ליקויים בדירת התובעים שנרכשה מהנתבעת ללא מפרט דירה

בהתאם למיפרט לפי חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר") אשר צורף להסכם, מכרה הנתבעת לתובעים דירה בשטח 92 מ"ר, הכוללת מבואה, חדר דיור, פינת אוכל, חדר שינה, מרחב מוגן דירתי, פרוזדור, מטבח, חדר אמבטיה, יחידת הורים, מרפסת וחדר דיור (סעיפים 3-4 למיפרט).

התובע העיד כי תיקון אחד שבצעה הנתבעת הסתיים במפח נפש לתובעים: "הגיע בחור שעובד עם גילבוע וניכנס למקלחת של החדר שינה שלי. אני לא יודע איזה חומר הוא זרק שם, הוא הרס לי את המקלחון, הוא הוריד את המקלחון פיזי ולקח אותו לחבר שלו לתיקון. הוא הרס לי שם מצעים של חמש חדרי שינה, והוא הלך לחנות מצעים וקנה מצעים מהכסף שלו, זה התיקון שהוא עשה". (עמ' 4, ש' 27-32) הדברים מתיישבים עם עדותה של התובעת, שהייתה מהימנה עלי: "ת. היו כמה פעמים בדירה שלנו. במהלך אותם פעמים בקושי תיקנו, עשו נזקים ... לשאלת בית המשפט איך המצעים נהרסו אני הורדתי מצעים באותו יום והם היו במקלחת ליד מכונת הכביסה, ופתאום אני הולכת לשם ואני רואה הכל מוכתם. אמרתי לו מה זה? ואז הוא הלך וקנה לי אפילו סט אחד פחות ..." (ע' 8, ש' 29-35) הנתבעת לא ביקשה לצרף תצהיר הזמה מצד העובד אותו שלחה לבצוע התיקונים, לא צרפה יומן עבודה או רישום המעיד על הביקור ואשר נעשה בו, ולא סתרה או הכחישה את עדותם של התובעים בהקשר זה. תימוכין לעדותו של התובע כי הליקויים המפורטים בפרוטוקול המסירה לא תוקנו ניתן למצוא בעדות מנהל הנתבעת, מר ערן גילבוע, לפיה אינו יכול להציג פרוטוקול תיקונים של הריצוף או של הליקויים האחרים שנימנו בפרוטוקול המסירה.

...

עוד אני מקבלת קביעת המומחה גיל כי טענת המהנדס הלר כי יש לכוון סגירות בחלונות האלומיניום הנה כללית ואינה מפרטת באיזה חלון נמצא הליקוי, ולפיכך דינה להידחות.

ט - פיצויים בגין נזק לא ממוני בגין רכיב זה אני מורה לנתבעת לפצות את התובעים בסכום כולל של 5,000 ₪.

י - סופו של דבר אשר על כן אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: עלות תיקון ליקויי הבנייה בסכום כולל של 90,695 ₪; פיצויים בגין עגמת נפש בסכום כולל של 5,000 ₪; פיצויים בגין דיור חליפי, לרבות ניקיון הדירה -4,000 ₪; הוצאות התובעים בסך כולל של 8,653 ₪; שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.

פתח דבר וטענות הצדדים בפני תביעה כספית על סך 31,689 ₪ (קרן) לפיצויים בגין ליקויים, תיקונים וירידת ערך בדירה בפ"ת שהתובעת רכשה מהנתבעת על פי הסכם מכר מיום 15.5.16.

. באשר לליקויים הנטענים במסגרת התביעה דנן, כפי שפורטו בחווה"ד מטעם התובעת, דהיינו ליקויים הקשורים להתאמה לתכניות אדריכליות; התאמה למיפרט המכר; רטיבויות; גמרים; פתחים; נגרות ומסגרות; מרחבים מוגנים; אינסטלאציה; חשמל; שונות, - בהתייחס לאלו, הנתבעת מודה, למעשה, כי יש בדירה ליקויים שעלות תקונם 5,135 ₪.

...

לאור האמור, הערכת המומחה מטעם התובעת לפיה עלות התיקון הכוללת לאחר מע"מ הינה 29,949.08 ₪ - נדחית.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת סך כולל של 10,000 ₪.

טענת התובעים, לפיה לא קיבלו מיפרט טכני כדין, נשללת מפרוטוקול המסירה בו התובעים אישרו כי הדירה נימסרה להם בהתאם להסכם ולמפרט הטכני, וכן מחוות דעת המומחה מטעמם, אשר ציין כי עיין במיפרט הטכני.

אכן, הנתבעת לא הייתה חייבת להעתר לדרישת התובעים לתיקון ליקויים שנויים במחלוקת, אך "מנגד, על הקבלן חובה לתקן תוך זמן סביר את הליקויים שאינם שנויים במחלוקת, ולהציע, בתום לב, מנגנון לבירור הליקויים השנויים במחלוקת, באשר הקבלן מוחזק כמי שיודע על הליקויים, לעיתים, אף מבלי שקבל הודעה פורמאלית על קיומם – ע"א 2299/99 שפייר ואח' נ. חברת דיור לעולה בע"מ, פ"ד נה(4) 213, 227. אם כך יעשה הקבלן, יראה אותו בית המשפט כמי שזכאי לבצע התיקונים בעצמו, גם אם לא נעתר למלוא הדרישה של רוכש הדירה". (ת"א (חיפה) 889/98 אופק ואח' נ' שיכון עובדים בע"מ ואח' (1.5.2005)), כבוד השופט י' עמית).

...

אכן, הנתבעת לא הייתה חייבת להיעתר לדרישת התובעים לתיקון ליקויים שנויים במחלוקת, אך "מנגד, על הקבלן חובה לתקן תוך זמן סביר את הליקויים שאינם שנויים במחלוקת, ולהציע, בתום לב, מנגנון לבירור הליקויים השנויים במחלוקת, באשר הקבלן מוחזק כמי שיודע על הליקויים, לעיתים, אף מבלי שקיבל הודעה פורמלית על קיומם – ע"א 2299/99 שפייר ואח' נ. חברת דיור לעולה בע"מ, פ"ד נה(4) 213, 227. אם כך יעשה הקבלן, יראה אותו בית המשפט כמי שזכאי לבצע התיקונים בעצמו, גם אם לא נעתר למלוא הדרישה של רוכש הדירה". (ת"א (חיפה) 889/98 אופק ואח' נ' שיכון עובדים בע"מ ואח' (1.5.2005)), כבוד השופט י' עמית).

באשר לסכום התביעה, זה היה גבוה מהסכום שבסופו של דבר נפסק.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעים, בתוך 30 יום: פיצוי בגין ליקויי הבניה בסך של 35,328 ש"ח. פיצוי עבור נזק לא ממוני בסך של 5,000 ש"ח. הוצאות שכר מומחים בסך של 7,414.5 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 19.6.2019.

התובעת רכשה מהנתבעת את דירתה בהסכם מיום 21.5.2013 (ההסכם צורף כנספח ב' לכתב התביעה).

במסגרת התביעה עתרה לחיוב הנתבעת והנתבעים לשלם לה סכום של 133,129 ₪, בהתאם לפירוט הבא: עלות תיקון ליקויים בהתאם לחוות דעת מהנדס – 63,975 ₪; איחור במסירה – 15,750 ₪; בניה שלא בהתאם למיפרט – 16,000 ₪; שכר דירה במהלך תקופת התיקונים – 6,000 ₪; אובדן הנאה מהדירה – 30,000 ₪; עלות חוות דעת מומחה – 1,404 ₪.

בפתח כתב הגנתם ציינו הנתבעים כי טוב הייתה עושה התובעת לו כללה בתביעתה סעד של צו עשה כסעד עקרי, המחייבת את הנתבעת לבצע תיקונים מדירת הנתבעים, וכי הנתבעים אינם מתנגדים לבצוע תיקונים אלה.

בדברי ההסבר להצעת החוק (הצעות חוק 1243, יז באייר תשל"ז, 17.5.1976, בעמ' 258) נכתב: "נראה שחסרה הוראה שלפיה זכאי בעל דירה לידרוש מישכנו, בעל דירה אחרת באותו בית, שיבצע תיקון בדירתו, אשר אי-ביצועו פוגע או עלול לפגוע בדירתו של דורש התיקון". משפנתה התובעת לנתבעים ודרשה מהם לתקן את הליקוי במרפסת דירתם הגורם לניזקי רטיבות בממ"ד דירתה, שומה היה עליהם להענות לדרישתה – זאת אף אם מקור הליקוי בעבודה לקויה שביצעה הנתבעת.

...

בשים לב לקיומה של עילה של התובעת כנגד הנתבעים (סעיף 3(ב) לתקנון המצוי של הבית המשותף) ולמכתב ההתראה מיום 22.12.2019, אין כל פגם בהגשת התביעה כנגד הנתבעים ואיני מקבלת את טענת הנתבעים כי מדובר בהתנהלות חסרת תום לב. אין בכך שהנתבעים הציעו לתובעת לתקן את כתב תביעתם על דרך של הוספת צו עשה המחייב את הנתבעת לבצע את התיקונים (נספחים 1-3 לכתב ההגנה מטעם הנתבעים וכן הנספחים לתגובת הנתבעים לבקשת התובעת לתיקון כתב התביעה) בכדי לשנות מתוצאה זו. לאחר שניתן פסק הדין בתביעת הנתבעים (במסגרתו נפסק לנתבעים 26,000 ₪ עבור ביצוע התיקונים במרפסת דירתם) ונוכח הודעתם כי הם מבצעים את התיקונים, ביקשה התובעת למחוק את התביעה נגדם.

די בכך להביא לדחיית התביעה ברכיב זהץ אשר על כן אני מורה כי ביחסים בין התובעת לנתבעים, יישא כל צד בהוצאותיו.

מבוא מונחת לפניי תביעה כספית על סך 91,128 ₪ והיא בעיקרה פיצוי התובעים בגין ליקויי בנייה, אי התאמה, החזר הוצאות ועוגמת נפש בגין הדירה המצויה בשכונת השחר , רחוב עדה יונת 19 א' בדימונה (להלן: "הדירה"), אותה רכשו התובעים מאת הנתבעת במסגרת תוכנית "מחיר למישתכן" בעיר דימונה (להלן: "הפרויקט").

טענות התובעים בתמצית לאחר איכלוס הדירה, פנו התובעים מספר פעמים אל הנתבעת בגין ליקויי בנייה משמעותיים שהתגלו בדירה וכן בגין אי התאמות בין מיפרט הדירה לבין ביצוע העבודות בפועל, ואולם עד עתה, הנתבעת לא תיקנה את הליקויים לשביעות רצונם, והם נותרו עם דירה בעלת ליקויים רבים.

...

על כן , אני קובע כי על הנתבעת להנפיק קבלת תשלום על שם התובעים עבור עלות לחיבור לחשמל שהם שילמו לה וזאת בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן, היא תשיב עלות זו לתובעים במועד זה. עוגמת נפש התובעים העמיד את סכום הפיצוי המגיע להם בגין ראש נזק זה על סך של 25,000 ₪.

‏ בהתאם לכך, בשים לב למהות הליקויים בסופו של יום ובתחילתו ועלותם הנמוכה יחסית, את העובדה שלא היה בהם להשפיע קרדינלית על הנאת התובעים ממגורים בה (להרחבה ראו – ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' ויקטור נחמיאס (15.03.92) ומאידך את המוכח והוא פניות רבות של התובעים לנתבעת לבוא לתקן את הטעון תיקון וההתעסקות המרובה בכך, סבורני כי יש מקום לפסוק לתובעים עוגמת נפש ברף הנמוך וזאת בסך 2,500 ₪ עבור כל אחד.

סוף דבר לאור כל האמור והמפורט לעיל, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים כדלקמן: סך של 27,241 סיכום רכיבי פסק הדין לעיל.