ליקוי שמיעה עקב תנאי שירות

בית המשפט המחוזי שב וקבע כי לא עלה בידי המערער להצביע על ארוע או שרשרת אירועים חריגים שאירעה בסמוך לפרוץ המחלה, ודחה את טענת המערער כי מדובר בהשפעה מיצטברת של תנאי שירות קשים, משום שכאשר מדובר בשירות ארוך לא די להראות כי מדובר בשירות רווי מתחים, ויש להצביע על ארוע חריג קונקריטי.

משנדחתה אף תביעתו זו הגיש ערעור שהנו מושא פסק דין זה. נוסיף עוד כי ביום 15.11.2012 הוכר המערער כנכה בשיעור כולל של 21% בשל ליקוי שמיעה וטינטון, חבלה באצבע ביד ימין, חבלה בברך שמאל וחבלה באגן מימין עם כאב מתועד ללא ממצאים וללא הגבלת תנועה.

...

ערעורו נדחה משום שלא עלה בידו לבסס אסכולה הקושרת בין מתח נפשי לבין טרשת נפוצה.

סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל נדחה הערעור.

המערער ישלם בהוצאות המשיב בסך של 6,000 ש"ח. הסכום ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק דין זה ועד לתשלום בפועל.

התביעה נתמכה בתצהיר תנאי שירות שערך המערער ובחוות דעתו של ד"ר גיל סיגל, בה קבע כי כתוצאה מחשיפה לרעשים מזיקים רבים במסגרת שרותו הסדיר ושרות מילואים במשך שנים רבות" נגרם למערער "נזק שמתבטא בליקוי שמיעה דו-צדדי וטנטון תמידי. בדיקות שמיעה עוקבות מדגימות ליקוי שמיעה בתדרים גבוהים בצורה האופיינית לנזק שניגרם על ידי חשיפה לרעש מזיק" (מוצג 3 למוצגי המערער).

בחוות דעת מייעצת למשיב מיום 9.12.2018 קבע כי "ערכי השמיעה בתחום תדרי הדיבור ותדרי KHZ 3 אינם עומדים בתנאי הסף להמלצת נכות בגין שמיעה וטינטון". בהתייחס לחוות דעתו של ד"ר סיגל מטעם המערער הוסיף וציין כי בנגוד לעמדתו של האחרון אין ב"פגיעה בתדרי KHZ 3-4" לעמוד בתנאי הסף להענקת נכות בגין ליקוי שמיעה וטנטון כאחד (ציטוט מתיקו הרפואי של המערער אצל המשיב – מוצג 6 למוצגי המשיב).

...

10.1 אין בידי לקבל את טענת המערער לפיה תיקון התקנה בשנת 1995 נועד להטיב עם הנכה ואך מטעם זה אין לקבוע כ"תנאי מקדים" לחלות התקנה קיומו של ליקוי בתחום הדיבור, תנאי אשר לא נדרש בתקנה 72(4)(ד) לתקנות טרם התיקון.

מאחר שהמערער סובל מליקוי באוזנו השמאלית בתחום הצלילים הגבוהים של 4000 הרץ וירידת השמיעה שלו הינה למעלה מ-25 דציבלים, הוא עונה בכך לתנאי תקנה 72(ג), ולכן אני סבור שדין הערעור להתקבל.

כן מקובלת עלי עמדת השופט אטדגי לפיה הדרישה "בתחום צלילים גבוהים 3,000 ו-4,000 הרץ" מבטאת מתחם, מנעד, שגבולותיו בין 3000 הרץ לבין 4000 הרץ, לאו דווקא לדרישה דווקנית מצטברת של תדר 3000 הרץ ו- 4000 הרץ, במובחן מאלו שבמרווח, ובהלימה למתחם סעיף 72.

יהודית שבח, שופטת, סג"נ התוצאה בדעת רוב של השופטת שבח והשופט אטדגי, וכנגד דעתה החולקת של השופטת יעקובוביץ – הערעור מתקבל, באופן שנקבע כי הליקוי באוזנו השמאלית של המערער מכניסו לגדרי סעיף 72.

בתאריך 8.5.2003 הגיש המנוח למשיב בקשת הכרת זכות בגין הפרעות שמיעה וטינטון על רקע תנאי שרותו כשוטר יס"מ בשנת 1988 ובעיקר על רקע תנאי שרותו כמדריך במטווחי יחידת המתנדבים.

בתאריך 20.10.2003 קבעה וועדה רפואית מטעם המשיב כי המנוח סבל מנכות צמיתה בשיעור של 10% בגין ליקוי שמיעה מסוג "טינטון קבוע" החל מיום 8.5.2003.

...

