מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

כתב שיפוי למועצה מקומית בגין תביעת דיירים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 30.12.2002 נערך הסכם בין המערערת ובין המשיבה 2, א.ש.י. פרשקובסקי חברה לבניין בע"מ (להלן: המשיבה), לפיו מכרה המערערת למשיבה קרקע בתחומי התכנית, המיועדת ל-240 יחידות דיור (להלן: ההסכם).
הועדה המקומית והעירייה המשיכו להלחם בעוז בתכנית, ובכלל זאת, ערערו למועצה הארצית לתיכנון ובנייה (להלן: המועצה הארצית), וזו קבעה כי תנאי למתן תוקף לתכנית יהא מתן כתב שיפוי מאת היזם לועדה המקומית, בגין תביעות פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התיכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התיכנון והבנייה).
...
יצוין, כי נגד הוועדה הוגשו 57 תביעות לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה בקשר עם התכנית, בסך כולל של כ-27 מיליון ש"ח. עם זאת, לטענת המערערת, הוועדה המקומית הסתירה מבית המשפט המחוזי, כי כל אותן 57 תביעות נדחו במלואן, וכי יש בידיה שתי חוות דעת של שמאים, בהם יו"ר לשכת השמאים בישראל, הקובעות כי אין בתביעות אלה דבר וחצי דבר וכי דינן להידחות.
תוצאת הדברים היא, כי הערעור מתקבל ופסק דינו של בית המשפט המחוזי מתבטל.
בנסיבות המקרה דנן, אני סבור כי גם אם נפל שיהוי בטענת המערערת (דבר שאיני רואה צורך להכריע בו) הרי שהאינטרס הציבורי מצדיק את קבלת הערעור על אף השיהוי.
בהינתן האמור, דין הערעור להתקבל ואני מצרפת את הסכמתי לחוות דעתו של חברי השופט י' דנציגר, על נימוקיה ותוצאותיה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

סעיף 15 לתכנית המתאר, הוא הסעיף שעליו מתבססת עילת התביעה של התובעות, מחייב את יזמי התכנית, בין הייתר, לשפות את הועדה המקומית ו/או את המועצה המקומית בגין פיצויים שיידרשו לשלם בגין התכנית לפי סעיף 197 לחוק התיכנון והבניה.
באופן דומה הובהר גם בנספח א' לתקנון התכנית (חוות הדעת השמאית): "4.3 תוספת יחידות הדיור נועדה לאפשר פינוי מבנים שהיו קיימים בתחום השטח [...] תוספת יחידות הדיור – ניתנה לאחר מו"מ שהתנהל עם המועצה המקומית גבעת שמואל – אשר בסופו של המו"מ – הוחלט כי חברת יהד תיקח על עצמה את הפינוי כנגד קבלת תוספת זכויות בניה.
תיקון 115 לחוק התיכנון והבניה, התקין את סעיף 197א לחוק כדלקמן: "(א) (1) מוסד תיכנון הדן בתכנית רשאי להתנות את הפקדת התכנית, או את אישורה, בהפקדת כתב שיפוי מלא או חלקי מפני תביעות לפי סעיף 197, בשים לב, בין השאר, למהות התכנית והיקפה, למידת תרומתה לצורכי ציבור ולזהות הנהנים ממנה;
...
בסופו של דבר, ביום 29.8.12 שילמה הוועדה המקומית גבעת שמואל, באמצעות עיריית גבעת שמואל, פיצויים בסך של 234,432 ₪, אשר בגינם הוגשה התביעה הראשונה ת.א 23465-09-12 (להלן גם: "התביעה הראשונה").
המסקנה העולה מהמקובץ הינה כי התכנית ותוספת זכויות הבניה בגדרה, שבגינן שולמו פיצויים לפי סעיף 197 לחוק, הינה בעלת מטרות מעורבות, שלכל אחת מהן משקל ממשי.
ועדת הערר אף השיתה על הוועדה הוצאות בגין טענה זו. בתצהיר התובעת (בס' 24) הוסבר כי הוועדה המקומית ערכה בדיקה משפטית וישיבות פנימיות בנושא, והגיעה למסקנה כי בנסיבות העניין אין להגיש בקשה לפטור.
סוף דבר הפרשנות ההולמת של הוראת השיפוי הינה כי היזם הפרטי חייב בתשלום מחצית של סכום הפיצויים ששולמו לצדדים שלישיים מכוח סעיף 197 לחוק.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

