מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

לידה מוקדמת כתוצאה מתאונת דרכים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אשר על כן, לא אדון כלל בנזק התוצאתי שנטען מטעם התובעים שהוא כתוצאה מנזקי הלידה המוקדמת והפגות של התובעת; ורק לצורך השלמת התמונה, אזכיר כי קיימת מחלוקת שמתבססת על חוות דעת רפואיות שהוגשו בנידון, לגבי שיעור הנכויות הרפואית והתפקודית שהתובעת לוקה בהם, ככל שהיא לוקה, ובסוגיה של הקשר הסיבתי של כל נכות כזאת – ללידה המוקדמת והפגות.
תימוכין לתפיסתי זו ניתן למצוא בדברי המלומד, כב' השופט י' אנגלרד, בציינו [י' אנגלרד, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, מהדורה שנייה, התשנ"ה, עמ' 33]: "פגיעות בעובר עצמו מעוררות את שאלת קיום האחריות הנזיקית לגביו. באשר לאדם שנולד – אמנם חי, אך ניזוק כתוצאה מפגיעה בו בהיותו עובר – השאלה המשפטית מושגית היא אם נתקיימו לגביו יסודות עוולת הרשלנות (קיום חובת הזהירות והפרתה). הדיעה המקובלת היא, שגם בהנחה שאין לעובר אישיות משפטית אפשר להכיר בקיום היסודות הנזכרים ולהטיל אחריות על המזיק כלפי הנפגע לאחר לידתו של זה, דהיינו: עם רכישתו את הכשרות המשפטית. לעומת זאת, כאשר הפגיעה גורמת למותו של העובר לפני לידתו, אין להכיר באחריות כלפיו בנזיקין. סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית קובע במפורש, כי אין לעובר אישיות משפטית לפני גמר לידתו; ואילו במקרים המיוחדים שבהם מוכרות לעובר זכויות, התנאי הוא כי יוולד חי. לכן, בצדק נדחתה תביעת פיצויים מטעם עובר שמת בבטן-אמו כתוצאה מפגיעה בתאונת-דרכים. ענין אחר הוא כמובן זכותה של האישה לפצוי על אובדן פרי-בטנה". (ההדגשה הוספה).
...
התובעים 2 ו-3 ישלמו, ביחד ולחוד, לנתבעת כדלקמן: שני שליש מהחזר הוצאות שכר המומחים שנתנו בנדון חוות דעת לנתבעת (לפי קבלות, בתוספת שערוך וריבית כדין), החזר מחצית מתשלום יתרת האגרה שתשלם הנתבעת בתיק זה, וכן - שכר טרחת עו"ד בסך כולל של 40,000 ₪.
התביעה של התובעת 1 נגד הנתבעת מתקבלת בחלקה, כך שהנתבעת תשלם לתובעת 1 סך של 280,000 ₪.
כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת 1 כדלקמן: שליש מהחזר הוצאות שכר המומחים שנתנו בנדון חוות דעת לתובעים (לפי קבלות, בתוספת שערוך וריבית כדין), וכן - שכר טרחת עו"ד בסך כולל של 65,520 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על פי האמור בכתב התביעה, התובעת נפגעה בתאונת דרכים ביום 13.10.16, בהיותה בשבוע 20 להריונה.
כתב התביעה מניח כעובדה ללא עוררין שהלידה המוקדמת התרחשה כתוצאה מהתאונה, כך למשל באחת מהפסקאות שבסעיף 7 לכתב התביעה נטען כי "ביום 5.12.16 ילדה התובעת בלידה מוקדמת כתוצאה מקרות תאונת הדרכים...". בתגובה לבקשה מציין בא כח התובעת שהלידה המוקדמת נבעה מהפרדות שליה וממצבה הנפשי הקשה של התובעת שלאחר התאונה.
...
מדובר בנושא רפואי מובהק, מסקנתו של בא כח התובעת מושתתת על מסמכים רפואיים שצירף אולם כידוע אין להסתפק בכך, כל מסקנה רפואית שכזו יש לעגן בחוות דעת של מומחה על פי הכללים הקבועים בחוק.
הנכות הפסיכיאטרית שנקבעה על ידי הועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי מבוססת על המסקנה שהלידה המוקדמת ארעה עקב התאונה וזאת מבלי שהקשר הסיבתי שהוסק נבחן על ידי מומחה רלוונטי.
לפיכך הנני מורה על מינוי מומחה גניקולוג מתחום המיילדות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2012 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

כאמור באישור רפואי לעניין גמלה לשמירת הריון מיום 21.06.11, התובעת יצאה לשמירת הריון בשל: "IVF, לידה מוקדמת, תמותה בעבר". בעד התקופה של שמירת ההריון שולמה לתובעת קצבת נכות מעבודה בשיעור של 100%.
כתוצאה מתאונת הדרכים בה נפגעה התובעת ביום 11.7.01 בה הוכרה כנפגעת עבודה, נפגעה התובעת בגבה והינה סובלת בין היתר משיתוק בגפיה התחתונות והפרעות בשליטה על הסוגרים.
...
במקרה של גמלת שמירת הריון, לא זו בלבד שלא מצאנו בהוראות החוק סעיף המתיר תשלומי גמלאות שממנו ניתן ללמוד על כוונה אחרת משתמעת, אלא כוונת המחוקק נלמדת מהוראות סעיף 61 לחוק שעניינו גמלת שמירת הריון ומטרתו לסייג את תשלום הגימלה מקום בו ישנו תשלום אחר שמקורו בחוק.
המסקנה המתחייבת היא, כי במקרה כזה זכאית התובעת על פי סעיף 320(ד) לבחור באחת משתי הקצבאות ששולמו לה במקביל באותה התקופה.
לאור האמור, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2012 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

כתוצאה מתאונת הדרכים בה נפגעה התובעת ביום 11.7.01 בה הוכרה כנפגעת עבודה, נפגעה התובעת בגבה והנה סובלת בין היתר משיתוק בגפיה התחתונות והפרעות בשליטה על הסוגרים.
מן הכלל אל הפרט – מעיון בעובדות המוסכמות וכמפורט באישור הרפואי לעניין גמלת שמירת ההריון ובנגוד לנטען ע"י הנתבע בסיכומיו – התובעת יצאה לשמירת הריון בשל "IVF, לידה מוקדמת, תמותה בעבר" ולא בגין נכותה.
...
במקרה של גמלת שמירת הריון, לא זו בלבד שלא מצאנו בהוראות החוק סעיף המתיר תשלומי גמלאות שממנו ניתן ללמוד על כוונה אחרת משתמעת, אלא כוונת המחוקק נלמדת מהוראות סעיף 61 לחוק שעניינו גמלת שמירת הריון ומטרתו לסייג את תשלום הגמלה מקום בו ישנו תשלום אחר שמקורו בחוק.
המסקנה המתחייבת היא, כי במקרה כזה זכאית התובעת על פי סעיף 320(ד) לבחור באחת משתי הקצבאות ששולמו לה במקביל באותה התקופה.
לאור האמור, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת תפקיד התובעת היא משמשת כמנהלת אגף ההכשרה בחטיבת החינוך וההסברה של הרלב"ד. עיקר תפקידה כעולה מהסכם העסקתה: "ייזום וניהל של תוכניות הכשרה ממוקדות להגברת הבטיחות בדרכים בחברה והקהילה, איפיון ואיתור צרכים של אוכלוסיות בסיכון גבוה להפגע מתאונות דרכים/פיתוח, בקרה והערכה של תכניות הכשרה, הדרכה ופתרונות למידה והטמעתן בקרב אוכלוסיות בסיכון. ייזום וניהול קשרים עם גורמים פוטנציאלים לשיתופי פעולה בהגברת הבטיחות בדרכים של אוכלוסיות היעד". ביום 23.9.20 פנתה התובעת לד"ר רון מנור לבצוע אולטרסאונד במסגרת מעקב ההריון.
לטענת התובעת הנה נכנסת תחת סעיף 58(1) לחוק הביטוח הלאומי שעה ששמירת ההריון היתה בשל "מצב רפואי הנובע מהריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב". עובדת הרה שבמסגרת תפקידה נידרשת לניידות מירבית, ברכבה הפרטי, מסכנת את עצמה ואת עוברה כי בכל רגע נתון במהלך הנהיגה, עלולה רגלה הימנית, האחראית על דוושת הגז, "להרדם". משכך יש לקבל את התביעה ולשלם לתובעת גמלת שמירת הריון לתקופה מיום 29.9.20 ועד הלידה, 10.12.20,קרי 79 ימים.
נציין כי מדובר ברופא נשים שהתובעת הגיעה אליו לצורך אולטרסאונד והעובדה שהתייחס לכאבי גב חזקים שמפריעים לה לתפקד תוך הפניה לאורטופד עולים בקנה אחד עם תצהירה של התובעת בנידון בסעיף 4 לתצהירה: "ביום 23.9.2020 נאלצתי לצאת מוקדם מהעבודה בשל הכאבים מהם סבלתי בגב התחתון. בדרכי לפגישת מעקב הריון עם ד"ר מנור רון ובעודי נוהגת ברכב, גרמו כאבי הגב לראשונה, להרדמותה של רגל ימין תוך כדי נהיגה. ד"ר מנור רון רופא הנשים שליווה אותי בהריון לו סיפרתי את הדברים, אף שמדובר היה בבדיקת מעקב הריון שגרתית, הפנה אותי לאורתופד תוך שהוא מציין כי סיבת ההפניה היא "כאבי גב עזים שמפריעים לה לתפקד"".
גם עיון בס' 17 - 18 לתצהיר גב' נחמה לאור דרורי מעלה כי הצהירה: "למעלה מן הדרוש אציין, כי מיד לכשארע לדיקלה ארוע הירדמות הרגל תוך כדי הנסיעה הביתה, היא דיווחה לי על כך. למחרת, ובהתאם להנחיית הרופא המטפל שלה היא קבעה פגישה עם אורתופד שהמליץ לה על שמירת הריון על מנת שלא תסכן את עצמה ואת העובד שלה בנסיעות - לא רק מביתה שבמושב סתריה למשרדי הרלב"ד בירושלים אלא גם בנסיעות להן היא נידרשת במסגרת תפקידה בתוך ירושלים ובכל הארץ. 18. מטעם זה כאשר הומצא לנו טופס התביעה לקבלת גמלת שמירת ההריון, מילאנו את חלקנו בטופס ביודענו, כי לא נוכל לסכן את חייה ושלומה של דיקלה רימון בנסיעות לעבודה ובמהלך יום העבודה, לצורך ניהול שגרת עבודה רגילה..." גם עיון בעדותה של גב' נחמה לאור דרורי מעלה כי העידה: "כשהיא מודיעה שזה מצבה, שמצבה הרפואי לא מאפשר לה נסיעות ולא מאפשר לה להכנס לרכב, מכיוון שאני רואה בוקר בוקר את תוצאות תאונות הדרכים אני לא לוקחת על עצמי שום אחריות. רגל נרדמת במהלך נסיעה זו תוצאה ברורה של מה שמתרחש. וברור שאני גם לא אעשה את זה, אני לא רופאה..." ר' עמ' 22 שורות 1-5.
...
כמו כן שוכנענו כי אכן בשל העובדה כי בכל תפקיד במקום עבודתה נדרשת נסיעה ברכב הן כדי להגיע לעבודה והן תוך כדי העבודה, הרי שלא ניתן במצב זה להציע לה תפקיד חלופי אחר.
עם זאת, שוכנענו כי ההגבלה בכל הנוגע לעבודתה של התובעת חלה רק מהמועד בו חזרו לעבוד בקפסולות קרי מיום 16.10.20 ועד מועד הלידה, הואיל ולפני כן עולה מהראיות כי התובעת עבדה מהבית.
מכל האמור לעיל – אנו נעתרים לתביעה בחלקה וקובעים כי התובעת היתה זכאית לגמלת שמירת הריון מיום 16.10.20 ועד מועד הלידה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו