כתב ערבות כנספח להסכם שכירות

לעניין הפגמים הצורניים, טען כי אין כל מחלוקת כי הפרטים המהותיים מצויים בכתב הערבות, וכי כתב הערבות מצורף כנספח להסכם השכירות ומהוה חלק ממנו.

...

נוכח העובדה כי המחלוקת בין הצדדים הינה מחלוקת משפטית בעיקרה ואין הם חולקים על העובדות, הסכימו הצדדים כי הכרעה בתיק תעשה על יסוד טענות הצדדים כפי שאלו הובאו במסגרת כתבי הטענות, טיעוניהם בעל פה וסיכומיהם מיום 1.11.2021.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, על נספחיהם ושמעתי את טיעוני הצדדים וסיכמיהם, מצאתי לקבל את התביעה באופן חלקי, שכן מצאתי כי הנתבעת מופטרת מערבותה באשר לתקופה השנייה והשלישית.

על כן אני קובעת כי על הנתבעת לשאת בחובות תיקי בגין התקופה הראשונה בסך של 9,380 ₪.

ב"כ הנתבעים הוסף וטען בסיכומיו כי הסכם השכירות בוטל! זאת בהסתמך על מכתב התראה שצורף כנספח לכתב התביעה מתאריך 13.2.18, וכותרתו "הפרה יסודית של הסכם השכירות". ואם בוטל הסכם זה , כך לטענתו הרי שגם הערבות לקיום התחייבויות על פיו פקעה! ברם, טענה זו אינה עולה בקנה אחד ,לא עם מכתב ההתראה שנשלח אל השוכרים והערבים מטעמם ולא עם נוסח החוק!.

...

מעיון בתצהירים שהוגשו לתמיכה בבר"ל, עולה כי הנתבעת 3 שרה פינטדו והנתבע 4 חיימה פינטדו טוענים כי יש לדחות את התביעה כנגדם מחמת העדר עילה והעדר יריבות בטענה כי חתמו כערבים רק להתחייבויות השוכרים על פי הסכם השכירות מיום 15.10.16.

הכרעה האם נחתם הסכם שכירות "חדש" לאחר 17.10.17 או שמא התקשרו המשכירה והשוכרים בהסכם שכירות בעל פה לתקופה זו. לאחר שבחנתי את גרסאות הצדדים מכאן ומכאן, ובשים לב לעובדה שבהחלט לא נוכחתי שהסכם שכירות "חדש" נחתם על ידי התובעת מחד והנתבעים מאידך, ובהחלט לא נוכחתי שהנתבעים עמדו בתנאי הסכם השכירות החדש לשיטתם, מסקנתי אחת היא, כי הסכם שכירות לתקופה שלאחר 15.10.17 לא נחתם בין הצדדים וגם לא התקשרו בדרך אחרת בהסכם שכירות כאמור.

התוצאה היא שמחייבת את הנתבעים 3 ו-4 במלוא סכום התביעה בסך של 150,590 ₪, בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה 1.5.18 ועד לתשלום בפועל, ובצירוף אגרת הגשת התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום ששולמה ועד תשלומה בפועל ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך של 26,325 ₪, בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד החל מהיום ועד לתשלום בפועל.

בשים לב כי יוליה לא הגישה תצהיר מטעמה ולא חלקה על טענת התובע כי היא חתומה על ערבות לבצוע הסכם השכירות, ובשים לב כי רומן בחקירתו הודה כי החתימה המופיעה בכתב הערבות כנספח להסכם השכירות הנה חתימתו בהסתברות של 80% (ראה עמ' 30 שורות 27-33 לפרוטוקול) אני קובעת כי רומן ויוליה, הוריו של עדן, ערבו ביחד ולחוד בערבות בלתי מותנת ובלתי חוזרת למילוי כל התחייבויותיו של עדן בהתאם להסכם השכירות.

...

