מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ליקויים בדירה שהתגלו לפני קבלת חזקה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התביעה הוגשה במרץ 2014 בגין אירועים שהתגלו עוד בטרם קיבל התובע את החזקה בדירה ושנמשכים למעשה עד עצם היום הזה.
התובע קיבל חזקה בדירה ביום 2.04.2013 והגיש תביעתו בחודש מרץ 2014.
אולם, בתגובה השנייה שהוגשה בספטמבר 2020 טענו כי "אין להם היתנגדות עקרונית לתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת סעד של ביטול" אך הם מתנים זאת בתנאים שעיקרם קבלת כתב התביעה המתוקן וכן מבקשים להטיל על התובע את ניהול הוצאות ההליך עד כה המוערכים על ידם בסך של 353,500 ₪ לצד האמור ברישא של תגובתם לפיה אין לנתבעים היתנגדות עקרונית לבקשה, מוסיפים הנתבעים כי ככל שתנאיהם לא יתקבלו הרי הם מתנגדים לקבלת הבקשה לתיקון כתב התביעה וטוענים בתמצית את הטענות הבאות: שאין שום נסיבה חדשה המצדיקה תיקון שכזה; כי התובע יכול היה לעתור לסעד לביטול החוזה מיום התביעה הראשון ולא עשה זאת משיקולים זרים שכן קיבל את תיקון הליקויים עוד בטרם נשמעו ההוכחות בתיק ולא הוברר מי האחראי לליקויים וכי הם עומדים על תשלום ההוצאות שנגרמו להם עד כה בסך של 353,500 ₪.
...
ביישום הדין לענייננו על נסיבותיו, סבורני כי התובע למעשה מהיום הראשון עתר גם לביטול הסכם המכר אולם בחר לתת הזדמנות לביצוע ההסכם שמשמעותו לנסות לבצע את התיקונים הנדרשים.
אך סבורני, כי בנסיבות העניין נכון יהיה שבסוף ההליך ,לאחר שתיפרש מלוא התמונה בפני בית המשפט, ייקבע הוא את הוצאות המשפט בהליך לפי שיקול דעתו בהתאם לממצאיו בהליך והתנהלות הצדדים וכל שיקול רלבנטי אחר.
משכך, בשים לב לסכום התביעה בכתב התביעה המתוקן, נראה כי אין מנוס מהעברת ההליך לבית המשפט לו מסורה הסכמות העניינית לדון בתביעה, הוא בית המשפט המחוזי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

סיכום ביניים אני קובעת איפוא, כי היה על הנתבעים ליידע את התובעים בדבר הרטיבות שהיתה בסלון הדירה מספר שנים לפני חתימת ההסכם, אף אם סברו כי הבעיה טופלה ולא תשוב, וכי הפרו את חובת הגילוי החלה עליהם, ואת סעיף 2 להסכם, סעיף הצהרות המוכרים.
בהקשר זה אציין, כי מעדויותיהם של הנתבע ורוז'ה דאהר עולה כי הרטיבות החמירה מאז שהתובעים קיבלו חזקה בדירה, מאחר שהתובעים לא טיפלו בה. העד רוז'ה דאהר העיד, כי כאשר ביקר בדירה בסמוך למועד מסירתה, הרטיבות בסלון לא היתה חמורה כפי שהיא נראית בתמונות שצורפו לתצהיר התובע.
מאחר שאין דרך להעריך את עלות התיקונים בעת קבלת החזקה בדירה, לא הבאתי זאת בחשבון בעת פסיקת הפצוי, אך כאשר בוחנים את סוגית יסודיות ההפרה ראוי לזכור גם נקודה זו. מכל מקום, בבואי לשקול אם מדובר בהפרה יסודית אם לאו, הבאתי בחשבון את מצב הרטיבות בדירה בעת מתן חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, ואת חוות הדעת של מומחה התובעים שאינה שונה ממנה באופן משמעותי בנקודה זו. ליקויי האיטום, עליהם הצביע המומחה לזר בחוות דעתו, הם ליקויים ממוקדם, שניתנים לפיתרון בצורה מוחלטת, ובעלות לא גבוהה.
...
עם זאת, אני מוצאת להעיר מספר הערות ביחס לפיצויים המוסכמים, שהיה מקום לדון בהן בהרחבה, אילו הייתי מגיעה למסקנה שהנתבעים הפרו את ההסכם הפרה יסודית: ראשית, בהתאם לסעיף 15 (ב) לחוק התרופות, לא ניתן לתבוע בעת ובעונה אחת פיצויים לפי סעיף הפיצוי המוסכם ופיצוי בגין הנזק שנגרם בפועל.
הנתבעים העלו טענה זו (בסעיף 71 לסיכומים), ועל כן גם אם הייתי מגיעה למסקנה שמדובר בהפרה יסודית, היה מקום להפחית מסכום הפיצויים המוסכמים, שכן אין כל יחס סביר בין הפיצוי שנקבע לבין הנזק שניתן היה לחזות מראש בעת כריתת ההסכם (אף לפי חוות דעת מומחה התובעים).
סיכום: לאור כל האמור לעיל, התובעים זכאים לפיצוי בגין הנזק שנגרם להם עקב הפרת ההסכם, היינו עלות תיקון ליקויי הרטיבות בדירה, בצירוף פיצוי בגין הנזק הלא ממוני שנגרם להם עקב ההפרה, כמפורט לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

התובעים קיבלו חזקה בדירה בתאריך 17/12/2014, אך באותו מועד טרם ניתן צו האכלוס לבניין (טופס 4), ולפי התובעים , הם קיבלו את החזקה בדירתם, בלית ברירה, לאור העובדה שהם מכרו דירה קודמת שהייתה בבעלותם, לשם מימון רכישת הדירה נשוא הדיון.
לטענת בתובעים, הם לא ביצעו עבודות שיפוצים בדירה , וכי הם הזמינו שינויים בדירה, שינויים שהנתבעת ביצעה לפני מסירת החזקה בדירה, וכל שהם ביצעו היה אותו משטח חצוני, שהנתבעת הייתה אמורה לרצף, ולא עשתה כן. התובעים טוענים כי לצורך ביצוע הבדיקה במטבח, הם שילמו סך של 3,000 ש''ח לנגר לפירוק ארונות המטבח, אך הנתבעת לא החזירה להם עלות זו. לשיטת הנתבעת, ככל שעסקינן בטענות התובעים לליקויי רטיבות בדירה, יש לערוך איבחנה בין הרטיבות שהתגלתה במטבח, לבין ליקויי רטיבות שהועלו בשלב מאוחר יותר, כארבע שנים ממועד מסירת החזקה בדירה.
כל מה שניתן לקבל מחוות הדעת של מר ברלינר, הוא, בהנתן מיקום הרטיבות שחזרה באיזור המטבח, על אף התיקונים שהנתבעת ביצעה, הוא תקוני האיטום בקיר החצוני ותו לא. סוגיית הסרטונים שהוצגו בפני מר ברלינר, באשר למצב הדירה בעיניין תופעת הרטיבות, לטעמי, איננה מעלה או מורידה לענייננו, מאחר והסברה כי מקור הרטיבות הוא בגורם פנימי, שנימצא ככל הנראה באחריות התובעים, כגון הצפת הדירה, או פצוץ במכונת כביסה, וכיו''ב אירועים, ושלטעמי, בנתונים שהוצגו לפניי, תרחיש זה סביר יותר מאשר קיומו של ליקוי בעטייה של הנתבעת, עקב אי התאמה כלשהיא בבצוע בניית הדירה.
...
במצב בו נוצרה בעיית רטיבות בשל בעיית איטום בקיר החוץ, בהעדר תלונות על בעיות רטיבות משך שנים, כאשר "מנהגם של מים" למצוא דרך לצאת ממקום הקוותם, גילוי הרטיבות הקפילארית בחלוף שנים ממסירת החזקה, העדר בעיות רטיבות בתקרת החניון של הבניין, והעדר תלונות מטעם התובעים באשר לבעיות רטיבות למצער משך שנתיים מאז התיקון שבוצע ע''י הנתבעת בקיר החוץ, כל אלה מביאים למסקנה היותר סבירה, כי הצטברות המים מתחת לריצו, אינם תולדה של ליקוי או אי התאמה שבעטייה שלח הנתבעת, ומכאן, שגם רכיב זה בגין "אבדן הנאה" אין לפסוק לתובעים.
בהתחשב בהיקף ומהות הליקויים בדירת התובעים, מידת ההפרעה לתובעים להנות מדירתם בשל אותם ליקויים, וכפי הנהוג ומקובל בפסיקה בקביעת גובה הפיצויים בגין אב נזק זה, אני פוסקת לתובעים פיצוי בגין עוגמת נפש סכום של 6,000 ש''ח. פינוי הדירה: כפי שכבר קבעתי לעיל, ובהתחשב בהיקף הליקויים שהתגלו, ומשטענות התובעים לעניין הרטיבות לא התקבלו, והפתרון הרדיקלי של החלפת כלל הריצוף בדירה, אף אם הייתי מגיעה למסקנה, שלא הוסקה, כי מקור המים שהצטברו מתחת לריצוף הוא באחריות הנתבעת, הרי שלצורך ביצוע התיקונים של הליקויים שקבעתי כי קיימים, אין כל הצדקה לפינוי דירת התובעים, ועל כן, אין לפסוק לתובעים פיצוי כלשהו בגין כך. על כן, לסיכום, סכום הפיצוי שהתובעים זכאים לקבל הוא כדלהלן: לפי העלויות שפורטו בחוות דעתו של מר ברלינר, והוספת העלויות הנוספות, כפי שפורט לעיל, וניכוי הרכיב של ירידת הערך, ואבדן ההנאה_ 25,450 ש''ח. לסכום זה יתווסף פיקוח בשיעור 10% 2,545 ש''ח לשני הסכומים הנ''ל יש להוסיף מע''מ כחוק.
כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעים פיצוי בגין הנזק הלא ממוני בסך 6,000 ש''ח להיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

לדידה דרישה זו לחתום על פרוטוקול המסירה טרם סיום הבנייה הנה חסרת תום לב. נוסף על כך התובעת טענה לאירועים נוספים שקדמו לקבלת חזקה על בית המגורים, מהם עולה כי הנתבעות לא אפשרו לתובעים להעביר רשימת הליקויים פעם אחר פעם.
הנתבעות טענו, כי בהתאם להוראות ההסכם וכן הוראות הדין, הרי שתוצאת אי ההודעה בכתב במהלך שנת הבדק על ליקויים בדירה, בשים לב שאלה התגלו לכל המאוחר בבדיקת המומחה גושן באפריל 2013, הנה שלילת זכות התיקונים מהתובעים ובהתאמה שלילת זכות הפצוי באופן מוחלט.
עוד יצוין, כי ככלל, אף הצדדים בסיכום טענותיהם קיבלו את מסקנותיו של המומחה מטעם בית המשפט והערכתו לעניין עלות תיקון הליקויים בדירת התובעים, למעט טענות התובעת לעניין הליקויים בבידוד התרמי (ראו, להלן) וכן טענות הנתבעת לעניין עלות הבצוע על ידי קבלן מזדמן (ראו, להלן).
...
אין בידי לקבל את טענת התובעת בהקשר זה. המומחה מטעם בית המשפט הינו מומחה בתחום ההנדסי ובהחלט יכול להעיר אודות תקינות הבדיקות הנדרשות בתחום התרמי.
בהיעדר בדיקות מתאימות ונכונות ובהיעדר חוות דעת מומחה בתחום מטעם התובעת, לא ניתן להיעתר לסעד זה המבוסס על בדיקה שנמצאה על ידי המומחה מטעם בית המשפט כבדיקה לא מתאימה ולא נכונה.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להתקבל חלקית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ובמקרים בהם מסרב בעל דירה לאפשר לקבל לבצע תיקונים – הרי שבמקרים המתאימים יחושב הפצוי לפי עלות התיקון לקבלן [השווה למשל ע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (28.2.05) שם נקבע כי (ההדגשה אינה במקור): "תקופת הבדק מיועדת לאפשר איתורם של פגמים ואי התאמות בדירה בתוך תקופה קצובה ותיקונם על ידי המוכר. לתקופת הבדק חשיבות במישור של יחסי הצדדים לחוזה, היות שבקביעת תקופת הבדק נילקח בחשבון אופיו המיוחד של הממכר – דירה חדשה אשר ליקויים בבנייתה עשויים להתגלות אך לאחר זמן – וניתנת אפשרות למוכר לעמוד בקיום חיוביו החוזיים ולמסור ממכר תקין לקונה בעבור התמורה החוזית. כן יש לתקופת הבדק חשיבות במישור רחב יותר – תקופת הבדק תורמת ליעילות המערכת המשפטית ומונעת הקצאה בלתי יעילה של משאבים על ידי שהיא מייתרת, ולו באופן זמני, את הצורך בהגשתן של תביעות בגין פגמים ואי התאמות שנתגלו בדירה במהלך תקופה זו. אלה יתוקנו על ידי המוכר בלא שתדרש פניה לבית המשפט. כמובן, במידה שסבורים הקונים כי המוכר לא כיבד חיובו החוזי לתקן הליקויים בשנת הבדק, פתוחה בפניהם האפשרות לפנות לערכאות בתביעה. מכאן, ככלל, לצדדים כולם, כמו-גם למערכת המשפט, אינטרס בהקפדה על כך שקונים לא יגישו תביעתם בגין ליקויי בניה בטרם הודיעו למוכר על הליקויים ויאפשרו לו לתקנם עד תומה של שנת הבדק.  
איחור במסירת הדירות, טענת שהוי בהעלאת הטענה: לטענת התובעים, הם זכאים לפצוי נוסף, מכוח הסכמי המכר, בגין האיחור במסירת הדירות לחזקתם: התובעת 1 קיבלה בפועל את הדירה בחודש דצמבר 2016 (דהיינו, טרם המועד הקבוע בהסכם למסירת הדירה – 1.1.17), אולם הדירה נימסרה ללא טופס איכלוס, ללא מעלית פעילה, וללא פרוטוקול מסירת דירה.
...
עוד אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 1 הוצאות בסך 14,650 ₪, וכן שכ"ט עו"ד ומע"מ בסכום כולל של 16,000 ₪.
לתובעים 2-3 – פיצוי בסך 124,100 ₪, לפי הפירוט הבא: ליקויים (לרבות ירידת ערך) 60,100 ₪ פיצוי בגין איחור במסירת הדירה 54,000 ₪ עגמת נפש 10,000 ₪ סה"כ: 124,100 ₪ עוד אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים 2-3 הוצאות בסך 14,125 ₪, וכן שכ"ט עו"ד ומע"מ בסכום כולל של 15,000 ₪.
עוד אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 4 הוצאות בסך 3,500 ₪, וכן שכ"ט עו"ד (ומע"מ) בסכום כולל של 8,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו