כתב תביעה בסדר דין מקוצר בגין יתרת חוב בלתי מסולקת בחשבון

לפני ביהמ"ש תביעת בנק נגד ערבים בגין יתרת חוב בחשבון החייבת המתנהל אצלו.

כתב התביעה התובעת, תאגיד בנקאי, הגישה ביום 26.7.20 כתב תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעים בגין ערבותם ליתרת חוב נכון ליום 13.7.20 בחשבון המתנהל אצלה של חברת מאימא פסטה בע"מ (להלן: "החשבון" ו - "החברה") שנקלעה להליכי חידלות פרעון, על סך של 92,018.09 ₪ כשהריבית מחושבת עד ליום 30.6.20.

הנתבעים חתמו על כתב ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום לפיו הם ערבים לסילוק חובותיה והתחייבויותיה של החברה כלפי התובעת.

רק בחשבון הקודם הייתי חתום על ערבות האם שילמת את ה 160 אלף כשעבר החשבון? החשבון עבר ללא חוב כי מכרתי אז דירה ב 2012 והכנסתי לחשבון שהיה 300 אלף ש"ח מתי הועבר החשבון מסניף לסניף? לא יודע לא זוכר את השנה אתה זוכר שעבר בלי חוב? זה לא עבר עם החוב אתה מעיד והתחייבת לומר את כל האמת.

...

· לגבי שתי הגרסאות האחרונות טען כי שני המנהלים פטרו אותו מערבותו בעל פה. לנוכח כל האמור לעיל, ביהמ"ש לא האמין למי מגרסאות הנתבע.

אשר על כן, בנוסף לתשלום אגרות משפט ששילמה התובעת, הנתבעים ישלמו לתובעת שכ"ט בא כוחה בסך של 20,000 ₪.

סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובעת כלהלן: · מלוא סכום התביעה צמוד בהתאם להסכם ניהול החשבון כמפורט בכתב התביעה עד מועד התשלום.

מבוא בפני תביעה כספית על סך 312,263 ₪ שהוגשה בהליך של סדר דין מקוצר.

התובעת פנתה לנתבע בדרישות להסדיר חובו בסך 312,263 ₪ אך החוב לא סולק (ראה מכתב ב"כ התובעת מיום 26.10.2016 צורף לכתב התביעה כנספח "ה").

ביום 23.12.2009 הלוותה התובעת לנתבע סך של 206,819 ₪ (להלן "הלוואה 3"), כאשר הלוואה זו כוללת יתרת החוב שלא סולקה בגין הלוואות 1-2, ובתוספת סך של 53,253 ₪ שהועבר לחשבונו של הנתבע (ראה סיכומי הנתבע ועדותו של מר פרחי מטעם התביעה בעמ' 14, ש' 27-31).

הנספח מיפרט כי קיים "חוב הלוואה בפוליסות אחרות" בסך 152,779 ₪ ולפיכך היתרה לתשלום היא 53,253 ₪.

...

סוף דבר ממארג הראיות והעדויות המונחות בפני ולאור כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה באופן חלקי, כמפורט להלן: הנתבע ישלם לתובעת סך של 267,463 ₪, תוך 60 יום מהיום, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

ביום 28.5.2014, יום קודם לקיום הדיון ולמתן הצוו, פנה הבנק למכון ולמערערים גם יחד, באמצעות בא-כוחו, בדרישה לפירעון מיידי של מלוא יתרות החובה בחשבון, בסך 3,546,580 ש"ח. צוין כי סכום זה כולל את יתרת החובה בחשבון, הריבית המצטברת בגין יתרת החובה וכן יתרת ההלוואות.

בפניה צוין כי "הודעה זו מופנית גם אל [המערערים – י' א'], אשר ערבו לחובותיה של העמותה [המכון – י' א'], בתנאים המפורטים בכתבי הערבות" (נספח 8 לכתב התביעה בסדר דין מקוצר).

עוד צוין כי אם לא תסולק יתרת החוב בתוך שבעה ימים, ינקוט הבנק בהליכים נגד המכון ונגד המערערים, בלא שתשלח התראה נוספת.

ההליך בבית המשפט המחוזי ביום 8.7.2014 הגיש הבנק לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה ב"סדר דין מקוצר" נגד המערערים, בה נתבקש בית המשפט להורות לח' לשלם את יתרת חוב המכון בסך 3,580,498 ש"ח, בהתאם לערבותו, וכן להורות לא' לשלם את יתרת החוב עד לגובה הערבות בה נתחייב – בסך 3,000,000 ש"ח. המערערים הגישו בקשת רשות להיתגונן, ובתום הדיון שנערך ביום 3.5.2015, במהלכו נחקרו המערערים על התצהירים שהגישו, נתן בית המשפט המחוזי (הרשמת ע' כהן) תוקף להסכמת הצדדים לפיה: "תנתן רשות להיתגונן בשאלה האם בהתנהלות הבנק, היו כפייה, עושק, ניצול מצוקה או הפרה של סעיף 4 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), אשר יש בהם כדי להשליך על תוקף הערבויות של המבקשים 1 ו-2 [המערערים – י' א']". במסגרת ההליך שהתקיים בבית המשפט המחוזי, הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם שני המערערים, וכן הוגשה "חוות דעת מומחה" מיום 2.8.2016 מטעם ד"ר יצחק טווערסקי שטיפל בח' בתקופה שבין 30.12.2013 ועד 12.5.2014.

...

מקובלת עליי בעניין זה גם הנחתו של בית המשפט המחוזי, לפיה החלטתו של הבנק לאשר את מתן ההלוואה – בסך הנכבד של 3,000,000 ש"ח – בכפוף להעמדת ערבויות מתאימות, מלמדת דווקא על כך שהבנק סבר כי יש למכון יכולת פרעון, שכן אחרת אין הגיון עסקי בצעד זה של הבנק.

המערערים ביקשו לתמוך גרסתם גם בחוות דעתו של ד"ר טווערסקי, ואולם, כבית המשפט המחוזי אף אני סבור שאין לייחס לה משקל רב. מעבר לכך כי הסמכתו וניסיונו של עורך חוות הדעת אינם רלוונטיים דיים לצורך הכרעה בשאלת מצבו הנפשי של ח', הרי העובדה שפגש בו לראשונה רק כשלושה חודשים לאחר החתימה על כתב הערבות מאיינת במידה רבה את יכולתו להעיד על מצבו הנפשי הרלוונטי, ואין בטענת המערערים, שנטענה בעלמא, לפיה מדובר ב"מצב נפשי מתמשך" כדי לשנות מעובדה זו. בשולי הדברים יוער, כי בחקירתו הנגדית הזכיר א' כי בשלב מסוים טופל ח' גם אצל פסיכיאטר (עמ' 37 שורות 2-9 לפרוטוקול).

לנוכח כל האמור, דעתי היא כי אין מקום להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה לא נפל פגם בהליך החתימה על כתבי הערבות, וערבותם של המערערים לחובותיו של המכון כלפי הבנק שרירה וקיימת.

עפ"י הנטען בכתב התביעה לנתבעת 1 יתרת חוב בחח"ד בסך של 160,471 ₪, יתרת חוב בלתי מסולקת בהלוואה בסך של 1,800,511 ₪ ויתרת חוב בחשבון פיגורים בסך 159,511 ₪.

בנוסף, כוללת התביעה את יתרת חובם של נתבעים 2-3 בחשבון המשותף בסך של 189,442 ₪ בגין יתרת חוב בחשבון החש"ק על סך 175,548 ₪, יתרת חוב בסך 13,090 ₪ בגין יתרה בלתי מסולקת בהלוואה שניטלה וחוב בסך 804 ₪ בחשבון פיגורים.

יצוין כי במסגרת בקשת הרשות להיתגונן עתרו נתבעים 1-2 למחיקת כותרת, אולם מאחר והתביעה עונה על דרישות תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, בהיותה תביעה לסכום קצוב מכוח חוזה הנתמכת בראיות בכתב, אין מקום להורות על מחיקת הכותרת ואין בעובדה שהנתבעים העלו טענה בדבר חישוב הריביות כדי לשלול את התאמתה של התביעה, כפי שהוגשה, לבירור במסגרת סדר דין מקוצר.

...

סיכומו של דבר, ובשים לב לכך שהנתבעים הצביעו על הגנה לכאורה המצריכה קיום בירור עובדתי ולאור חולשתה היחסית של הטענה בצירוף העובדה שהטענה לגביית ריבית שלא כדין כמו גם הטענה לנזקים שנגרמו לנתבעים נטענה באופן כללי וללא פירוט, תינתן לנתבעים 1-2 רשות להתגונן בכפוף הפקדת 200,000 ₪ בקופת בית המשפט וזאת בתוך 60 ימים מקבלת ההחלטה.

לפניי בקשה למתן רשות להיתגונן שהוגשה על ידי הנתבע כנגד תביעת בנק הפועלים, התובע, אשר הוגשה בסדר דין מקוצר לתשלום בגין יתרת חובו של המבקש אצל המשיב.

לגופו של עניין, טוען המבקש כי בטרם הגשת התביעה הוא שילם למשיב סך של 38,000 ₪ על חשבון ההלוואה הנ"ל. המבקש מוסיף וטוען שאין כל אפשרות כי לאחר קזוז התמורה בסך של 65,000 ₪ ממכירת הרכב, תיוותר יתרת ההלוואה בלתי מסולקת בסך של 130,000 ₪.

במקרה הנידון, המבקש לא נקט צעדים אמתיים כדי לעמוד על זכותו לקבלת המסמכים ואין באפשרותו עתה לקבל רשות להיתגונן, רק על סמך טענות כלליות בצרוף הטענה כי המידע אינו מצוי בפניו שעה שלא טרח להגיש בקשה בפני בית המשפט לקבלת המסמכים הרלוואנטיים ולכל הפחות יכל המבקש לגשת ללישכת ההוצל"פ על מנת להוציא את המסמכים הרלוואנטיים לו. מעבר לכך, עיון במסמכים אותם צירף המשיב לכתב התביעה מלמד על הליך מימוש המישכון במסגרתו נמכר רכבו של המבקש בסכום של 65,000 ₪, כאשר בהתאם להחלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 27.06.17 כספי התמורה הופקדו בתיק ההוצאה לפועל ויתרת חובו של המבקש הוקטנה בחשבונו בהתאמה.

...

אני סבורה כי תצהירו של המבקש לוקה בחוסר פירוט ואין בו כדי להציג טענות הגנה אמיתיות מפני התביעה ואף לא טענות הגנה קלושות.

סוף דבר לאור האמור לעיל ולאחר שמצאתי כי סיכויי ההגנה קלושים אני דוחה את בקשת הרשות להתגונן.