבה, דינה של טענה זו להידחות.
הפועל היוצא מכל האמור הוא שיש לקבל את ערעור המשיבה ולקבוע כי חובו של שעיבי לאגודה נפרע בעת מכירת המגרשים, וממילא לבטל את ההחלטה של כב' רשמת ההוצל"פ ולקבל את הבקשה בטענת פרעתי.
סיכום
סוף דבר, ערעור המשיבה מתקבל, ההחלטה של כב' רשמת ההוצל"פ מושא הערעורים בטלה ותחתיה נקבע כי מתקבלת הבקשה בטענת פרעתי.
