ביום 18.3.23, בעקבות שימוע בדבר איסור מינהלי על שימוש ברכב, החליט קצין המישטרה על השבתה מנהלית של הרכב בו נהגה קארין צ'רטוב (להלן – הנהגת), פרטית, "הונדה", מ.ר. 3266778, למשך 30 יום, בגין עבירה לכאורה של נהיגה בשיכרות, לאחר שבדגימת אוויר נשוף נמצא אצלה רכוז אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף, של 244 מקרוגרם, העולה על רכוז של 50 מקרוגרם שנקבע לגביה בחוק.
אפנה בעיניין זה לנסיבות המקרה ולתגובת הנהגת בדוח, מזכרי השוטרים הנלווים לדוח, טפסי בדיקות מפעיל ינשוף בתחילת המשמרת ובסיומה, פלטי ינשוף, דוח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשיכרות, טופס תיחקור חשוד, דוח על בדיקת שיכרות באמצעות ינשוף, טופסי השימוע, וסטאטוס רישיון הנהיגה של משרד הרשוי.
על פי ס' 57ב(ב) לפקודת התעבורה, לבית-המשפט סמכות לבטל את הודעת איסור השמוש, אם נוכח שהתקיים אחד מאלה:
"1. הרכב נילקח מבעליו בלי ידיעתו והסכמתו.
...
הפגיעה האפשרית במבקש, הובאה בחשבון על ידי המחוקק, ובאה במטרה למנוע עבירות מסוג זה. לעניין זה ראה דבריו של כב' השופט נ' סולברג בעניין אמברם:
"במציאות הקשה השוררת בכבישי ארצנו, בה מקפחים את חייהם אזרחים רבים, ראוי שבתי המשפט יעשו שימוש באמצעי אכיפה המאפשר לאסור שימוש ברכב, כפי שהתווה המחוקק... המחוקק ניסה לאזן בין הצורך להילחם בתאונות הדרכים באמצעות אכיפה אפקטיבית והרתעתית, לבין הפגיעה בזכות הקניין של הבעלים. "
נוכח האמור, מאחר שמדובר בעבירה חמורה של נהיגה לכאורה בשכרות, שמיוחסת לנהגת צעירה, המשתייכת לאוכלוסיה מיוחדת, על פי חוק, ולאחר שלא הוכח שנעשה מצד המבקש, הבעלים של הרכב, כל שניתן למניעת העבירה, אני סבורה שאיסור השימוש ברכב למשך 30 יום הוא מידתי וסביר בנסיבות.
לאור האמור לעיל, הבקשה לביטול הודעת איסור השימוש נדחית.
