ליקוי בגב לא נמצא ברשימת הליקויים בהסכם הניידות

] "לאור העובדה כי הועדה מציינת בסעיף ו'1 לפרוטוקול כי: 'מבחינה נוירולוגית הירידה בכח הגס בעצב הפרוניאלי מימין לא נמצא בועדה הנוכחית' כאשר לא ברור כיצד קביעה זו מתיישבת עם הנתונים העולים בסעיף 5ד'1 לפרוטוקול בשילוב עם העובדה כי הועדה מציינת בסעיף 5 כי המערער ניצפה צולע ברגל ימין ומשתמש בקב, תבהיר הועדה באם הממצאים שנמצאו אצל המערער ואשר צוינו לעיל אינם עולים כדי פגיעה נוירולוגית והאם ממצאים אלה ניתנים ליישום בהתאם להסכם הניידות (סעיף א'7).

הועדה ביצעה למערער בדיקה אורתופדית במפרקי הבירכיים והקרסוליים, עיינה בבדיקת EMG מיום 20.10.2015 ופרטה את ממצאיה באופן הבא: "הועדה עיינה שנית ב-EMG 20.10.15 ורשמה לפניה שהבדיקה מציינת תמונה נוירופיזיולוגית המתאימה לפגיעה אקסונלית קשה לעצב פרונאלי מימין פרוקסימלי לעצבוב של אנטריור טבאל ללא סימני דנרבציה פעילה. בנוסף נימצאו סימנים של פגיעה שורשיתL4-S1 מימין ללא סימני דנרבציה פעילה". לסיכום התחום האורתופדי קבעה הועדה כי "קרסול ימין קשיון בעמדה ניטראלית". בנוסף, הועדה ביצעה בדיקה נוירולוגית של שרירי המערער ולסיכום תחום זה קבעה כי "בבינסקי שלילי. בבית משתמש בנעלי בית כי קשה לו לדרוך בלי כסוי. כאב גב תחתון גם ספונטאני, גם בעת מישוש. מבחן רומברג תקין. משתמש בנעליים גבוהות. נבדק בנוכחות העורך דין". לסיום, סיכמה הועדה את דיוניה בזו הלשון: "בתשובה לפסק הדין של כב' הרשמת שגית דרוקר בית דין איזורי לעבודה חיפה מה-24.10.17. הועדה קראה בעיון את פסק הדין ומתייחסת לנתונים העולים בסעיף 5-ד-1 לפרוטוקול, וקראה שנית את התשובה של EMG מיום 22.10.15 אשר מציינת תמונה נוירופיזיולוגית המתאימה לפגיעה אקסונלית קשה לעצב פרונאלי מימין פרוקסימלי לעצבוב של אנטריור טבאל ללא סימני דנרבציה פעילה. בנוסף נימצאו סימנים של פגיעה שורשית L4-S1 מימין ללא סימני דנרבציה פעילה. לאחר קריאת כל המסמכים על פני התיק ודיון בועדה החליטה שהחלטת ועדת ערר מה-25.10.16 רשמה בסעיף ד-1 את הכוח הגס של שריר הפרוניאלי המועצבב ע"י העצב הפרונאלי מימין ומשמאל. רשמה לפניה את העובדה שב-EMG אין פעילות של דנרבציה ובהתאם לתקנת הניידות ורשימת הליקויים מבחינה נוירולוגית ומבחינה אורטופדית לא ניתן ליישם את הממצאים מפני שהבדיקה הקלינית החוזרת בועדה אינה מאפשרת יישום החולשות ברשימת הליקויים" (ההדגשה הוספה – ק.כ).

הועדה לא הסבירה אם הממצאים שנמצאו בבדיקה מיום 25.10.2016 מצביעים על פגיעה נוירולוגית הנתנת ליישום ברשימת הליקויים שבהסכם הניידות, אם לאו.

...

הוועדה ביצעה למערער בדיקה אורתופדית במפרקי הברכיים והקרסוליים, עיינה בבדיקת EMG מיום 20.10.2015 ופירטה את ממצאיה באופן הבא: "הוועדה עיינה שנית ב-EMG 20.10.15 ורשמה לפניה שהבדיקה מציינת תמונה נוירופיזיולוגית המתאימה לפגיעה אקסונלית קשה לעצב פרוניאלי מימין פרוקסימלי לעצבוב של אנטריור טיביאל ללא סימני דנרבציה פעילה. בנוסף נמצאו סימנים של פגיעה שורשיתL4-S1 מימין ללא סימני דנרבציה פעילה". לסיכום התחום האורתופדי קבעה הוועדה כי "קרסול ימין קשיון בעמדה ניטרלית". בנוסף, הוועדה ביצעה בדיקה נוירולוגית של שרירי המערער ולסיכום תחום זה קבעה כי "בבינסקי שלילי. בבית משתמש בנעלי בית כי קשה לו לדרוך בלי כיסוי. כאב גב תחתון גם ספונטני, גם בעת מישוש. מבחן רומברג תקין. משתמש בנעליים גבוהות. נבדק בנוכחות העורך דין". לסיום, סיכמה הוועדה את דיוניה בזו הלשון: "בתשובה לפסק הדין של כב' הרשמת שגית דרוקר בית דין אזורי לעבודה חיפה מה-24.10.17. הוועדה קראה בעיון את פסק הדין ומתייחסת לנתונים העולים בסעיף 5-ד-1 לפרוטוקול, וקראה שנית את התשובה של EMG מיום 22.10.15 אשר מציינת תמונה נוירופיזיולוגית המתאימה לפגיעה אקסונלית קשה לעצב פרוניאלי מימין פרוקסימלי לעצבוב של אנטריור טיביאל ללא סימני דנרבציה פעילה. בנוסף נמצאו סימנים של פגיעה שורשית L4-S1 מימין ללא סימני דנרבציה פעילה. לאחר קריאת כל המסמכים על פני התיק ודיון בוועדה החליטה שהחלטת ועדת ערר מה-25.10.16 רשמה בסעיף ד-1 את הכוח הגס של שריר הפרונאלי המועצבב ע"י העצב הפרוניאלי מימין ומשמאל. רשמה לפניה את העובדה שב-EMG אין פעילות של דנרבציה ובהתאם לתקנת הניידות ורשימת הליקויים מבחינה נוירולוגית ומבחינה אורטופדית לא ניתן ליישם את הממצאים מפני שהבדיקה הקלינית החוזרת בוועדה אינה מאפשרת יישום החולשות ברשימת הליקויים" (ההדגשה הוספה – ק.כ).

הכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להתקבל, כמפורט להלן.

סוף דבר הערעור מתקבל.

כעולה מפרוטוקול ועדת הערר, לא ניתן היה לבצע בדיקה אורתופדית בבירכיים וזאת בשל תלונות המערערת על כאבים: "החזרי ברכיים לא ניתן לבדוק עקב כאבים. טרופיזם שמור. קואורדינציה עקב ברך לא ניתן לבצע עקב כאבים. עמידה ללא אטקסיה. הליכה קצרה מאוד ללא אטקסיה אך באה עם רולטור. כל תנועה פאסיבית גורמת לכאבים עזים. בבינסקי שלילי. ספסטיות שלילית. בעת עמידה ללא תומך חצוני לא הייתה קריסה של גפיים תחתונות". ועדת הערר התייחסה גם למצבה הרפואי של המערערת בעמוד השידרה כדלקמן: "תאונת עבודה בשנת 1994. חבלת גב. האיבחון CT - פריצת דיסק בגובה L1 – L2. ב-2017 נראה ב-CT בלט דיסק L5-L4 עם לחץ על השק. ב24.3.17 בדיקת CT מראה עד 7C / D12 – L1 /L3 L5. הועדה קראה מכתב של ד"ר אורן שריג המציין טנוסינבובטיס והרניה דיסק מותנית. היצרות התעלה השדרתית". בסיכום דבריה ציינה ועדת הערר כי היא ערה לכך שהמערערת סובלת מכאבים אך לא ניתן ליישם בעיניינה אף ליקוי מרשימת הליקויים: "מדובר בפתולוגיה דיסקאלית מפושטת בעמוד שדרה עם כאבים. הועדה מודעת לסבלה של הנבדקת אך לא ניתן ליישם על פי רשימת הליקויים הקיימת." כעולה מהאמור לעיל, ועדת הערר הייתה מודעת הן למצבה הרפואי והן לכאבים מהם סובלת המערערת, אך נוכח הממצאים הרפואיים המתוארים בפרוטוקול, קבעה ועדת הערר כי לא ניתן ליישם בעיניינה של המערערת אף פריט מפריטי הליקוי המפורטים בתוספת א' להסכם הניידות.

המערערת לא העבירה מיסמך רפואי שיש בו כדי להצביע על ממצאים המתאימים לליקוי מהליקויים ברשימת הליקויים, ואף מצילום הבירכיים שנערך למערערת ביום 8.2.2017 לא נימצאו בבירכיים ממצאים חריגים.

...

לאחר שהומצאו המסמכים הנוספים הודיע המשיב כי אין במסמכים אלו כדי להעיד על הגבלה בברכיים ולפיכך עומד המשיב על טענתו כי דין הערעור להידחות.

סוף דבר - דין הערעור להידחות בהיעדר טעות משפטית.

תמצית העובדות וטענות הצדדים המערער, יליד 1977, נפגע בגבו במהלך עבודתו ופגיעתו הוכרה כפגיעה בעבודה.

הועדה הבהירה כי מצבו של המערער אינו עונה להוראותיו של סעיף א'-7-ג-2 להסכם הניידות, כפי שקבע דר' דבי רון, ואף לא להוראות סעיף א-1 חלקי, שנקבע לו בועדה משנת 2014, הואיל וממצאי הבדיקה שנערכה לו היו תקינים ולא נמצא כי הוא סובל משיתוק.

הועדה הרפואית לעררים בניידות מוסמכת לקבוע דרגת מוגבלות בהתאם לרשימת הליקויים המופיעים בתוספת א' להסכם הניידות, ואין בית הדין לעבודה מיתערב בשקול דעתה בנידון זה (עב"ל (ארצי) 10045/95 אברהם הרמן נ' המוסד לביטוח לאומי (29.7.03)).

...

בנסיבות הללו, קביעת הועדה כי ממצאי בדיקתה אינם ניתנים ליישום על פי רשימת הליקויים, היא מסקנה שהיא פרי הפעלת שיקול דעת רפואי.

הואיל והחלטת הוועדה מנומקת כך שניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה, לא מצאתי כי נפל כל פגם משפטי בהחלטתה ועל כן הערעור נדחה.

סוף דבר הערעור נדחה.

בסיכום הבדיקה האורטופדית ציינה הועדה כי "מבחינה אורתופדית לא נמצא קשיון ברכיים התואם את סעיפי הליקוי". בנוסף, ערכה הועדה בדיקה נוירולוגית, בדיקת שרירים (כח גס בסולם 0-5) ואשר נמצא ברמה 5 בכל קבוצות השרירים.

ועל כן היה עליה לציין זאת הועדה היתעלמה שלא בצדק ממצבו הרפואי של המערר שהחמיר והחליטה לדחות את הערר בנימוק שהליקוי ממנו סובל אינו ברשימת הליקויים ללא כל הנמקה כנדרש, כאשר בעבר נמצא מוגבל בניידות בשיעור 60% לצמיתות בהתאם לסעיף א-7-ב-1.

הלכה פסוקה היא, כי הועדה הרפואית, היא בלבד מוסמכת לקבוע אחוז מוגבלות בהתאם לרשימת הליקויים בהסכם הניידות, ואין בית הדין לעבודה מיתערב בשקול דעתה בנידון זה (עב"ל 10045/95 אברהם הרמן - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 29/7/03).

לאחר שעיינתי בהודעת העירעור, בפרוטוקול הועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין העירעור להיתקבל, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן, המערער יליד 1951, בן כ- 72, אשר סובל מ נוירפטיה סוכרתית, ב- 2014 עבר ניתוח בע"ש תחתון, וניתוח בכף רגל שמאל על רקע דלקת, בדיקת EMG מדנת 2014 הדגימה נזק שורשי L4S1, סובל מכאבי גב תחתון ועבר ניתוח אלוסוולגוס בכף רגל שמאל.

...

מנגד טען המשיב כי דין הערעור להידחות, מן הנימוקים שלהלן: יש לדחות את טיעון המערער בכל הנוגע לרשומה הרפואית מיום 21.09.21 שכן לא הוגשה לוועדה ואינה מצויה בתיק משרד הבריאות.

לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להתקבל, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן, המערער יליד 1951, בן כ- 72, אשר סובל מ נוירפטיה סוכרתית, ב- 2014 עבר ניתוח בע"ש תחתון, וניתוח בכף רגל שמאל על רקע דלקת, בדיקת EMG מדנת 2014 הדגימה נזק שורשי L4S1, סובל מכאבי גב תחתון ועבר ניתוח אלוסוולגוס בכף רגל שמאל.

סוף דבר הערעור מתקבל.

תחת סעיף מימצאי הבדיקה הרפואית צוין כדלקמן: "נעזר במקל נקודה המוחזק ביד ימין. מדווח שאחרי כל 20 מטר נימול ברגליים ומאבד שליטה על הסוגרים". תחת סעיף "סיכום מימצאי הבדיקה הנוירולוגית" נרשם: "החזרים גידיים ערים דו צדדי, הקף טונוס וכוח הגס סביר ושווה. אין סימנים פרמדיליים או חולניים אחרים, מתלונן לאורך כל הבדיקה על כאבי גב". הועדה סיכמה החלטתה במסגרתה נדחה הערר , כדלקמן: "הנבדק סובל מהצרות התעלה הספינלית, עפ"י מימצאי הבדיקה של היום, הממצאים אינם ניתנים ליישום עפ"י רשימת הליקויים". על החלטה זו הוגש הערר שלפני.

הועדה הרפואית לעררים בניידות מוסמכת לקבוע דרגת מוגבלות בהתאם לרשימת הליקויים המופיעים בתוספת א' להסכם הניידות, ואין בית הדין לעבודה מיתערב בשקול דעתה בנידון זה (עב"ל 10045/95 אברהם הרמן נ' המוסד לביטוח לאומי (29.7.2003).

כמו כן, לעניין סעיף ליקוי ח (א) (1), אצל המערער היתקיים ממצא צליעה סרוגית בעוד שסעיף הליקוי דורש תנאים מצטברים נוספים שעל פי הבדיקה והממצאים לא נימצאו אצל המערער.

...

המשיב טוען כי דין הערעור להידחות משעה שלא נפל פגם בהחלטת הוועדה ומקור הצליעה אינו קשור לשיתוק אם כי להיצרות ספינלית בעמ"ש. בנוסף, לא די בצליעה על מנת לקבוע כי מצבו של המערער ניתן ליישום בהתאם לרשימת הליקויים כך שאין טעות בקביעה שלא מדובר בשיתוק.

לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות מהטעמים שאפרט להלן.

אין בידי לקבל את טענות המערער הנוגעות לחוות דעתה של ד"ר הורוביץ.

בנסיבות הללו, לא ניתן לטעון לפגם משפטי ביחס לממצאי חוות דעת זו. סוף דבר דין הערעור להידחות.