נוכח כל האמור לעיל, ובשים לב כי עניינה של התביעה האזרחית הינו בין השאר גם חובתם של הנתבעים לשלם לתובע את יתרת דמי השכירות על פי הסכם השכירות, ובשים לב כי השטר מושא ההליך זה מולא ע"י התובע לצורך תשלום דמי השכירות ובשים לב כי התובע לא סתר טענות הנתבעים בעניין, דין תביעה תאד"מ 9218-04-22 להידחות, שכן מדובר בכפל תביעה בגין דמי השכירות.

סיכום נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כלהלן: הסכם השכירות מיום 07.08.19 הופר על ידי עדן וכי עדן נותר חייב לתובע בגין 7 וחצי חודשי שכירות וכי הוריו, הם רומן ויוליה, ערבו לקיום חובותיו על פי ההסכם.

כמו כן, אני קובעת כי הנתבע מס' 1 זכאי לקיזוז סך של 11,611 ₪ בגין סכומים ששילם ביתר לתובע.

ממילא, הצמדות כאמור "ללשונו הכתובה" מביאה לכלל מסקנה כי הערבות חלה על תקופת השכירות "הנקובה בהסכם שכתב הערבות נספח לו". ממילא, אף פתוחה בפני התובע האפשרות למצות ההליך כנגד השוכרים עצמם.

...

ממילא, הצמדות כאמור "ללשונו הכתובה" מביאה לכלל מסקנה כי הערבות חלה על תקופת השכירות "הנקובה בהסכם שכתב הערבות נספח לו". ממילא, אף פתוחה בפני התובע האפשרות למצות ההליך כנגד השוכרים עצמם.

לאור כל האמור אין לי אלא לדחות את התביעה.

עם זאת ולפי שהתביעה נדחית בהעדר הוכחה לא מצאתי להשית חיוב נוסף על מי מהצדדים.

להליך כאן: התובעת הגישה בחודש אוגוסט 2021 את תביעתה, הכספית, נגד דיזיין – כשוכרת החבה מכוח ההסכם שהופר, ונגד מולא וכנעאן, הן מכוח ערבותם (נספח 2 לכתב התביעה), הן מטעמים נוספים דוגמאת הרמת מסך והתנהלות בחוסר תום לב במו"מ. באשר לכנעאן נטען כאמור כי הוא מקבל ההחלטות בעיניינה של דיזיין, דבר שניתן לומר כי לא הוכחש בפירוט בגדרי כתב ההגנה.

...

מהותה של התיבה "בהוצאות ודמי נזק": "הכוונה היא ל'פיצויי בעד הנזק שנגרם... בשל ההפרה ותוצאותיה', כלשון סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (ברכיהו ליפשיץ חוק הערבות, התשכ"ז-1967 עמ' 136 (2021)). פיצויי ההסתמכות בקשר עם הפרת ההסכם יסוד נמצא להם בהוראת סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות) (עיינו לדוגמה: חוות דעתו של כב' השופט מ' חשין בע"א 3666/90 מלון צוקים בע"מ נ' עיריית נתניה, פ"ד מו(4) 45 (1992)). שילוב האמור מובילנו למסקנה כי חיוב בגין פיצויי הסתמכות נכלל אפוא עקרונית בגדר הערבות להתחייבויותיו החוזיות של השוכר, אפילו אין בהסכם השכירות (וברור שלא תהיה) תניה מפורשת לתשלום פיצויי הסתמכות במקרה של הפרת ההסכם. לא באה גם כל טענה אחרת בהקשר זה מפי הנתבעים.

עם זאת, ייאמר בתמצית (שהרי אין בכך חיוניות שעה שמתקבלת התביעה על יסוד כתב הערבות), כי טענה חמורה זו דרשה תשתית ראייתית מפורטת יותר על מנת שניתן יהיה לקובעה כממצא עובדתי, ועל כן לא מכך תוכל התובעת להיבנות.

סוף דבר ניסיונם רב השנים של דיזיין ופרנסיה להימנע מתשלום כלשהו בגין אותה הפרה ברורה ובוטה של הסכם השכירות בשנת 2019 בא בזאת לכלל סיום, גם אם סכום חיובם אינו מגיע כדי סכום התביעה המלא.