התובעים קיבלו חזקה בדירה בתאריך 17/12/2014, אך באותו מועד טרם ניתן צו האכלוס לבניין (טופס 4), ולפי התובעים , הם קיבלו את החזקה בדירתם, בלית ברירה, לאור העובדה שהם מכרו דירה קודמת שהייתה בבעלותם, לשם מימון רכישת הדירה נשוא הדיון.
לטענת בתובעים, הם לא ביצעו עבודות שיפוצים בדירה , וכי הם הזמינו שינויים בדירה, שינויים שהנתבעת ביצעה לפני מסירת החזקה בדירה, וכל שהם ביצעו היה אותו משטח חצוני, שהנתבעת הייתה אמורה לרצף, ולא עשתה כן.
התובעים טוענים כי לצורך ביצוע הבדיקה במטבח, הם שילמו סך של 3,000 ש''ח לנגר לפירוק ארונות המטבח, אך הנתבעת לא החזירה להם עלות זו.
לשיטת הנתבעת, ככל שעסקינן בטענות התובעים לליקויי רטיבות בדירה, יש לערוך איבחנה בין הרטיבות שהתגלתה במטבח, לבין ליקויי רטיבות שהועלו בשלב מאוחר יותר, כארבע שנים ממועד מסירת החזקה בדירה.
כל מה שניתן לקבל מחוות הדעת של מר ברלינר, הוא, בהנתן מיקום הרטיבות שחזרה באיזור המטבח, על אף התיקונים שהנתבעת ביצעה, הוא תקוני האיטום בקיר החצוני ותו לא.
סוגיית הסרטונים שהוצגו בפני מר ברלינר, באשר למצב הדירה בעיניין תופעת הרטיבות, לטעמי, איננה מעלה או מורידה לענייננו, מאחר והסברה כי מקור הרטיבות הוא בגורם פנימי, שנימצא ככל הנראה באחריות התובעים, כגון הצפת הדירה, או פצוץ במכונת כביסה, וכיו''ב אירועים, ושלטעמי, בנתונים שהוצגו לפניי, תרחיש זה סביר יותר מאשר קיומו של ליקוי בעטייה של הנתבעת, עקב אי התאמה כלשהיא בבצוע בניית הדירה.
...
במצב בו נוצרה בעיית רטיבות בשל בעיית איטום בקיר החוץ, בהעדר תלונות על בעיות רטיבות משך שנים, כאשר "מנהגם של מים" למצוא דרך לצאת ממקום הקוותם, גילוי הרטיבות הקפילארית בחלוף שנים ממסירת החזקה, העדר בעיות רטיבות בתקרת החניון של הבניין, והעדר תלונות מטעם התובעים באשר לבעיות רטיבות למצער משך שנתיים מאז התיקון שבוצע ע''י הנתבעת בקיר החוץ, כל אלה מביאים למסקנה היותר סבירה, כי הצטברות המים מתחת לריצו, אינם תולדה של ליקוי או אי התאמה שבעטייה שלח הנתבעת, ומכאן, שגם רכיב זה בגין "אבדן הנאה" אין לפסוק לתובעים.
בהתחשב בהיקף ומהות הליקויים בדירת התובעים, מידת ההפרעה לתובעים להנות מדירתם בשל אותם ליקויים, וכפי הנהוג ומקובל בפסיקה בקביעת גובה הפיצויים בגין אב נזק זה, אני פוסקת לתובעים פיצוי בגין עוגמת נפש סכום של 6,000 ש''ח.
פינוי הדירה: כפי שכבר קבעתי לעיל, ובהתחשב בהיקף הליקויים שהתגלו, ומשטענות התובעים לעניין הרטיבות לא התקבלו, והפתרון הרדיקלי של החלפת כלל הריצוף בדירה, אף אם הייתי מגיעה למסקנה, שלא הוסקה, כי מקור המים שהצטברו מתחת לריצוף הוא באחריות הנתבעת, הרי שלצורך ביצוע התיקונים של הליקויים שקבעתי כי קיימים, אין כל הצדקה לפינוי דירת התובעים, ועל כן, אין לפסוק לתובעים פיצוי כלשהו בגין כך.
על כן, לסיכום, סכום הפיצוי שהתובעים זכאים לקבל הוא כדלהלן:
לפי העלויות שפורטו בחוות דעתו של מר ברלינר, והוספת העלויות הנוספות, כפי שפורט לעיל, וניכוי הרכיב של ירידת הערך, ואבדן ההנאה_ 25,450 ש''ח.
לסכום זה יתווסף פיקוח בשיעור 10% 2,545 ש''ח
לשני הסכומים הנ''ל יש להוסיף מע''מ כחוק.
כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעים פיצוי בגין הנזק הלא ממוני בסך 6,000 ש''ח להיום.
