בנוסף על כך נטען כי תמורות המכר ככל שיתקבלו נועדו לשרת את נושי עיזבון המנוח המצוי בהליכי פשיטת רגל ללא זכות קדימה לבעלי המניות.
משאלו הם פני הדברים, ברי כי אין כל הצדקה להאריך את המועד להגשת הצעות לרכישת זכויות החברה במקרקעין לאחר שכבר נתקבלה הצעתה המעודכנת של הרוכשת על ידי בעלי התפקיד ואף חשוב מכך, קיבלה את הסכמתו של הבנק אשר הקף נשייתו המובטחת גבוה בהרבה מסכום המכר שעל הפרק, כך שממילא הבנק הוא שנושא במלוא הנזק מחמת המחיר שהושג בסופו של דבר.
...
ראו והשוו לפר"ק (מחוזי ת"א) 47218-07-16 רונן מטרי, מנהל מיוחד לחברת מ.ר.נ. השקעות בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי בתל אביב ואח', בפסקה 13 (נבו 16.1.2018): "אכן, הסכום שישולם על ידי המשקיע נופל בהרבה מהערכת השמאי בדבר שוויים של מקרקעי החברה. זה העריך את שווי המקרקעין בסכום של 72.1 מליון ₪ ובמימוש מהיר בסכום של 57.7 מליון ₪. ברם, מה שקובע לענין זה אינו שווי תיאורטי אלא שווי שוק, קרי, השוק הוא שאמר את דברו. למרות שמקרקעי החברה הוצעו למכירה לפני חודשים רבים, לא הושגו הצעות טובות מזו שעומדת כיום על הפרק. זאת ועוד, נושי החברה אמרו את דברם, באופן גורף, והעדיפו לקבל את הצעתו של המשקיע, בבחינת ציפור אחת ביד עדיפה על פני שתי ציפורים על העץ."
ראו גם פש"ר (מחוזי ת"א) 71028-01-17 מימון אביטן, כונס נכסים נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, בפסקה 4 (נבו 28.7.2020): "יתר על כן, לעתים אפילו שמאות מקצועית לא היא שתכריע את גורל הליך המכר לשבט, אלא כוחות השוק, לאמור, השאלה מהו המחיר המכסימלי שניתן היה להשיג בפועל במועד המכירה. הנסיון מלמד כי לא תמיד ניתן להשיג בעת הליך המכירה את השווי התיאורטי הנקוב בחוות דעתו של השמאי, ואזיי אין מנוס אלא למכור את הנכס בתמורה נמוכה יותר, שכן השוק במקרים מעין אלה אמר את דברו, ולא התרשם יתר על המידה מקיומה של שמאות כזו או אחרת."
מכל מקום, על אף שהמשיבים לא הגישו כל הצעה עדכנית במועד שנקבע לכך בהזמנה שפורסמה על ידי בעלי התפקיד, ניתנה להם הזדמנות לפדות את המשכון שנרשם לטובת הבנק ביחס לזכויות החברה במקרקעין.
בהעדר הצעות טובות יותר, אין מנוס אלא לאשר את המכר שעל הפרק בהתאם לרצונו והסכמתו של הנושה המובטח, שהוא לבדו הנושא בנזק מחמת מכירה מתחת להערכת השמאי.
סוף דבר
מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, התנגדות המשיבים נדחית והמכר מאושר כמבוקש.
