ליקויי בניה בבניין ותיק

התובעת טענה כי הנתבעים מהוים מוכרים לפי חוק המכר (דירות) תשל"ג – 1973 ועל כן חבים בכל החובות המוטלות על מוכר לפי חוק זה. לטענתה, הנתבעים הפרו הפרה יסודית את הסכם המכר בכך שהתברר כי הצהרתם בסעיף 2.3.3 להסכם כי הבית ראוי למגורים וכי לא ידוע להם על ליקויי בנייה גלויים או נסתרים, אינה נכונה.

יש לזכור שהנתבע, כפי שהעיד על עצמו, היה קבלן ביניין ותיק העוסק בקבלנות מתחילת שנות ה-90 והנתבעת 3 היא חברה קבלנית בשליטתו (סעיף 4 לתצהירו).

...

בנסיבות העניין בהן שמאי חברת הביטוח כתב בחוות דעתו כי אירוע ההצפה אירע בשל סתימת פתח הניקוז בעלים, לאור קביעתי כי אין להסתמך על חוות דעת יניב לצורך הוכחת התביעה, לאור קביעתי כי לא ניתנה לנתבעים הזדמנות נאותה לתיקון לפני התערבות בעלי מקצוע אחרים, וכן לאור קביעתי כי התובעת לא הוכיחה כי באחריות הנתבעים לפצותה בגין ההוצאות וההפסדים להם טענה ולא הציגה ראיות מספקות להוכחתן, אני סבור שאין מקום לפסוק לה פיצוי.

עם זאת בנסיבות המקרה דנן נראה לי נכון שלא לחייבה בהוצאות וכך אני קובע.

סוף דבר אשר על כן התביעה נדחית.

בין היתר, יש ליקוי בבצוע התפר שבין התוספת לבין הבניין הוותיק.

משלא נתבעה על ידי הנתבעת השבת הסכום (אשר למעשה לא שולם מכיסה), אינני מוצא להורות דבר בעיניינו ומובהר כי אין בדחיית התביעה בנוגע לרטיבות בתוספת כדי להוות קביעה כלשהיא בנוגע לסכום האמור ששולם לתובע בזיקה לרטיבות זו. טרם חתימה עניין גג התוספת (הוא המרפסת), הליקויים בו והרטיבויות בתוספת מעורר סוגיות רבות בתחום הקניין (בעלות / שימוש וחזקה / בתים משותפים) וכן בתחום אחריות לעבודות בניה שונות (הקמה על ידי התובע / ריצוף על ידי הנתבעת) ו/או תיחזוקה שוטפת של מקרקעין שהם רכוש משותף על פי דין.

...

לפיכך תביעת התובע לסך של 12,000 ₪ בזיקה להקמת התוספת ולמרפסת שעליה או לשימוש בהן - נדחית.

לפיכך התביעה בעניין זה נגד הנתבעת נדחית.

סוף דבר התביעה נדחית במלואה.

הנתבעת טוענת, כי הנה חברה קבלנית לבניין בעלת ניסיון וותק רב. לטענתה, כל רוכשי יחידות הדיור בפרויקט בו רכש גם התובע בית, התאכלסו בבתים לשביעות רצונם, למעט התובע.

אני קובע כי, כפצוי בגין ליקויי הבניה בבית, כפי שנמצאו ופורטו על ידי המומחה בחוות דעתו, תשלם הנתבעת לתובע את עלות ביצועם המלא של התיקונים כפי שקובע אותה המומחה בחוות דעתו, סך של 24,427 ₪ בתוספת 2,443 ₪ [המהוים תוספת 10% מעלות ביצוע התיקונים כפי שנאמדו בחוות הדעת]; דהיינו, בסה"כ 26,870 ש"ח. בנוסף, תשפה הנתבעת את התובע בגין הוצאותיו, כדלקמן: בגין הוצאותיו בתשלום חלקו בשכר טירחת מומחה בית המשפט - בסך של 1,755 ₪ [1,500₪ + מע"מ].

...

אני קובע כי, כפיצוי בגין ליקויי הבניה בבית, כפי שנמצאו ופורטו על ידי המומחה בחוות דעתו, תשלם הנתבעת לתובע את עלות ביצועם המלא של התיקונים כפי שקובע אותה המומחה בחוות דעתו, סך של 24,427 ₪ בתוספת 2,443 ₪ [המהווים תוספת 10% מעלות ביצוע התיקונים כפי שנאמדו בחוות הדעת]; דהיינו, בסה"כ 26,870 ש"ח. בנוסף, תשפה הנתבעת את התובע בגין הוצאותיו, כדלקמן: בגין הוצאותיו בתשלום חלקו בשכר טרחת מומחה בית המשפט - בסך של 1,755 ₪ [1,500₪ + מע"מ].

בענין זה אעיר, כי לא הוצגה מטעם התובע חשבונית המוכיחה הוצאה זו; ועל כן, למול טענה של הוצאה בסך 2,645 ₪ - בגין חוות הדעת שנתן המומחה מטעם התובע, שפורטה רק במסמך המסכם ולא בכתב התביעה – בנפרד, אני קובע את הסכום שנקבע לעיל - על דרך האומדנא; כשכר ראוי.

סוף דבר אני פוסק כי התביעה הנדונה מתקבלת במרביתה, כך שהנתבעת תשלם בגינה לתובע סך כולל (הכולל - החזר הוצאות) של 30,925 ₪.

הבקשה הוגשה במסגרת תביעה שהגישו נציגות הבית המשותף ובעלי דירות בבניין בגין ליקויי בנייה.

תשובת המומחה המהנדס רון המומחה רון מציין את היותו מהנדס בנין ושמאי מקרקעין ותיק, המשמש כמומחה מטעם בית המשפט עשרות שנים, וכי ערך למעלה מ-3,000 חוות דעת מומחה מטעם בתי המשפט ובתי הדין השונים ברחבי הארץ.

...

משכך אני סבורה כי כאשר בכתב התביעה מפורטת רשימת מומחים שהתובע אינו מעוניין בהם, יש לבחון האם במקרה ספציפי שהופך להיות רלוונטי, אכן יש טעמים לפסילתו, אם לאו, ולא די בעצם העובדה שכך צוין בכתב התביעה.

משכך אני סבורה כי למצער בשל מראית פני הצדק, מאחר והבקשה שלפניי הוגשה לפני שנעשו הבדיקות על ידי המומחה ובטרם הוגשה חוות דעתו, יש לקבל את הבקשה.

לאור כל האמור לעיל, ראיתי לנכון לקבל את הבקשה, ולבטל את מינויו של המומחה המהנדס צבי רון, הגם שלא נפל כל פגם בהתנהלותו.

כתב ההגנה: הנתבעת היא חברה ותיקה ומקצועית הפועלת באופן מקצועי ואיכותי.

במענה לשאלת התובעים באשר למפגע האסתטי השיב המומחה: "הנ"ל מהוה ליקוי בנייה, ליקוי אסטטי בולט לעין. בהיתחשב בעובדה שבניין התובעים ברחוב פיכמן 11 היה קיים טרם בניית ביניין התובעת ברחוב פיכמן 13, היה על הנתבעת להתאים את תגמיר הקיר לתגמיר הקיים בבניין פיכמן 11 על מנת ליצור מראה אחיד עד כמה שניתן וודאי לא להשאיר קיר ללא גמר כלל, כאשר הקיר נשקף היטב מחלון סלון הדירות" (תשובה 1 לשאלות ההבהרה של התובעים).

...

התובעים הפנו בסיכומיהם לשורה של פסקי דין התומכים בטענתם זו: כך נפסק בת"א (שלום ת"א) 22962/04 שוהם דוד נ' זלינגר חברה לקבלנות בע"מ (31.5.2005) מפי כבוד השופט חגי ברנר: "אין בידי לקבל את קביעתו של המומחה שאין המדובר בליקוי רק משום שמדובר בהמלצות ולא בתקן מחייב. אם קבלן סוטה מכללי מקצוע טובים (good practice), מוכרים ומקובלים, מהווה הדבר ליקוי גם אם אין בענין זה תקן מחייב. העדרו של תקן בתחום מסוים אינו סיר מהקבלן את חובתו לבנות את הדירה על כל חלקיה באופן מקצועי ומיומן, כך שניתן יהיה להשתמש בה למטרות מגורים בלא כל הפרעה, אי נעימות או מגבלה כלשהי..... כדברי המלומד זמיר: "..

מכל מקום וכאמור לעיל, השכל הישר והגיון החיים אינם יכולים לשכון עם הותרת מראה טלאי קיר בטון החשוף המשתקף מסלון דירתם של התובעים ועם הקביעה כי זהו המראה שצריך היה להיות "מלכתחילה". קביעת המומחה כי הותרת הקיר כשהוא חשוף ולא בהתאם לחיפוי הקיים מהווה ליקוי אסתטי מקובלת עלי ולא מצאתי כי יש לסטות ממנה.

לסיכום: לאור כל האמור לעיל אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: עלות תיקון הליקויים בתוספת פיקוח הנדסי בהתאם לחוות דעת המומחה בסך כולל של 34,364 ₪ בתוספת מע"מ. פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובעים בסך של 2,000 ₪ לכל דירה, ובסך הכל סך של 20,000 ₪.