כתב קיזוז מיוחד לטובת חשבון החברה

נתבעת 2 חתמה על כתב קזוז מיוחד (נספח ו' לתצהיר של טרבלסי).

רמי טרבולסי, שהיה בזמנים הרלוואנטיים מנהל לקוחות אצל התובע הצהיר בפניי (סעיף 9, 11) כי: " במסגרת השירותים הבנקאיים הועמדה לחברה, לבקשתה, מסגרת של ניכיון שיקים בחשבון החברה בסך של 50,000 ₪ זאת בכפוף לכך כי ישועבדו לטובת הבנק, לצורך הבטחת התחייבויות החברה בחשבון החברה, כספים בשיעור של 15% ממסגרת אשראי זו". אך מאחר וחשבון החברה היה משועבד כולו לצדדי ג', הוחלט כי ייפתח חשבון פרטי ע"ש הנתבעת 2 ויופקדו בו כספים אשר ישועבדו לטובת חשבון החברה ונחתם כתב קזוז ע"י נתבעת 2.

...

לגופו של עניין, לא שוכנעתי כי התקיימו תנאי התניית שירות בשירות במקרה דנן; סעיף 7(א) לחוק הבנקאות שירות ללקוח קובע לאמור: "לא יתנה תאגיד בנקאי מתן שירות בקניית שירות אחר או נכס ממנו או מאדם אחר שהתאגיד ציין, אלא אם קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי". האיסור בדבר התניית שירות בשירות הוא התערבות בחופש ההתקשרות החוזית, אך המחוקק סבר שהתערבות זו נדרשת, בין היתר, על מנת להגן על לקוח מפני יכולתו של הבנק, לכפות על הלקוח פעולות אשר אינן לרוחו ואשר לעיתים כרוך בהן גם נזק.

סוף דבר; התביעה מתקבלת וטענות הנתבעים נדחות.

. הנני מחייב את הנתבעים 1 ו – 3 , ביחד ולחוד, שלך 148,240 ₪ נכון ליום פתיחת התיק אותו על נתבע 3 לשלם בתוספת ריבית בשיעור המרבי שהיה ויהיה נהוג אצל התובע מעת לעת לגבי חשבונות קשיי גביה ללא מסגרת אשראי לבנק החל מיום 7/3/12 ועד התשלום המלא בפועל.

ביום 31.8.11 חתם ג'ורג' על "הסכם מישכון/אגרת חוב וכתב קזוז מיוחד בקשר עם חשבון/נות פקדון/ות כספי/ים" לטובת הבנק (להלן: הסכם מישכון, ההסכם צורף לתצהירו של ג'בר וסומן באות ז').

הבנק התריע כי אם החברה לא תפעל לפי אחת מהן יקוזזו כספי הבטוחה מחשבונו הפרטי של ג'ורג' לטובת התחייבויותיה.

...

איני מקבלת את טענת הבנק בקשר לחשבון השני.

לאור האמור לעיל, טענות התובעים בעניין החשבון הראשון נדחות וטענותיהם בעניין החשבון השני מתקבלות.

התוצאה תביעת התובעת 1 נדחית.

בתאריכים 8.1.01, 31.3.01, 16.1.03, 5.3.04 ו-13.4.05 חתם הנתבע, ביחד עם חלק מאחיו, על כתבי קזוז מיוחדים לטובת הבנק של כספי חיסכון מול החשבון.

הנתבע חתם בשנים 2001-2005 על כמה כתבי קזוז של כספי חיסכון ביחס לחשבון החברה.

...

הטענה לא הועלתה בבקשת הרשות להתגונן שהגיש הנתבע, ולכן דינה להידחות, בהיותה הרחבת חזית אסורה.

סוף דבר התוצאה היא כי דין התביעה להתקבל.

לפיכך ישלם הנתבע לתובע סך של 1,200,607 ₪ בצירוף ריבית מחושבת קונטוקורנטית בשיעור של 15% לשנה או בכל שיעור אחר שהיה נהוג אצל התובע בחשבונות חח"ד החל מיום 1.1.14 ועד ליום התשלום המלא בפועל, כשהריבית תתווסף לקרן כל שלושה חודשים או לפי בחירת התובע במשך כל תקופה הפחותה משלושה חודשים שבגינה תותר על פי הדין צבירת ריבית, ותישא אף היא ריבית כאמור.

הנתבע ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל, ויחזיר לו את האגרה.

גם במחלוקת זו הדין עם הבנק והיא אף מכריעה את גורל הבקשה כולה, מפני שגם אם כל טענות המנהל המיוחד באשר לאישורים שהיו דרושים למתן תוקף להוראות השיעבוד נכונות, הרי שביטול העיסקאות לא יניב למנהל המיוחד תועלת כלשהיא הואיל ועם ביטול העיסקאות והעברת הכספים מהבנק לחברה, החברה תצטרך להשיבם לחשבון מרדכי יונה ומשם בחוזר לבנק אשר זכאי לממש את השעבודים שהיו בחשבון לטובתו.

כאמור, העובדות אשר פורטו בתגובת הבנק ואשר לא באה עליהן הסתייגות, היו כי מרדכי יונה ניהל חשבון פרטי בבנק וחתם באמצע שנות התשעים במאה הקודמת על כתבי ערבות, שטרי מישכון ניירות ערך וכתב קזוז מיוחד להבטחת חובות חברות השקעות ושיכון לבנק.

...

נהפוך הוא, אותו בעל-דין שטענותיו צוטטו על ידי המנהל המיוחד, התייחס בטיעוניו לטענות כונס הנכסים הרשמי אשר דווקא ראה באותו עניין ערבוב בין עסקיהן של שתי חברות וביקש לתת תוקף למה שהמנהל המיוחד מכנה "תיאוריית הקונצרן". אם ישנו מקום אפוא ללמוד דבר מאותו פסק דין מתוך טיעוניו של הכונס הנכסים הרשמי - שבשמו פועל המנהל המיוחד בבקשה זו ושאף הביע את הסכמתו לעמדתו של המנהל המיוחד - יש להסיק מהם את המסקנה ההפוכה מזו הנטענת עתה על ידי המנהל המיוחד ולקבוע כי יש לתת משקל "לתיאוריית הקונצרן". גם בית המשפט באותו עניין ראה את החברות שבנדון כיחידה אחת.

למסקנה אפוא, הבנק היה רשאי להניח כי העסקה בוצעה לטובת החברה ולא הוכח כלל שהיא לא הייתה לטובת החברה.

הבקשה נדחית אפוא.

עוד באותו היום חתמו בני-הזוג שניהם, כל אחד בחתימת-ידו, על "כתב קזוז מיוחד" והרי הוא הסכם, שהעמיד לבנק זכות לקזז מכל סכום של חסכון, שהחזיקו בני-הזוג בחשבונם הפרטי המשותף, כל חוב שיצמח בחשבונה של החברה עד לסך של 900 אלף שקלים (נספח 13).

פקידת-הבנק העידה: "כשאני התחלתי לעבוד במחלקה [הרלוואנטית] ב-2009 הפקדון הזה כבר היה קיים. אם תשים לב, יש פה שטר מישכון ניירות ערך, שנחתם בשנת 2003. [בשנת 2012 חתמו] פזית ויפתח על 'כתב קזוז'. מה שאומר שבעצם [הכספים] הנזילים מהחשבון הפרטי משועבדים לטובת החבות של חשבון החברה. זה אומר שמבחינה בנקאית, כשהכסף הזה נפרע לחשבון [הפרטי], הוא נפרע לחשבון רק אם יש סיבה טכנית. זאת אומרת, הפקדון היה בחשבון הפרטי ולכן כשבעצם עשו את פעולת שבירת הפקדון או פרעון הפקדון בשביל לקזז את החובות של נייס אנד פופ [החברה], הכסף היה חייב לעבור דרך אותו חשבון [פרטי]. ולכן אני, מבחינה בנקאית, מיתעלמת מיתרת הזכות [שיצרה שבירת-הפקדון בחשבון הפרטי] כי מבחינתי היא לא נכונה. הכסף מלכתחילה היה משועבד ומיועד לפרוע חבויות בנייס אנד פופ, לפי כתב הקזוז שהם היו חתומים עליו. על פי כתב הקזוז, לבנק יש זכות לקזז את הבטחונות האלה גם בלי הוראת [ה]לקוח" (פרוטוקול, בעמ' 11, ש' 24-23; עמ' 16, ש' 9-2; עמ' 19, ש' 18-17).

...

המסקנה מצאתי כי נכון לקבל את התביעה גם בענינה של נתבעת 2.

בתוך אותו פרק-זמן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות-משפט בסך של 3,960 ש"ח ועוד סך, כולל מע"מ, של 16,400 ש"ח לשכר-טרחה של עורך-דין.