תמצית טענות התובעים:
ההסכם:
לטענת התובעים ההסכם נושא כותרת "הסכם הזמנת שירותי בניה" אך לטענת התובעים, תוכנו המהותי עניינו, הסכם רגיל של מכירת דירה לכל דבר ועניין אשר יש להחיל לגביהם את הוראות חוק המכר (דירות), תשל"ג- 1973.
התביעות הוגשו בדרישה לפצוי עקב ליקויי בנייה נטענים בנכסיהם, בגין עלוית ביצוע התיקונים, עוגמת נפש וירידת ערך.
עוגמת נפש:
נקבע בע"א 5602/03 סגל ואח' נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ, בפיסקה 16 לפסק דינה של כב' השופטת ארבל (ניתן ביום 28.2.05, פורסם בנבו):
"....מטרתו של הפצוי הנה להעמיד את הניזוק במצב בו היה נמצא אילמלא ארעה ההפרה והנזק שניגרם בעקבותיה. בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בגין ליקויי בניה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים – האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; היתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד (ראו גם: א' נ' ורדי דיני מכר דירות – ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים (2001) עמ' 421)."
בפסיקת הפיצויים הריני מביאה בחשבון כי ליקויי הבניה פגעו באיכות חייהם של התובעים, ובמידת הנאתם מהנכס שרכשו במיטב כספם.
...
אמנם קבלתי את קביעת המומחה שאין צורך בדיור חלופי בעת ביצוע תיקון הליקויים, אך אין ספק שתקופה זו הן של התיקון והן של קיום הליקויים יש בה משום הפחתה ממיצוי השימוש בנכס , ובהתאם אני קובעת פיצוי בגין עוגמת נפש כדלקמן: משפחת ספרבר בסך של 5,000₪ , משפחת וולף בסך של 4,000 ₪ ומשפחת סלע בסך 6,000 ₪ .
לפיכך אני דוחה את התביעה לפיצוי בגין רכיב זה.
13.
סוף דבר:
לאור האמור לעיל, אני קובעת, כי הנתבעת תשלם כדלקמן:
למשפחת ספרבר בגין עלות תיקון הליקויים בדירה 64,227 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן חוות דעת ( 28.5.18 ) ועד התשלום בפועל .