הננו להודיעך כי לאחר בחינת הבקשה לעיון חוזר, המסמכים שצורפו לה לרבות חוות הדעת של ד"ר מנחם נהיר וד"ר האשם בשארה, החלטנו כי אין בבקשתך ובמסמכים שצורפו לה כדי לשנות את החלטתנו לפיה אין קשר בין נסיבות פטירתו של בעלך היקר ז"ל לבין שירותו ותנאי שירותו במשטרת ישראל.

בחוות דעתו המשלימה מציין פרופ' שפירא כדלקמן : "דר' נהיר מנסה לקשור בין אופי השירות ובין התפתחות טרשת העורקים אך אין לכך ראיות של ממש. מדובר על איש צעיר עם גורמי סיכון רבים אשר הביאו להתפתחות טרשת עורקים מפושטת וצורך בטיפול של מעקפים לעורקים הכליליים. נראה לי שבחוו"ד הקודמת התייחסתי בפירוט לסוגיית אי קיום קשר בין טרשת עורקים ובין דחק או מתח מתמשכים ובין התפתחות מחלת טרשת העורקים הכליליים או להחמרת מהלכה. סיבוכי טרשת כזאת, כגון אוטם שריר הלב או הפרעת קצב הלב, עד כדי פגיעה תפקודית קשה או מוות פתאומי, לא היו כאן. למרבה הצער, דווקא הטיפול המניעתי לאוטם שריר הלב או לאירוע לב קטלני אחר, אשר ניתן ע"י המערכת הרפואית עפ"י הסטנדרטים המקובלים, הביאו באופן טרגי למוות. החלטה על הניתוח וגם הפעולה עצמה לא היו בהם כל רשלנות רפואית.

לפיכך, כל אימת שקצין התגמולים מגיע למסקנה כי מותו של החייל או מותו של איש כוחות הביטחון לא נגרם עקב השירות הרי שמוטל עליו הנטל להוכיח היפוכו של דבר.

סוף דבר : הערעור על החלטת המשיב מיום 6.9.2020 נדחה.

ביום 18.12.07 דחה המשיב את תביעתו וקבע כי אין קשר סיבתי בין הירידה בשמיעה לשירות הצבאי והמערער לא הגיש ערעור על החלטה זו, משנת 2007 עד לערעור דנן.

המשיב החליט לראות מסמכים רפואיים של המערער שכוללים 2 בדיקות שמיעה משנים 2009 ו-2019 כראיה חדשה ודחה את הבקשה מהנימוק שאין קשר בין תנאי השרות לבין תסמין טינטון ולקות שמיעת בתדרי דיבור ובתדרים גבוהים, ומכאן העירעור.

...

לאור המפורט בפסק דין זה התביעה נדחית.

המערער ישלם הוצאות בסך 5,000 ₪.

המערער לקח חלק באירועים מבצעיים רבים במהלך השרות, כולל סחיבת ציוד חבלה במשקל של עשרות קילוגרמים, ולאור תנאי השרות נפגע בגבו וצווארו כאשר נאלץ להגיע למקומות בלתי נגישים תוך פיתול הגב והצואר עם קסדה כבדה לראשו וציוד כבד על גבו.

המשיב מציין שהוא הכיר בליקוי העצבי בשמיעה שהנו תוצאה של השרות הצבאי בתיק (מ"ר 768), וכן בליקוי השמיעה בתדרי השמיעה עם טינטון (מ"ר 688).

...

אנו מקבלים את טענת המשיב לפיה פגימות עמ"ש מהוות הפרעה שכיחה ביותר ושינויים ניווניים שכיחים באוכלוסייה ומתפתחים ללא קשר לשירות.

הפסיקה קבעה שלא ניתן להסיק מסקנה לקשר סיבתי משפטי בהעדר קשר משפטי רפואי (ע"א 472-89, ד"נ 5343-00 ) והוכחתו של קשר סיבתי תישען על הוכחת קשר סיבתי עובדתי בין המחלה לשירות (ד"נ 5343-00)אין די שהמערער ישכנע שקיימת אפשרות תיאורטית לקיום קשר סיבתי אלא יש לבסס את הקשר במידה של מתקבל על הדעת, גם לא די בקשר כרונולוגי אלא על המערער להוכיח קשר סיבתי פוזיטיבי לפי מאזן הסתברות (רע"א 5499-92, ע"א 472-89, ע"א 2027-94, רע"א 5499-92,, ע"א 192-85).

כן נקבע שכאבי גב מהווים הפרעה שכיחה ולא אחת מקורן בגורמים ניווניים או בהתפרצויות כתוצאה מפעולות יומיומיות, מה עוד שכבר בעשור הרביעי והשלישי לחיים יש כאבי גב וצוואר (ע"נ 29834-12) סיכום לאור המפורט באריכות בפסק דין זה הערעור נדחה המערער ישלם הוצאות בסך 4,000 ₪ עו"ד ניר גשרי ד"ר תמיר גורן ניתן היום, י"ב שבט תשפ"ד, 22 ינואר 2024, בהעדר הצדדים.