רקע
התובעים 1-28, הנם דיירים הגרים ב-15 דירות בפרויקט מגורים ברחוב משה שמיר 19, 21, 23 ו-25 בשכונת פיסגת זאב בירושלים (להלן: "הדיירים" ו"הפרויקט" בהתאמה), והתובעים 29-31 הנם נציגויות הבית המשותף של שלושה בניינים בפרויקט הנ"ל (בתים מס' 19, 21 ו-23).
איני מיתעלמת מהחלטת בית המשפט בתיק הפרוק (נספח י' לתצהיר הנתבעת), מיום 16.10.17, ובה נקבע שהנתבעת אינה רשאית, במסגרת התביעה שבפני, לשלוח הודעת צד ג' לנאמן, וכי "הנאמן יטפל בליקויי הבנייה הנטענים על ידי הדיירים שהגישו תביעות בבית משפט שלום בירושלים, באמצעות קבלן המשנה" (פסקה 17 להחלטה).
...
גם בעניין זה אני סבורה שיש להעדיף את פרשנות המהנדס ברגמן למפרט הטכני.
לפיכך, אני מקבלת את עמדת התובעים בסעיף זה, וקובעת שהנתבעת תפצה את נציגויות הבתים המשותפים בעלות כפי שנקבעה על ידי המומחה לצורך ביצוע הציפוי לפי המפרט.
לסיכום
לפיכך, אני מחייבת את הנתבעת לפצות את התובעים כדלקמן:
הנתבעת תפצה את התובעים 1 ו- 2 (משפחת עובדיה) בסך 37,920 ₪ בגין הליקויים, בתוספת 30,000 ₪ עבור התקנת תקרת בטון, ובתוספת 6,800 ₪ עבור פיקוח הנדסי בגין תיקון הליקויים.