ליקוי ביד שמאל שנגרם במסגרת העבודה

במסגרת עבודתו מדי יום, התובע מבצע עבודה של פתיחת וסגירת ברזים בגדלים שונים במיתקן.

השאלות שהופנו למומחה הרפואי היו כדלקמן: מהי המחלה או מהו הליקוי שממנו סובל התובע ביד שמאל? האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי כלשהוא בין עבודת התובע המתוארת בסעיף 4 לעיל לליקוי? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הנה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו: האם בעקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

...

מטעם התובע הוגשה כאמור בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה, כדלקמן: "א. לאור קביעתך, כי מדובר "במקרה יוצא דופן" ולאור מסקנותיך, כי הבדיקה הגופנית שביצע התובע אינה חד משמעית אך תלונותיו העקביות מצביעות על קיומה של התסמונת, האין זה המקרה בו נדרשת בדיקה פיזיקלית מצידך של התובע לצורך קביעת מסקנה חד משמעית? קבעת בחוות דעתך, כי תלונות התובע לאורך השנים הינן "תלונות עקביות" המתאימות לתסמונת תעלה כפית.

האינך סבור כי במקרה זה היה מקום, למצער, להפנות את התובע לבדיקת הולכה עצבית חדשה אשר יהיה בה על מנת לשנות ממסקנותייך? נכון יהיה לומר, כי על מנת להגיד למסקנה חד משמעית במקרה של התובע יהיה נכון לבצע כיום בדיקות נוספות? האם עמדה בפניך, בעת עריכת חוות הדעת, בדיקת EMG שביצע התובע ביום 9.9.18 (צוטטה בחוות דעתך בבדיקה שביצע התובע ביום 27.3.19)? האם ייתכן, כי בבדיקתך הגופנית את התובע תמצא ממצאים (כגון: דלדול שרירים) אשר יהיה בהם על מנת לשנות ממסקנותייך?".

לאחר עיון בבקשה, בשאלות ההבהרה שפורטו ובתגובה עליה, סבורני כי יש מקום להיעתר למבוקש, בשינויי ניסוח מתחייבים וללא השאלה האחרונה המבוקשת (ה), אשר נכללת למעשה בשאלה אחרת (ג).

במסגרת עבודתו מדי יום, התובע מבצע עבודה של פתיחת וסגירת ברזים בגדלים שונים במיתקן.

השאלות שהופנו למומחה הרפואי היו כדלקמן: מהי המחלה או מהו הליקוי שממנו סובל התובע ביד שמאל? האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי כלשהוא בין עבודת התובע המתוארת בסעיף 4 לעיל לליקוי? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הנה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו: האם בעקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

...

זאת ועוד, טוען התובע כי בתשובותיו לשאלות ההבהרה "פוסל לחלוטין המומחה את כל הרשומה הרפואית שעמדה בפניו החל משנת 2001 וזאת ללא בדיקתו של התובע כלל". ומוסיף כי "מסקנותיו הפתוחות בחוות הדעת אינן יכולות לסייע לכב' ביה"ד להגיע למסקנה חד משמעית בעניין זה". לבסוף, מבקש התובע לפסול את חוות דעתו של המומחה ולמנות מומחה נוסף.

המומחה חיווה דעתו עת שהיה מודע לבדיקה אשר הדגימה "סימני לכידה קובילטית דו"צ", שיקלל את מכלול ממצאי הרשומה הרפואית שהונחה לפניו, חיווה דעתו המקצועית והגיע למסקנה המפורטת בחוות דעתו.

בנסיבות אלה, משלא נמצא כל טעם מוצדק לבקשת התובע לפסילת חוות הדעת או למינוי מומחה רפואי נוסף, ובהינתן אמות המידה שנקבעו בהנחיות הנשיאה ובפסיקה למקרים שבהם קיימת הצדקה לקבלת בקשה שכזו, ובהתאם לחוות דעתו ותשובותיו לשאלות ההבהרה של המומחה – בהן לא מצאתי כל פגם, כאמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

תוך כדי פעולת החיתוך, המסור משך את הפרופיל עם ידו השמאלית וגרם לכריתת חלק מאצבע 4 וחתך עם שבר באצבע 3 ביד שמאל.

הלה ציין מפורשות בתצהירו, כי העבודה שבמסגרתה נפגע התובע (חיתוך בשיפוע) הייתה עבודה "לא רגילה" שהוותה כ- 30% בלבד מעבודתו הכוללת (סעיף 6 לתצהירו).

אמנם, הביקור האמור הנו משנת 2016, לאחר התאונה נשוא התביעה, אלא שיש בממצאים האמורים ללמד ולחזק את עדותם של התובע ושל מר סעיפאן בדבר התחזוקה הלקויה של המכונות במפעל הנתבעת 1 ובדבר העדר הפיקוח מצד הנתבעת 1 על הנעשה במפעל מצד העובדים, בכל הנוגע לנהלי הבטיחות והקפדה על הוראות הבטיחות.

נוכח אופי הפגיעה שנגרמה לתובע ומצבו הרפואי, כפי שבא לידי ביטוי במסמכים הרפואיים שהגיש ובנכויות הזמניות שנקבעו לו והמלצות הרופאים שטיפלו בו, התובע לא יכל לחזור לעבודה משך 5 חודשים לאחר התאונה, עד לשובו לעבודה אצל הנתבעת בחודש ינואר 2015.

...

בנוסף, הנתבעות ישלמו לתובע הוצאות משפט בגין האגרה ששולמה על ידי התובע, עלות חוות דעת המומחה מטעם התובע, כנגד הצגת חשבונית כדין, וחלקו של התובע בשכ"ט המומחה מטעם בית המשפט, כנגד הצגת חשבונית כדין.

בנוסף לכך, הנתבעות ישלמו לתובע הוצאות משפט בגין שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 50,000 ₪.

בנוסף לכך, הנתבעות ישלמו לצדדים השלישיים הוצאות משפט בגין חלקם בשכ"ט המומחה מטעם בית המשפט, כנגד הצגת חשבונית כדין, ובנוסף הוצאות משפט בגין שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 11,000 ₪ לכל אחד מהצדדים השלישיים.

הנתבע הכיר ב-CTS ביד ימין כפגיעה בעבודה על דרך מקרוטראומה, אך דחה את התביעה להכרה גם בליקוי בכף יד שמאל וכן במרפקים.

התנועות שבגינן עשויות להגרם למבוטח פגיעות "זעירות" אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", ובילבד שיפעלו במקום מוגדר.

על יסוד האמור לעיל, אנו קובעים כי אף שהתובעת ביססה את טענתה כי במסגרת עבודתה כקוסמטיקאית ביצעה תנועות לחיצה וסיבוב עם ידיה וכן עבדה לעיתים עם כלים רוטטים תוך הפעלת כוח ותנועות סיבוביות, היא לא הוכחה תדירות ורצף מספקים לצורך ביסוס עילת המקרוטראומה.

...

לפיכך, אין בידינו להיעתר לתביעתה להכיר בפגימותיה כפגיעות בעבודה וזאת חרף החלטת הנתבע להכיר בCTS בידה הימנית כנובע מתנאי עבודתה.

על יסוד האמור לעיל, אנו קובעים כי אף שהתובעת ביססה את טענתה כי במסגרת עבודתה כקוסמטיקאית ביצעה תנועות לחיצה וסיבוב עם ידיה וכן עבדה לעיתים עם כלים רוטטים תוך הפעלת כוח ותנועות סיבוביות, היא לא הוכחה תדירות ורצף מספקים לצורך ביסוס עילת המיקרוטראומה.

לפיכך – התביעה נדחית.

במסגרת השלב השני, על המומחה להשיב האם תנאי העבודה - שבהתאם לשלב הראשון סביר לקבוע שהם אחד הגורמים להיווצרות הליקוי או החמרתו - אינם סתם גורם בעל השפעה שולית או זניחה.

ד"ר גפן הסתמך על צלומי כפות הידיים מחודש אוגוסט 2017 בהם נמצא בכף יד ימין אולנה פלוס (כ – 1 מ"מ) ובכף יד שמאל אולנה נטראלית (0) ואולם בחוות דעתו הוא מתייחס לרישום רפואי ולבדיקת MRI מאוחרת יותר בכף יד שמאל מחודש מרץ 2018 שהדגימה ממצאים של אולנה קצרה משמאל "ממצאים המתאימים לנמק אווסקולארי של לונטוס משני ל - Ulna negative variance. מכל מקום, המחלוקת בין ד"ר מייכילביץ למומחה מטעם התובע אינה נובעת מאסכולה רפואית שונה, אלא מקביעת ממצאים שונים על סמך תוצאות בדיקות ההדמיה. מעבר לעובדה שאין בידינו להתערב בקביעת הממצאים הרפואיים, כפי שציינו לעיל, ד"ר גפן היתעלם מהממצאים המאוחרים של בדיקת ה – MRI מחודש מרץ 2018, המאוזכרים בחוות דעתו ותומכים בקביעותיו הרפואיות של ד"ר מייכילביץ. בהקשר זה יצוין כי תוצאות בדיקות ה – MRI מחודש מרץ 2018 לא עמדו בפני המומחה הראשון, ד"ר פעילן ולפיכך, הממצאים שנקבעו על ידו בדבר הליקוי בכפות הידיים של התובע ואשר השפיעו על חוות דעתו, שונים מהממצאים שנקבעו על ידי ד"ר מייכילביץ, הגם שד"ר פעילן קבע כי תנאי העבודה של התובע אינם גורמים לתהליך שחיקתי בין האולנה לעצם הלונט וכן כי 50-70% מהמקרים של מחלת הקנבוק נגרמים עקב אולנה קצרה (אולנה מינוס) על רקע מולד-התפתחותי.

...

לא מצאנו כי ד"ר מיכייליביץ דוגל באסכולה מחמירה וזאת בהסתמך על פסק הדין בענין דאוד של בית הדין האזורי העוסק במבוטח שנסיבותיו שונות לחלוטין מעניינו של התובע הן בהיבט של תנאי העבודה והן בהיבט האישי והרפואי כך, שלא ניתן ללמוד ממנו על קיומה של אסכולה אחרת.

על יסוד כל האמור לעיל, לא מצאנו הצדקה לסטות מחוות דעתו המנומקת והברורה של ד"ר מייכילביץ.

אשר על כן, התביעה נדחית.