נטען כי דרישת הועדה המקומית לאפשר לה לגבות "כתב שיפוי" כתנאי לאישור תמ"א 38 מהוה ניסיון להשגת פוליסת ביטוח על חשבון ציבור מבקשי ההיתרים ליישום תמ"א 38, למקרה שתוגש נגד הרשות המקומית תביעה לתשלום פיצויים בגין ירידת ערך לפי סעיף 197 לחוק התיכנון והבניה.
ראו: בג"צ 1125/91 ליטמן נ' הועדה לבניה למגורים, מחוז המרכז (31.12.91); בג"צ 2324/91 התנועה למען איכות השילטון בישראל נ' המועצה הארצית לתיכנון ולבניה, פ"ד מ"ה(3) 678 (1991); בג"צ 2920/94 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה, עמותה רשומה נ' המועצה הארצית לתיכנון ולבנייה, פ"ד נ(3) 441 (1996).
הפגיעה בסובבים בשל ביצוע התוכנית היא שיקול רלוואנטי שעל ועדת התיכנון והבניה לשקול ולעיתים יש צורך בקבלת כתב שיפוי, על מנת שבמקרה של פגיעה בנכסים הסובבים ובמקרה של הגשת תביעה לפיצויים על פי סעיף 197 וקבלת התביעה, הנטל הכספי לפצוי לא ייפול על הרשות המקומית, אלא על היזם והדיירים שהפיקו רווח כלכלי מאישור התוכנית וביצועה.
...
על כן, סבורני כי אין מקום להתערב בהחלטת ועדת הערר.
סיכום: בסיכומו של דבר ומהטעמים שפורטו אני קובע כי ועדת הערר שקלה בהחלטתה את השיקולים הרלוונטיים וביצעה את האיזונים הדרושים כאשר קבעה כי בנסיבות העניין, ולאור השינוי שהוכנס בתוכנית, אין מקום לדרוש כתב שיפוי כתנאי לאישור התוכנית.
העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 24.10.13 פורסמה תכנית ש/1462 שעניינה שינוי ייעודי קרקע וקביעת הוראות, תכליות ושימושים לבניית דיור מוגן על ידי עמותת "בית אל" במקרקעין הידועים כגוש 11309 חלקה 101 ( החלקה הפוגעת ) וחלקי חלקות 28 ו-102, בשטח כולל של 30,090 דונם (להלן: "התוכנית").
ביום 8.4.16 הגישו העותרים תביעה כנגד המשיבה לפצוי לפי סעיף 197 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן "החוק"), בגין הפגיעה הנטענת במקרקעי העותרים בעקבות אישור התכנית.
ב"כ העותרים טען כי המשיבה ידעה על הליך בפני השמאי כבר בספטמבר 2016 , אך היא לא טענה בפני השמאי טענות בדבר סמכותו או בדבר פגמים במינויו וכי רק לאחר שהתקבלה השומה היא החלה לטעון בדבר הפגמים במינוי ויו"ר מועצת השמאים קבע כי השהוי מאוד חמור.
ב"כ העותרים טען עוד כי כאשר הגיש את התביעה למשיבה הוא לא ידע שיש צד נוסף להליך ושיש חוות דעת נוספת של עמותת "בית אל" ו/או שיש כתב שיפוי שלה וכי הוא אף לא קיבל זימון לועדה אלא רק קיבל את החלטתה.
ב"כ המשיבה טען כי פניית העותרים למינוי שמאי מכריע נעשתה שלא כדין, שכן המשיבה דחתה את תביעת הפיצויים שהגישו העותרים כליל ועל פי הקבוע בסעיף 198 ה(1) לחוק התיכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן "החוק") פנייה לשמאי מכריע תעשה רק מקום בו מתקיימים שני תנאים מצטברים – הסכמת הצדדים ושהועדה המקומית קבעה כי התובע זכאי לפצוי בסכום השונה מהסכום הנתבע וקיימת מחלוקת על גובה סכום הפצוי.
...
דיון לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, נחה דעתי כי מדובר בעתירה מוקדמת.
לפיכך, אני מורה על מחיקת העתירה בהיותה מוקדמת.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בסעיף 10 לתקנון תכנית המיתאר נקבע כי על בעלי הקרקע ו/או יזמי התכנית לשפות את הועדה המקומית ו/או המועצה המקומית בגין פיצויים שיידרשו לשלם בעקבות אישור התכנית, לפי סעיף 197 לחוק התיכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התיכנון והבניה").
לאחר אישור התכניות הוגשו נגד הועדה המקומית תביעות לפיצויים לפי סעיף 197 לחוק התיכנון והבניה.
בדומה, תיקון 115 לחוק התיכנון והבניה מלמד כי ההרשאה לידרוש שיפוי מגורם פרטי אינה מוחלטת ואינה בלתי מותנית, ועל הדרישה להפקדת כתב שיפוי להעשות בשים לב לאופי התכנית, מידת תרומתה לצרכי הציבור וזהות הנהנים ממנה.
אף אם התיקון היה חל, הרי שהשיקולים שנקבעו בו לקביעת הוראת שיפוי בתכנית נשקלו והוטמעו במסגרת התכנית שכן, במסגרת התכנית הוענקו למערערת 87 יחידות דיור עודפות ומכאן שבעת קביעת הוראת השיפוי נילקחה בחשבון המטלה הציבורית שהוטלה על המערערת.
...
בענייננו בחן בית המשפט קמא את טענות המערערת ובא לידי מסקנה כי לא הוכח שהתביעה הוגשה בחוסר תום לב ועל כן אין מקום לשלול את רכיב ההצמדה או הריבית.
לא מצאתי מקום להתערב במסקנה זו בפרט כאשר לא הוכח כי התנהלות הזוכה תרמה תרומה מהותית להתמשכות ההליכים או כי היא נקטה בפעולות פסולות.
לפיכך, הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו