כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ליקוי שמיעה פגיעה בזכאות לנכות

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

ביום 21.6.16, (במסגרת תיק בל 28094-09-14 בבית דין זה), הכיר המשיב בליקוי שמיעה וטינטון, מהם סבל המערער, כפגיעה בעבודה מיום 24.4.13.
זאת, בין היתר, מן הנימוקים שלהלן: הועדה הרפואית לעררים היתעלמה מבדיקות שמיעה מקובלות ואובייקטיביות שביצע המערער לאורך השנים במכוני בדיקה מוסכמים ומוכרים, שבדיקותיהם הצביעו על החמרה ממשית בתדירויות הדיבור ועל ליקוי שמיעה בדרגות חומרה שונות לאורך השנים.
המשיב טוען מנגד כי יש לדחות את העירעור, בין היתר, מן הסיבות שלהלן: המערער, אשר היה מיוצג גם בפני הועדה הרפואית, לא טען בפני הועדה לעררים שיש לקבוע תקופות נכות זמניות, ומשכך יש לדחות את טענותיו לעניין זה. לא ברור על יסוד מה קבע המערער כי תוצאות בדיקת ה- ABR מצביעות על כך שהוא זכאי לנכות בגובה 45%.
...
טענות הצדדים לטענת המערער, נפלו מספר פגמים בהחלטת הוועדה לעררים, אשר בעטיים יש לקבל את הערעור ולהחזיר את עניינו לדיון נוסף בפניה.
לעניין זה ציין המערער, כי אילו המשיב היה מכיר בתביעתו עוד במועד הגשתה (בשנת 2014) ללא בהגשת התובענה בתיק בל 28094-09-14, והיו נקבעים למערער אחוזי נכות בזמן אמת, ובמצב דברים זה תוצאות הבדיקה מ- 2018 היו מובילות את הוועדה למסקנה שחלה החמרה ביחס למצבו בשנת 2013.
המשיב טוען מנגד כי יש לדחות את הערעור, בין היתר, מן הסיבות שלהלן: המערער, אשר היה מיוצג גם בפני הוועדה הרפואית, לא טען בפני הוועדה לעררים שיש לקבוע תקופות נכות זמניות, ומשכך יש לדחות את טענותיו לעניין זה. לא ברור על יסוד מה קבע המערער כי תוצאות בדיקת ה- ABR מצביעות על כך שהוא זכאי לנכות בגובה 45%.
דיון והכרעה לאחר שבית הדין עיין בחומר שבתיק ובטענות הצדדים, בית הדין סבור כי דין הערעור להידחות.
סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, הערעור נדחה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הנכות הרפואית ועדה רפואית של משרד הבטחון (להלן: הוועדה) קבעה לתובע את הנכויות הבאות: 30% בשורש כף יד ימין; 20% פוסט טראומה ו- 20% בגין חבלת ראש, ירידה קוגנטיבית וכאבי ראש; 10% ברצועה הצולבת ברגל שמאל; 10% ירידה במיקוד; 10% ליקוי שמיעה וטינטון; 10% חירשות באוזן שמאל; 10% פגיעה בלסת; 5% ירידה בתחושה; 1% צלקות.
בסיס השכר לעבר הוא 10,595 ₪ בנכוי מס הכנסה ובתוספת נקודות הזיכוי להן היה זכאי הנפגע בעבר (כפי שפורט בסיכומי הנתבעת ולא נסתר על ידי התובעת), עומד על ממוצע של 10,000 (מעוגל).
...
המסקנה היא שכתוצאה מן התאונה נגרמה לנפגע נכות צמיתה משוקללת בשיעור 66.23%.
סוף דבר התשלומים שאותם שילמה ותשלם התובעת לנפגע בהתאם לחוות הדעת האקטוארית שהגישה הינם בסך 5,922,042 ₪, והם עולים על הסכומים שנפסקו לעיל.
לכן הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים שנפסקו לעיל בלבד.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בדיקות השמיעה המצויות בתיק הרפואי מעידות על בעיית שמיעה הולכתית וכי ייתכן כי ספי הולכת העצם היו שמורים באותה העת, ולכן התובע לא היה זכאי להכרה כנפגע בעבודה ו/או לנכות בגין ליקוי שמיעה וטינטון ולפיכך לא קיים שהוי בתביעתו.
...
האם תסכים כי לא ניתן מהשוואה זו להגיע למסקנה כי אין החמרה הנובעת מחשיפה לרעש? תשובת המומחה מיום 25.4.22 לשתי השאלות הינה "כן". טענות התובע – המומחה חזר בו מחוות דעתו שניתנה ביום 17.4.21.
ההכרעה – לאחר שבחנתי את חוות הדעת של המומחה, לרבות תשובותיו לשאלות ההבהרה ואת טענות הצדדים, מסקנתי הינה כי דין התביעה להתקבל באופן שנדחית טענת הנתבע לפיה יש לדחות את התביעה בהסתמך על סעיף 84א(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").
לאחר שהמומחה הופנה לרישום הרפואי מיום 15.10.12 לפיו התובע מעוניין לתבוע את המוסד לביטוח לאומי אך לא עומד בתנאים, חוות הדעת של קלינאית התקשורת גב' שירן אלבז ובדיקת השמיעה ממכון אתי ישראל מיום 3.1.18 קבע כי יש במסמכים אלה לשנות את דעתו וכי לא ניתן להשוות בין בדיקת סינון שמיעה שאינה בדיקת הולכה עצבית לבדיקת עצבית מ- 2017 ולהגיע למסקנה כי אין החמרה הנובעת מחשיפה לרעש.
אשר על כן התביעה מתקבלת באופן שהתובע עומד בתנאי הסף של סעיף 84א(א)(3) לחוק.
הנתבע ישלם לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום שיומצא פסק הדין.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת פרק הרקע / אנמנזה צוין, כי "ת.ד. לפני כשבועיים, מאז סחרחורות, כאבי ראש, כאבי צואר וכאבי אזניים כאשר פותחת את הפה או לועסת. כמו כן זימזום באזניים". המערערת נשלחה לבצע בדיקת ENG שנערכה ביום 1.9.21 בה נמצאה "חולשה מבוך ימין 90% משמעותית, מתאים לליקוי וסטיבולארי ממקור פריפרי מימין". מומחה בתחום א.א.ג, ד"ר גדעון ביאליסטוק, קבע במסגרת חוו"ד מטעמו שבעקבות התאונה זכאית המערערת לנכות צמיתה בגין טינטון בשיעור של 10% לפי סעיף 72(4) ד 2.
עוד הוכר בפסיקה בהתבסס על קביעות מומחים רפואיים, שתאונה במנגנון של צליפת שוט עשויה להביא לטינטון ושטנטון יכול להופיע ללא פגיעה בשמיעה במקרה של חבלת ראש, אך ניתן להכיר בטינטון בהתבסס על תלונות סובייקטיביות המתועדות בחומר הרפואי, כפי שמאפשרת גם תקנה 72.
אם נוסיף לאמור את ההנמקה שהוסיפה הועדה, הנמקה המסבירה שרק ליקוי ישן במערכת שיווי המשקל שביצע דקומפנסציה (תיקון עצמוני) יכול להסביר נזק בהקף שכזה שאין לו ביטוי בבדיקה וסטיבולארית ובבדיקה הקלינית, כאשר נזק כזה שניגרם כתוצאה מהתאונה היה מתבטא בבדיקה קלינית, בממצאים פתולוגיים ובפגיעה בשמיעה, מצאתי כי הנמקת הועדה לעניין שלילת הקשר הסיבתי מנומקת היטב וניתן להיתחקות אחר הלך מחשבתה.
...
לטענת המשיב: א. דין הערעור להידחות בהעדר טעות משפטית שנפלה בהחלטת הוועדה.
אשר לטענה שלפיה הוועדה שגתה כשלא שלחה את המערערת להשלמת בדיקות למרות שקבעה שאין הלימה בין תוצאות ה- ENG והבדיקה הקלינית שערכה – הטענה נדחית.
סוף דבר: לא מצאתי פגם בהתנהלות הוועדה, בקביעותיה ובהנמקתה.
משכך, הערעור נדחה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לטענת המערערת הבדיקה של הוועדה אף היתה שטחית ובוצעה במהירות רבה, ולא ייתכן כי הבדיקה תערך פחות משלוש דקות, ללא למידת החומר הרפואי וללא בדיקה עניינית ויסודית; - היא זכאית לנכות בשיעור 10% בגין השבר בחוליות והוועדה טעתה עת סילפה את דברי בא כוחה בהקשר זה; - הוועדה העלימה את תוצאות בדיקת מפוי העצמות שלה; - הוועדה היתעלמה מהמלצות הרופא התעסוקתי; - המערערת ביקשה להשיב את עניינה לדיון בפני ועדה רפואית לעררים בהרכב אחר.
אזכיר כי הלכה פסוקה היא כי בעת התאמת פריטי ליקוי למצב המבוטח, "הוועדה הרפואית מחויבת למימצאי בדיקתה הרפואית הקלינית שלה עצמה, וזאת אף אם אין הם עולים בקנה אחד עם הממצאים שנמצאו בחוות דעת רפואית שהוגשה מטעם המבוטח, או עם מימצאי בדיקות ההדמיה. זאת, כל עוד שהוועדה מנמקת היטב את מסקנותיה" (בר"ע (ארצי) 12391-07-13 חזק – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 5.3.2014)).
סוף דבר – לאור כל האמור, העירעור מתקבל בהתאם להודעת המשיב, באופן שעניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכבה מיום 20.7.2022, על מנת שזו תיבחן מחדש את טענותיה של המערערת לעניין ירידה בשמיעה, כאבים במפרקים וסחרחורות.
...
כמו כן, הועדה עיינה בבדיקות הדימות וערכה למערערת בדיקה קלינית שממצאיה תועדו בפרוטוקול הועדה, כדלקמן: בסיכומו של דבר החליטה הועדה לדחות את ערר המערערת, וכך היא נימקה את החלטתה: על החלטה זו של הועדה לעררים הוגש הערעור שלפני.
עם זאת, ואשר לנושא הסחרחורת, איני מקבל את טיעון המשיב ביחס לסחרחורות, היות שלא מצאתי כי נושא זה נבדק על ידי הועדה, ובוודאי שלא לעומקו.
על כן, נדחית בקשת המערערת להעביר את עניינה לדיון בפני ועדת ערר בהרכב חדש.
סוף דבר – לאור כל האמור, הערעור מתקבל בהתאם להודעת המשיב, באופן שעניינה של המערערת יוחזר לועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכבה מיום 20.7.2022, על מנת שזו תבחן מחדש את טענותיה של המערערת לעניין ירידה בשמיעה, כאבים במפרקים וסחרחורות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו