כתב תביעה אישי ובקשה לאישור תביעה ייצוגית

במקרה דנן, המבקש אכן צירף לבקשה לאישור תובענה ייצוגית גם כתב תובענה ייצוגית (להבדיל מכתב תביעה אישית).

...

מנגד לטענת המבקש, דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות מהטעמים הבאים : בקשה לאישור תובענה ייצוגית תסולק אם בכלל, במקרים חריגים וקיצוניים שבהם ברור על פני הדברים שאין ולא כלום.

שנית, אשר לטענה כי יש לסלק על הסף את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית מחמת מה שמכנה וואלט – "היעדר כימות של התביעה האישית" – אף היא דינה להידחות.

עם זאת, אנו סבורים כי אין באמור כדי להצדיק סילוק על הסף של הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

נוכח האמור אנו סבורים כי מקום הטענות לכאורה בשלב הדיון בבקשה לאישור התובענה הייצוגית ולא בדיון נפרד בבקשה לסילוק על הסף.

לנוכח דחיית הבקשה לאישור תובענה ייצוגית על רקע העידר עילה אישית למבקש, לא ראיתי לידון בהרחבה בעילת התביעה (לדיון בטענת השבה של מיסי נמל ראו: בת"צ (מחוזי מרכז) 15427-05-18 גורשומוב נ' וויז ( 15.9.2022)).

גם אם אקבל את עמדת המבקש, שלפיה הכיתוב בכתב יד על הכרטיס הישן מלמד על הנפקת כרטיס חדש, ואקבע כי היה כרטיס טיסה חלופי, וכי התובע לא התייצב לטיסתו הנדחית – לא יהיה בכך כדי להקנות למבקש עילת תביעה אישית: לנוכח ביטול הטיסה המקורית היה התובע זכאי, לכאורה, להחזר מלא של כרטיס הטיסה לפי חוק שירותי תעופה.

...

הגם שמקובלת עליי עמדת השופט גרוסקופף בענין כהן נ' אל על בחלקה העיקרי, המתייחס לחובת הנאמנות ולחובת ההשבה, לא אוכל בשלב זה להצטרף לעמדתו כי הדין הישראלי יחול גם על מסי נמל שאמורים היו להשתלם לרשויות חו"ל (פסקה 37 רישא).

סיכום כאמור לעיל, בהעדר עילת תביעה אישית, הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נדחית.

בנסיבות הענין לא ראיתי מקום להיעתר לבקשת ב"כ המבקש להחלפת מבקש בשלב זה. המבקש ישלם למשיבה את הוצאות הדיון, בסכום כולל של 36,000 ₪.

בעיניין ת"צ (מחוזי- ת"א) 42796-09-14 ליאור שחטר נ' רשות מקרקעי ישראל, פס' 29 (פורסם בנבו, 1.4.2019) (להלן: "עניין שחטר") דחה בית המשפט המחוזי בקשת אישור שהתבססה על עילת תביעה אישית שהתיישנה, וקבע כי הוראת סעיף 26(ב) לחוק תובענות ייצוגיות המאריכה את תקופת ההתיישנות חלה רק על תביעה אישית של אדם הנמנה על חברי הקבוצה של התובענה הייצוגית שנדחתה או נמחקה, ואינה מאריכה את תקופת ההתיישנות להגשת תובענה ייצוגית חדשה באותה עילה.

המבקש, אשר בדיון המקדמי ביקש להשלים טיעונים בכתב לעניין סעיף 26(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, "ניצל" את השהות שניתנה לו להעלאת טענה חדשה להשעיית תקופת ההתיישנות ובניסיון להמנע מהכרעה בשאלת ההתיישנות, עתר להעברת התובענה לבית המשפט המחוזי ולברורה שם יחד עם התובענה בעיניין מימון אשר הוגשה עוד בשנת 2013 ועליה ידע בעת הגשת התובענה דנן.

...

בעניין רע"א 3431/15 יוטרייד פרמיום בע"מ נ' יושרה - עמותה לקידום היושרה בשוק ההון (פורסם בנבו, 16.7.2015)‏ נקבעו הדברים הבאים, היפים לענייננו: "המנגנון להחלפת תובע ייצוגי הקבוע בסעיף 8(ג) לחוק תובענות ייצוגיות נועד בעיקרו כדי לשמר בקשה אשר עומדת בכל התנאים הקבועים בסעיף 8(א) וזאת על מנת לייעל את המשך הדיון בתובענה הייצוגית שנמצאה ראויה לבירור, כאמור. ואולם, השימוש במנגנון זה ייעשה רק במקרים שבהם לא ניתן היה לצפות מראש כי אין בידי התובע המקורי עילת תביעה אישית... לעומת זאת, אין מקום להפעלתו באופן הנותן יד להתנהלות בלתי הולמת של מי אשר היה מודע כבר בעת הגשת בקשת האישור כי הוא אינו כשיר להגישה על פי תנאי החוק, וכזה הוא המקרה בענייננו. זאת ועוד - הפעלתו של מנגנון החלפת התובע המייצג על פי סעיף 8(ג)(2) הנוגע לענייננו מותנית בכך שבית המשפט מצא כי מתקיימים כל התנאים הנדרשים לאישור הבקשה הקבועים בסעיף 8(א) לחוק. למסקנה כזו יכול בית המשפט להגיע רק בסוף הדיון בבקשה לאישור, ואילו בענייננו נענה בית המשפט לבקשה להחלפת התובע המייצג בטרם החל כלל הדיון וממילא בטרם בחן והכריע בשאלת התקיימותם של התנאים האמורים" (פס' 5) (ההדגשה אינה במקור-א.ב).

מכל האמור, הבקשה לאישור התובענה כייצוגית - נדחית.

אינני מקבלת את בקשת המבקש שלא לחייבו בהוצאות.

עוד הוסיפו המבקש ובאת כוחו, כי הם לא ינצלו את המידע וההבנות שהגיעו אליהם במסגרת ניהול המגעים שקדמו לבקשת ההסתלקות, ולפיכך יימנעו מלעודד הגשה או לסייע בהגשה או להיות מעורבים בהגשה בכל דרך, במישרין או בעקיפין, של תביעה אישית או בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד המשיבה ביחס לטענות הנזכרות בכתבי הטענות וכתבי בית הדין בתובענה, ובכלל זה הם מתחייבים שלא למסור את המסמכים וכתבי הטענות שהוגשו במסגרת ההליך לאף גורם.

...

לאחר שעיינתי בנימוקי בקשת ההסתלקות, ראיתי להיעתר לה. אני סבורה כי בנסיבות העניין טוב עשו הצדדים אשר בחרו להגיש את בקשת ההסתלקות, ללא דרישה לפסיקת הוצאות או שכר טרחה או גמול, כאשר המשיבה אף הגדילה לעשות עת הסכימה לוותר על תשלום ההוצאות בהן חויב המבקש במסגרת ההחלטה בבקשה להוספת ראיות.

סיכום: מן המקובץ לעיל, בקשת ההסתלקות מתקבלת.

בקשת האישור נמחקת בזה ואילו תביעתו האישית של מבקש האישור, נדחית.

לאחר שהתובע הגיש תצהיריו, ועוד בטרם הגישו הנתבעים תצהיריהם, הגישה הקרן בקשה לעכב את ההליכים עד להכרעה בתיק הייצוגית, בקשה שהתקבלה בהחלטה שניתנה ביום 21.6.22, וזאת על יסוד הילכת צ'ידיאברי (ע"ע 59849-05-19 צ'ידיאברי נ' דקא ניקיון ורעיון (13.1.20))) הקובעת כי ככלל כאשר תלויים ועומדים בפני בית דין זה הן הליך אישי והן בקשה לאישור תובענה כייצוגית, אין מקום לעיכוב ההליך הייצוגי ובדרך כלל יש לעכב את ההליך האישי.

צבירת ימי חופשה וימי מחלה בטרם נחתום, נזכיר כי אף שכתב התביעה כלל גם טענה לזכאות התובע לפצוי כספי נוכח טענותיו בעיניין אופן צבירת ימי החופשה והמחלה, הרי שרכיבי תביעה אלה נמחקו מכתב התביעה לבקשת התובע בהתאם להחלטה שניתנה ביום 2.11.21, וזאת מהטעם שהתובע הגיש בנפרד בקשה לאישור תובענה כייצוגית בקשר עם רכיבי תביעה אלה (ת"צ 40170-10-21).

...

נוכח כל האמור, הגענו לכלל מסקנה כי יש לפסוק לתובע ברכיב זה פיצוי בסך 5,000 ₪, שבו יישאו המדינה ופרופ' סימון (ביחד ולחוד).

סוף דבר התביעה נדחית ברובה, ומתקבלת רק ברכיב אחד, הוצאת לשון הרע, כך שעל המדינה והנתבע 3 לשלם לתובע, ביחד ולחוד, פיצוי בסך 5,000 ₪.

אשר להוצאות ההתדיינות – התובע ישלם לנתבעת 1 סך של 12,000 ₪, וישלם סך זהה לנתבעת 2.