בטרם אכריע בבקשת הביטול, אציג בקצרה את הקיים והרלוונטי בתיק
ביום 1.2.2022 הוגש כתב תביעה קטנה על סך 11,910 ₪.
בתמצית, נטען כי לאור הביטול הנ"ל נגרמו לתובעת נזקים, וביניהם: שהייה במשך 12 שעות בשדה התעופה באיסטנבול; לאחר מכן, שהייה במשך 3 ימים בבית מלון באיסטנבול (ששולמה על חשבון הנתבעת); הוצאות כספיות בגין שתי ארוחות בכל יום משלושת הימים הנ"ל, והסעות משדה התעופה באיסטנבול לבית המלון הנ"ל. בהתאם לטענות התביעה, דורשת התובעת פיצויים על פי חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב - 2012 (להלן: "החוק").
לעניינינו, ישנן שתי דרכים חוקיות על פיהן ניתן לבטל פס"ד שניתן בהעדר הגנה:
· הדרך הראשונה היא ביטול מחובת הצדק וזאת כאשר נפל פגם בהליך מתן פסה"ד. במקרה כזה ביהמ"ש חייב לבטל את פסה"ד.
· הדרך השניה היא ביטול על פי שיקול דעת ביהמ"ש (כאשר אין לבטל את פסה"ד מחובת הצדק).
...
בנוסף, נטען כי טענות התובעת אשר מפורטות בפסקה הראשונה להחלטה זו, מוכחשות מכל וכל, מאחר שבית המלון בו שהתה התובעת על חשבון הנתבעת, סיפק לתובעת 3 ארוחות ביום, וכי מרגע עזיבתה של התובעת את שדה התעופה באיסטנבול ועד מועד ביצוע הצ'ק - אין בבית המלון, חלפו רק 7 שעות בלבד, ולכן הטענות לפיהן נאלצה התובעת לשהות בשדה התעופה במשך 12 שעות ולדאוג לעצמה לשתי ארוחות בכל אחד משלושת ימי השהייה הנ"ל ואף לדאוג להסעות על חשבונה משדה התעופה לבית המלון, הינן במטרה להטעות את ביהמ"ש. לאור מה שנטען עד כה, טוענת הנתבעת כי יש לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאות.
נימוקיי
בראשית הדברים ולמעלה מן הצורך, אציין כי החלטתי זו להכריע כעת בבקשת הביטול, מבלי להעבירה לתשובה נוספת של התובעת, נובעת, בין היתר, משיקולים של ייעול והאצת ההליך, וגם מאחר שהתובעת עשתה למעשה דין לעצמה והגישה תשובה מבלי שנתבקשה לכך ומבלי שזו הייתה נחוצה, ולכן אין מקום בנסיבות כולן לזכות את התובעת בהגשת תשובה נוספת.
לגבי שאלת סיכויי ההצלחה, לצורך הליך זה ונוכח הגישה הליברלית הידועה בהליך מסוג זה, וגם נוכח זכות הגישה של הנתבעת לערכאות, ובנוסף לאור טענות ההגנה שנטענו בכתב ההגנה (טענות עובדה המצריכות בירור עובדתי וראייתי לכאורה), אני קובע כי טענות אלו ראויות להישמע ולהתברר, ובמיוחד, לטעמי יש לברר את טענות ההגנה הבאות: האם הנתבעת חבה בתשלום פיצוי לתובעת על פי הדין, או שמא על הנתבעת חלות במקרה שלנו ההגנות שבדין?; האם הנתבעת דאגה לתובעת לכל שירותי הסיוע הנדרשים על פי הדין?; האם טענות התובעת בעניין הוצאותיה הכספיות מבוססות?
כמו כן, בהחלטה זו מצאתי לנכון להתחשב במספר דברים וביניהם: העובדה שלפניי תביעה קטנה בה הצדדים אינם מיוצגים ולכן נחסך מהם לשלם שכר טרחת עו"ד; העובדה שהתובעת לא נדרשה לטרוח ולהגיש בקשה למתן פס"ד בהיעדר, שהרי פסה"ד ניתן ביוזמתי; טענת התובעת לפיה מתוך רצונה הטוב, תחילה היא נמנעה מלהתנגד לבקשת הביטול, ואפשרה לנתבעת לתקן את מחדלה ולהתגונן מפני התביעה; התובעת לא צירפה לכתב התביעה אסמכתאות בדבר נזקיה הנטענים.
לסיכום
בקשת הביטול – מתקבלת.
הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות בגין הליך בקשת הביטול בסך 500 ₪.
