לווה נוסף במשכנתא, תביעה למתן צו

התובע עתר בתביעה למתן צו הצהרתי לפיו הזכויות בדירת המרתף שבבית שברח' הכרמים 47, מבשרת ציון, הידועה כגוש 30367 חלקה 50 (מיגרש 50ב) (להלן: "המרתף"), הרשומה על שם נתבע 1 (להלן: "הנתבע") היא בבעלות התובע וגב' דפנה משה רעייתו לשעבר (כיום, גרושתו, וכך היא תכונה להלן).

למעשה, בנגוד לאמור בכתב התביעה, התובע בעדותו בבית המשפט ציין כי שילם על הדירה סך של 923,000 ₪, כשבד בבד הוא הצביע על שלושה שיקים בסכומים הבאים: 165,760 ₪, 112,275 ₪ ו-430,000 ₪, כשהשיק האחרון נמשך מבנק טפחות במסגרת נטילת הלוואת המשכנתא.

לכן, הם חתמו על מיסמכי המשכנתא כלווים נוספים.

...

הנה כי כן, מדובר בתביעה מחוסרת כל תשתית ראייתית ודינה להידחות.

דין התביעה אפוא להידחות.

החלטה זו הנה בבקשה לסילוק בקשת המנהל המיוחד, שהוגשה נגד המשיבים, על הסף כנגד החברה ניתן צו לפתיחת הליכים ביום 29.12.20.

בין יתר התנאים שנקבעו, עמדה שאלת תרומתו של המשיב, אשר באה לביטוי במספר מרכיבים: בהגשת תצהיר נכסים של המשיבים, באופן שאם יתברר כי קיימת זכות שלא גולתה, ניתן יהיה לפעול לממשה, בהתחייבות של המשיב להמשיך לשמש כמנכ"ל לתקופה נוספת, בהגשת תצהיר "עושר" לאחר 5 שנים ממועד סיום העסקתו בחברה, כאשר נקבע סעיף "התעשרות", היינו תרומת המשיב לקופה למקרה שזו תתברר כי התרחשה.

למרות האמור, המשיכו המשיבים ונטלו הלוואות נוספות ביחד שהובטחו במשכנתא על בית המגורים.

בסע' 22 לתשובה, מודה ומסכים המשיב כי המנהל המיוחד יכול לתבוע במסגרת בקשה 90 רק בשל העילה החריגה השנייה כפי שנקבעה בפסק הדין, תוך שמירת טענותיו ותוך בקשה כי יתר עילות התביעה ידחו על הסף, היינו עילות מכוח הדין הכללי "חוזה למראית עין" או "תקנת הציבור", עילות תביעה המוחרגות ושהמשיב הופטר מהן ולכן לכל הפחות כטענת המשיב, יש מקום להורות על סילוק חלק מעילות הבקשה על הסף.

...

והנה בענייננו, התצהיר שהגיש המשיב אינו כולל את זכותו במחצית בית המגורים, ואם היה מקום להכליל נכס זה בתצהיר הנכסים, הרי שההפטר אינו פוטר את המשיב מהתחייבותו זו, וכך אני קובע.

לגבי החריג השני, כך מפרט בית המשפט: "עם זאת, סבורני כי פרשנותו הנכונה של הסדר הנושים המקורי מכתיבה כי ככול שחקירות המערער יעלו כי "מי מטעמו" של המערער, או "כל אדם או התאגיד הקשור אליו", מחזיקים בנכס שנגרע מקופת הנשייה, אזי שגם לגביהם יחול סעיף 8(א)(2) להסדר הנושים המקורי, כך שהנאמן יוכל לפעול לתפיסתם ולחלק את תמורתם לנושים, לרבות בית המגורים".

מסקנתי מתחזקת גם מאותה הדגשה שניתנה, בפסק דינו של כב' השופט י' עמית, אשר הצטרף בהסכמה לחברי ההרכב הנוספים, תוך שהוסיף וכלשונו: "בסופו של דבר, הפער המעשי בין תוצאת פסק דינו של בית המשפט קמא לבין התוצאה אליה הגיע חברי אינו גדול. זאת, מאחר שלצד אישור ההסדר וההפטר הסופי של המערער, עדיין יש נפקות לחקירותיו של המנהל המיוחד, ככל שאלה יעלו ממצאים המצביעים על תרמית מצד המערער או נכסים שנגרעו מקופת הנשייה שלא כדין, או נכסים נוספים שבבעלות המערער שלא גולו במסגרת תצהיר הנכסים". לפיכך וכפי שהקדמתי, אני מורה על דחיית בקשת המשיב 1, לסילוק בקשה 90 על הסף המשיב 1 יישא בהוצאות ושכ"ט המנהל המיוחד בסך של 12,000 ₪.

בחודש יוני 2008 פנה המבקש למשיבה בבקשה לפריסת מחודשת של אותה הלוואה, וביום 16.6.08 קיבל המבקש מהמשיבה הלוואה נוספת בסך 115,642 ₪.

3.1.2 המשיבה טוענת מנגד, שנושה שיש לו להבטחת נשיית החוב עירבון, משכנתה, מישכון או שיעבוד וכיוצא באלה, אין בהתיישנות כדי לפגוע בזכותו להפרע מן השיעבוד.

משבחרה המשיבה שלא להגיש תביעת חוב לאחר מתן צו כנוס הנכסים נגד המבקש, היא מנועה – כך לטענת המבקש - מלהגיש תביעה כלשהיא בעיניין החוב הנטען.

לטענת המבקש, ההלוואות מושא התביעה, ניתנו בהתייחס לפוליסות ביטוח פנסיוני, שרכשה גל קר בע"מ (להלן – גל-קר) עבור המבקש, שהיה עובד גל-קר. לטענתו, במשך תקופה ארוכה לא הפרישה גל-קר לטובתו את הכספים להם היא מחויבת כדין, ובנתיים נקלעה להליכי פירוק.

...

לטענת המבקש דין התביעה להיות מסולקת על הסף מחמת התיישנות, עקב הפטר, ובשל שיהוי בהגשת התביעה.

ממילא יש ליתן למבקש רשות להתגונן גם בעניינה של טענה זו. סיכום 5.1 הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית.

לפניי בקשה לדחייה או מחיקה על הסף - מטעמי היתיישנות, השתק ומניעות, של תובענה שהגישו המבקשים למתן צוים הצהרתיים על בטלות תיק הוצאה לפועל שניפתח כנגד מורישיהם ולבטלות של פעולות שעשה המשיב שלא כדין בתיק ההוצל"פ. רקע: המבקשים בתובענה (ייקראו להלן - "התובעים") הם יורשי המנוחים אפרים וידידה שילה ז"ל (להלן - "המנוחים").

תמצית טענות התובעים בתובענה: במסגרת פגישה שנערכה בין מרדכי למנכ"ל בנק לאומי למשכנתאות, מר צבאג (להלן - "צבאג") הושגו הסכמות כדלהלן: ההלוואה תנתן לאשכנזי כנגד שעבוד של הנכס בחיפה וכן של דירת המנוחים; השבת ההלוואה תהיה ממכירת דירות בנכס בחיפה בתום בנייתן; ההלוואה תנתן על פי המלצות שמאי שייבחר מתוך רשימה של הבנק; ובתנאי של "גרייס מלא"- בדחיית פרעון ריבית וקרן למשך שמונה עשר חודשים ממועד מתן ההלוואה, שהוא- הזמן המוערך לסיום הבניה; הלווים הם אשכנזי; בעלי זכויות אחרים בנכס ימשכנו את זכויותיהם בלבד; סך ההלוואה שתנתן לא תעלה על 50% מערך הבטחונות שהעמידו הלווים לבנק.

נימוק נוסף לדחיית התובענה על הסף, בהשתק פלוגתא שנוצר בהחלטות של כב' הרשם בתיק ההוצל"פ שהורה על מימוש המשכנתא בהליך של כנוס נכסים, במכירה של דירת המנוחים לצדדים שלישיים (הבקשה וההחלטה למינוי כונס הנכסים, צורפו כנספחים 21-22 לבקשה).

...

לאור טיעוני התובעים בכתב התביעה, התצהיר של נורית שהוגש בתמיכה לתובענה והמסמכים שהוגשו כצרופות לה, אשר הוגשו גם כנספחים לתגובת התובעים לבקשה, כל אלו מביאים למסקנה כי מרוץ ההתיישנות החל בסמוך ליום 29.10.09, הוא מועד ההתראה שנשלחה למנוחים.

לפיכך, נדחות טענות התובעים בעניין התרמית וההסתרה ולא חל בעניינם, החריג שבסעיף 7 לחוק.

סוף דבר, דין הבקשה להתקבל ואני מורה על סילוק התביעה על הסף.

התובעים ישלמו לבנק את הוצאות המשפט ולפנים משורת הדין ומשלא הוטרח הבנק להתייצב לדיון, שכר טרחת עו"ד יועמד על הצד הנמוך, בסך של 10,000 ₪.

נכון ליום 16/06/2021, ובהתאם למפורט בדו"ח עידכון מטעם המנהל המיוחד, תביעות החוב הוכרעו בהכרעות לא חלוטות והן עומדות על סך של 324,130 ₪ מתוכם סך של 4,576 ₪ בדין קדימה לעריית קריית אתא.

בדיון שהתנהל בפניי ביום 25/11/2020 אליו התייצבה החייבת בעצמה ניתנה החלטתי לפיה התיק לא בשל להכרזה נוכח אי המצאת מסמכים נדרשים על ידי החייבת ואי בהירות ביחס להסתבכות החייבת, וקבעתי כי :"החייבת תמציא את המסמכים שהתבקשה תוך 30 יום מהיום, וכן את מיסמכי השמאות ביחס למשכנתא שנלקחה בשנת 2017. לאחר מכן, וככל שבעלי התפקיד יסברו שיש מקום לקבלת שומה נוספת, אני מתירה כבר בהחלטה כאן לפנות לשמאי ושכרו לא יעלה על סך של 2,500 ₪ + מע"מ. לצורך בדיקת שווי הזכויות בדירה כתפוסה וכפנויה. בשלב זה, לנוכח המצב המיוחד ובשים לב גם למשבר הקורונה, לא מצאתי לנכון להעלות את צו התשלומים. אחרי העברת כל המסמכים יבואו הצדדים בדברים על מנת לבדוק כיצד ניתן להתקדם או למצוא מתוה לסיום התיק." בהודעת המנהל המיוחד מיום 29/12/2020 נטען, בין היתר, בהתאם לתדפיס סילוק משכנתא מיום 26/10/2020 עולה כי יתרת סילוק 2 הלוואות המשכנתא הנה 1,015,146 ₪, כי החייבת טרם המציאה תדפיס חשבון בנק דיסקונט המעידים על הנעשה בהלוואות משכנתא הנוספת שנטלה החייבת בסך 300,000 ₪ - כאשר הלוואה זו ניטלה כהלוואת שיפוצים.

...

מנימוקי הבקשה, לאור עמדת הכנ"ר והמנהל המיוחד כפי שפורטו באריכות לעיל, ולאחר שהנושים לא התייצבו לישיבה הראשונה והשנייה למעט הנושה – בנק דיסקונט שהתייצב לדיון הקבוע ליום 29/06/201, אני מקבלת את הבקשה ומכריזה כי החייבת פושטת רגל.

לאור תוצאות ההליך, ישולמו הוצאות ההליך ושכר המנהל המיוחד, בהתאם להנחיות הכנ"ר. לאחר שעיינתי בטיעונים מטעם בעלי התפקיד והחייבת, ושקלתי מצד אחד את האינטס של החייבת לשקם את מצבה הכלכלי לבין מדיניות כלכלית שנועדה להגן גם על נושיהם מפני קריסה כלכלית, ובשים לגובה החובות המאושרים, לשווי הנכס כתפוס, וליתרת סילוק המשכנתא, לעובדה כי לא ניתן לממש את הנכס, למצבה של החייבת, שהינה אמא חד הורית לארבעה ילדים קטינים, שנאלצת לטפל בילדיה לבדה, כאשר שניים מילדיה סובלים מבעיות רפואיות שמצריכות טיפול, עזרה מעבר לרגיל, ומבלי להקל ראש בעניין הגדלת הלוואת המשכנתא על בית החייבת בסך 300,000 ₪, ולאור גילה של החייבת והעובדה כי היא החלה בלימודים ועתידה סוף סוף למצות את כושר השתכרותה, דבר שעשוי להשפיע לטובה על מצבה הכלכלי, לא מצאתי כי נסיבות העניין מצדיקות מתן הפטר לאלתר לחייבת, אלא מצאתי מתן הפטר מותנה לפיו על החייבת לשלם סך של 1,000 ₪ למשך 60 חודשים, בנוסף למימוש כספים לא מוגנים הצבורים על שם החייבת.

אני קובעת לעיון לקבלת עדכון הנאמן ליום 08/08/2022.