במקרה שלא נמצאה עבור ילד עם צרכים מיוחדים מסגרת חינוך הולמת בתחום הרשות המקומית בה הוא מתגורר, על הצוות לקבל החלטה בדבר הפנייתו למסגרת חינוכית ברשות מקומית אחרת (סעיף 2.3.2(ג) לחוזר המנכ"ל).
לצד זאת, סעיף 2(א) לחוק הסעה בטיחותית קובע כי "ילד עם מוגבלות זכאי להסעה ממקום מגוריו או ממקום סמוך לו למוסד חינוך וממנו, לפי צרכיו ובהיתחשב בסוג המיגבלה שלו". לפי סעיף 2(א) לאותו חוק, כללים ומבחנים לעניין זה, לרבות לעניין הסעת ילדים עם מוגבלות בלווי אדם מבוגר בנוסף לנהג וההוראות והתנאים לבצוע ההסעה והליווי, ייקבעו בתקנות.
...
החלטתו של צוות השיבוץ נבחנה, כאמור, על-ידי בית המשפט לענינים מינהליים, שקבע, כי ההחלטה סבירה ואין מקום להתערב בה. אף אנו סבורים, כי בהתחשב בהוראות הדין שתוארו לעיל, לא ניתן לקבוע כי החלטת צוות השיבוץ בעניינה של המערערת נגועה בפגם המצדיק התערבות שיפוטית.
עם זאת, בתקנה 1(ב) לאותן תקנות נקבע כי הזכות להסעה כאמור, תהיה "רק למוסד החינוך שאליו שובץ הילד הנכה כדין לפי חוק לימוד חובה, תש"ט-1949, חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953 או חוק החינוך המיוחד".
לאור הוראות אלה, ובהתחשב במסקנה שלעיל בעניין החלטת צוות השיבוץ, אין לקבוע כי למערערת הייתה בעבר וישנה בהווה זכות להסעה כאמור בהוראות הנ"ל, למסגרת חינוכית אחרת מהמסגרת אליה שובצה על-ידי צוות השיבוץ.
הגם שהכרעתנו שונה מרצונם של הורי המערערת אנו מקווים להבנתם, ותקוותנו היא שהמערערת תמצא דרכה בגן באום אל פאחם ותצליח בו.
אשר על כן, הערעור נדחה.