כתב תביעה כספית בגין הפרת הסכם שכירות

בטרם אכריע בבקשה אסקור בקצרה את הקיים והרלוונטי בתיק · ביום 1.9.2021 הוגש כתב תביעה "כספי" על סך 18,086 ₪ בסדר דין מהיר, בגין הפרת חוזה שכירות (התובע השכיר לנתבעת דירת מגורים).

...

באשר לשאלת סיכויי ההגנה, לצורך הליך זה ונוכח הגישה הליברלית הידועה בהליך מסוג זה, וגם נוכח זכות הגישה של הנתבעת לערכאות, ובנוסף לאור טענות ההגנה שנטענו בבקשת הביטול (טענות עובדה המצריכות בירור עובדתי וראייתי לכאורה), אני קובע כי טענות אלו ראויות להישמע ולהתברר ובמיוחד הטענות לפיהן הנתבעת שילמה לתובע את כל התשלומים המגיעים לו על פי דין וכי התובע אף הרוויח סכומים מכך; בכניסתה לדירת התובע הדירה לא היתה ראויה למגורים; זיוף חתימותיה על חוזה השכירות; תשלום מלא עבור כל חודש 2/2021 חרף עזיבתה באמצע חודש 2/2021.

על כל האמור לעיל בקשת הביטול – מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובע הוצאות ההליך בסך 1,000 ₪.

רקע להליך והצדדים לו עניינה של התובענה בדרישת המשיבה לפינוי מושכר שהוא דירת מגורים הנמצאת ברח' טז 4 בצפת הידועה כגוש 13062 חלקות 40, 41 (להלן: "המושכר" או "הדירה"), הנסמכת על הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים ביום 1/1/2019 במסגרת תא"ק 66938-01-17 ו- תא"ק 65475-01-17, אשר קיבל תוקף פסק-דין ביום 2/1/2019 [נספחים א' ו- ב' לכתב התביעה, (להלן: "הסכם הפשרה" ו- "פסק-הדין בהליך הקודם" בהתאמה)].

בנושא אחרון זה קיים הליך משפטי אחר בין הצדדים שמתנהל בפני כב' השופטת רגד זועבי, שעניינו בתביעה כספית בגין הפרת הסכם השכירות ע"י המבקשים, ושם המבקשים יכולים לקבל את יומם ביחס לטענה זו. הדברים נאמרים ביתר שאת, מקום שטענת המבקשים כאילו הסכם הפשרה מבוסס על הסכם השכירות כלל אינה נכונה, ונסתרה ע"י המבקשים עצמם שהסבירו בסעיף 43.

...

לעניין טענת המבקשים בנושא סיכול אפשרות ביצועו של הסכם הפשרה ע"י ב"כ המשיבה, אני מקבלת את טענות המשיבה כי יש בעצם העלאת הטענה משום הודאה של המבקשים בהפרת הסכם הפשרה, שכן גם במקרה הטוב שבו ב"כ המשיבה (בתור נאמן החברה), היה משתף פעולה עם המבקשים ו/או מי מהם בניסיונם לקבל משכנתא, הרי שפעולה זו לשיטת המבקשים עצמם, היה בה כדי לכסות 50% מהחוב נשוא הסכם הפשרה (ראו סעיף 44 לבקשת הרשות להתגונן).

בטרם סיום, ראוי להעיר ולהדגיש, כי החלטתי הקודמת בעניין ביטול פסק-הדין בהיעדר הגנה התקבלה רק לפנים משורת הדין, ובמסגרתה רמזתי למבקשים לעניין חולשת טענות ההגנה והצורך לנקוט בהליך משפטי מתאים, והכל נעשה מתוך תקווה שלא להגיע בטרם עת לתוצאה נשוא החלטתי זו, בתקווה כי המבקשים ישכילו להבין רמזים אלה ולנצל את עיכוב הליכי הפינוי שקיבלו במסגרת הליך זה כדי לנקוט בהליך המשפטי המתאים, אלא שהם לא עשו כך. בנסיבות העניין, גם אין חשש לעיוות דין, שכן עדיין עומדת למבקשים אפשרות חלופית להעלות את טענותיהם במסגרת תובענה נפרדת לביטול פסק-הדין שניתן בהסכמה.

סוף דבר אני דוחה את בקשת הרשות להתגונן על כל רכיביה, ומחייבת את המבקשים לשלם למשיבה את הוצאות ההליך דנן בסכום כולל של 3,000 ₪.

כתב התביעה התובעים הגישו ביום 25.11.16 כתב תביעה כספית בגין הפרת חוזה לרבות על פי חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 (להלן :"חוק המכר") ובגין טענות נזיקיות, בסך של 800,000 ₪.

כאשר התובע נישאל מדוע עשה שימוש בנכס שאין לו היתר, ענה :" לא עשיתי בו שום שימוש, איזה שימוש? אני לא גר שם." לכן, נישאל אם לא טען שרצה להשכיר הנכס ועל כך ענה שלא השכיר הנכס כי "הכל רטוב שם". מכאן שלא הפרת החוק הביאה לכך שהנכס לא הושכר, אלא בעיית הרטיבות.

...

אולם, המומחה מטעם ביהמ"ש הגיע למסקנה לגבי קיום אמצעי שווה ערך וביהמ"ש לא מוצא לשנות ממסקנתו, ובמיוחד כאשר התובעים לא חקרו אותו לגבי מסקנה זו. כמו כן, אופיר וזקן הפנו לפסיקה שונה של בית המשפט המחוזי בתל אביב התומכת בעמדת המומחה מטעם ביהמ"ש. לעניין מידות ארונות תקשורת.

ביהמ"ש ער למסקנת כבוד השופט עזריה אלקלעי בת.א. 28412-10-17 יוני כהן נ' משהב לפיה "לא יעלה על הדעת כי סיפוח שטח "החלל" לדירה, סיפוח שנעשה על פי המסקנה אליה הגעתי לפני מועד מסירת החזקה בדירה לתובעים, נעלם מידיעתה של הנתבעת, שהינה הקבלן הראשי ומסקנתי הינה כי משהב הסכימה בשתיקה לסיפוח "החלל" לדירה וכי היא ידעה בוודאות על סיפוח חלל זה לדירה".

סוף דבר ביהמ"ש מחייב כלהלן: בגין ליקויי הבניה, זקן תשלם לתובעים הסך של 211,106 ₪ ומשהב תשלם לתובעת הסך של 134,000 ₪, כך שהתובעים לא יהיו זכאים לפיצוי מעבר לסך של 211,106, צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.

מבוא תביעה כספית בגין הפרת הסכמי שכירות.

במכתב מיום 25.1.2018 ב"כ הנתבע חזר על הטענה, לפיה לנתבע אין עותק מהסכם השכירות, והוסיף: "... תאריך הפינוי לא ידוע למרשי, ומעולם לא נידרש לפנות את המושכר ו/או קיבל התראה כי תקופת השכירות הסתיימה. מרשי מחזיק בנכס כדין ובהתאם למוסכם בין מרשך לבינו...", עוד כתב: "מרשך ביקר בסביבת המושכר פעמים רבות... לאחר התאריך 30.6.17, ראה את מרשי מחזיק בנכס ולא אמר לו מילה!". עוד כתב כי ביום 31.1.2018 הנתבע יחזיר את החזקה במושכר וישלם את חובו עד לתאריך זה בסך של 18,200 ש"ח. במכתב מיום 4.2.2018 כתב ב"כ הנתבע לב"כ המנוח: "בפועל ביום 31.1.2018 בשעה 12:20 לא הגיע מרשך לחנות אלא שלח את אחיו, כשברשותו חשבונית, ובקש ממרשי את השיק ומפתחות המושכר. מרשי ביקש מהאח לבדוק את המושכר ולחתום על מיסמך לפיו המושכר פנוי מכל אדם וחפץ ובמצב תקין, וכי קיבל את מפתחות המושכר ואין לו תביעות וטענות נגד מרשי, אולם האח אמר למרשי כי אינו מוסמך לחתום על שום אישור, ... מרשי לא הסכים למסור את המפתחות ללא חתימת מרשך על האמור, ועל כן לא מסר את הכסף והמפתחות לאחי מרשך." ביום 18.2.2018 כתבה ב"כ המנוח לב"כ הנתבע כי באם הנתבע ישלם מלוא חובו, יימסרו לו חשבונית ואישור העידר תביעות.

...

ירחמיאל נשאל מדוע ניתנה חשבונית בספטמבר עבור תיקון נזק שנגרם במאי, והשיב כי חיכה שהנתבע ישלם, ולבסוף שילם חצי שנה לאחר הביצוע (פרוט' עמ' 17 ש' 23-24).

סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית.

התובעים זכאים לסכומים כדלקמן: עבור דמי שכירות 71,688 ש"ח עבור הוצאות תיקון נזקי השריפה 19,484 ש"ח סך הכול 91,172 ש"ח בהתאם, הנתבע ישלם לתובעים כדלקמן: 91,172 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה.

בהוראות ההסכם מיום 1.3.2008 עליו חתמו התובעת והנתבע 1 (נספח א' לכתב התביעה) נקבע כי מכספי השקעה של התובעת בסך 200,000 ₪ יִבָּנוּ במשק בית קפה וקונדטוריה (להלן: "בית הקפה"); התובעת תרכוש ציוד שייוותר רכושה הבלעדי; המבנה יושכר לתובעת לזמן בלתי מוגבל ולא לפחות מ-20 שנה; בתנאי ההסכם נקבע כי עלויות האחזקה והמיסים יחולו על התובעת.

לנוכח האמור, ובשעה שלדברי התובעת נגרמו לה נזקים כספיים ואחרים, הוגשה התובענה שבפני, במסגרתה עתרה התובעת לחייב הנתבע בסכום של 1,033,494 ₪, בגין הפרת הסכם השכירות ופצוי בגין דמי שימוש בנכס, עקב ההפרה הנטענת.

...

סבורני כי הסכמה זו מאיינת או מבטלת הטענה לזיוף ההסכם מיום 1.3.2008 והתוספת להסכם זה (נספחים א' וב' לכתב התביעה) שכן עסקינן בהסכמה מאוחרת, לפיה יש לבחון את ההשקעות שבוצעו בפועל בנכס על ידי התובעת, תוך שהוסכם שהתובעת זכאית לקבלת החזרים בגין השקעותיה בפועל ותוך שברור כי המחלקות היא רק על גובה ההשקעה ולא על עצם ההשקעה וההתקשרות החוזית.

סבורני כי בגדר הוצאות הקמת מבנה, באשר הוא, נכללים גם הוצאות עקיפות דוגמת הגשת תוכניות לרשויות, תשלום למהנדס/ת אדריכל/ית ועוד.

אשר על כן, דין טענות הנתבע 1 כי יש לקזז את התשלמים ששולמו ליועצים ולמהנדס להידחות.