מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

כתב ויתור תביעות נגד הקבלן שלא כדין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הסכום אותו שילמה ח.ל.ת למצליח עבור תוספות וחריגים אלו - בנכוי 20% רווח קבלן ראשי - הנו: הינו 465,262.43 ₪, סכום שמצליח מודה בזכותה של הגבעה לקבלו.
דא עקא, ועל אף הודאה זו; ועל אף שסכום זה שייך לגבעה ולא למצליח, היתנתה מצליח את תשלומו בחתימה של הגבעה על כתב ויתור והעדר תביעות נגד מצליח, תנאי לו סירבה – ובצדק – הגבעה.
לא הייתה כל הצדקה לידרוש מהגבעה לוותר על דרישותיה כתנאי לתשלום סכום זה. מאז שנת 2019 מחזיקה מצליח בסכום זה שלא כדין ומתעשרת בו שלא כדין.
...
התובעת עשתה כן והוגשו תגובות הדדיות לפרטה זו. לאחר שעיינתי בפרטת ההוצאות ובדברי התגובה ההדדיים אני מחליט שעל הנתבעת – מצליח - לשאת בהוצאות התובעת – הגבעה – כדלקמן: אגרת בית המשפט אגרת בית המשפט תשולם כפי הסכום שנפסק בפסק הדין.
לאורך כל הדיון הבעתי את מורת רוחי מהתנהגות זו של מצליח, אך לא היה בכך כדי לשכנע את מצליח לשלם לגבעה סכום זה. אם הייתה מוגשת בקשה למתן פסק דין חלקי לגבי סכום זה, הייתי נעתר לבקשה.
אשר על כן אני מחייב את מצליח לשלם לגבעה את הסך של 465,262.43 ₪ בתוספת הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן וריבית חוקית מיום 31.8.2017 (נספח 14 ) ועד התשלום בפועל בתוספת מע"מ כחוק".
בשוקלי את כלל העובדות/הנסיבות המתוארות לעיל, סבור אני שתשלום שכ"ט עו"ד בסך 120,000 ₪ יהיה הולם את הנסיבות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 31.3.2020 נחתם בין התובע לבין שמעון חסן הסכם חשבון סופי, על פיו סוכם כי יתרת החשבון הסופי בכל תקופת העבודה באתרים של הנתבעת ובניהול של שמעון חסן, בסך 50,000 ₪ תשולם לתובע בשני תשלומים: מחצית בכפוף לחתימתו על כתב ויתור על תביעות נגד הנתבעת ומחצית האחרת עד יום 30.4.2020.
בחקירתו בפנינו התובע שינה את גירסתו והעיד "יש יתרת תשלום אצל חברת גלעד דוגה שלא שולמה לאנשים, אוקיי? בסדר? יש פרויקטים שהתבצעו והסתיימו והכסף לא מועבר לשמעון חסן שרשום בכונס נכסים ראשי... הוא לא קבלן ולא מעבירים לו כסף כדי שהכסף לא יגיע לכונס נכסים הראשי. ברגע שישחררו את הכסף, הכסף יגיע לכונס נכסים ראשי ולא לספקים שיבואו בחזרה לתבוע את חברת גלעד דוגה כמו במקרים אחרים שראינו" (עמ' 8 ש' 34 – עמ' 9 ש' 2 לתמליל).
לטענתו הוא עבד ב-4 ימי עבודה אלה במלואם ולכן זכאי להפרשי שכר בסך 2,157 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כדין (ס' 15, 33 – 34, 42.5 לכתב התביעה).
...
טענתו בגין רכיב תביעה זה – נדחית.
סוף דבר: התביעה בגין תקופת העסקה (מיום 6.2.2019 עד סוף חודש ינואר 2020) – נדחית.
הנתבעת תשלם לתובע כדלקמן: הפרשי שכר בסך 2,157 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהתאם להלכה הפסוקה "כתב ויתור, כשלעצמו, אינו חסין מפני טענות משפטיות-חוזיות נגד תוקפו המשפטי. ככל חוזה, כתב ויתור נתון לפרשנות, ניתן להעלות כלפיו עילות חוזיות שונות, ובין היתר חוסר תום-לב, טעות והטעיה, וכן עושק וכפיה..." (ע"א 7379/18 יצחקי נ' יצחקי, פסקה 14 (18.12.2019)).
בית המשפט המחוזי חסם את תביעותיהם של חלק מהדיירים מפאת כתב ויתור שעליו הם חתמו.
נסיבות החתימה על כתב הויתור היו כדלקמן: החברה הקבלנית שימשה באותו מקרה גם כחברה משכנת ש"הייתה בבחינת מירשם המקרקעין לדיירים", בהעדר אפשרות לרשום את זכויות הרוכשים בלישכת רישום המקרקעין.
כזכור, גילרון ונבון החזיקו שלא כדין בכספיו של התובע משנת 2019.
אלא שאם טענתו של גילרון מבוססת על טעמים של תום לב, הרי שלנוכח כל הטעמים שפורטו לעיל, מאזן תום הלב נוטה, לטעמי, במובהק נגדו, ואני סבור שאין לאפשר לו להיבנות מטענה ממין זה. ביטול הסכם כדין מחמת הטעה וחזרה להסכם מאי לאחר שהסרנו מדרכנו את טענת הויתור בהתבסס על המסרון נותר לידון בתוקפו של הסכם דצמבר 2020.
...
בהינתן הסכם דצמבר שהפך את חבותו של גילרון לחבות לחוד ותניות הוויתור הנכללות בהן, אני סבור שמשתמעת מכתב התביעה טענת ביטול לגבי הסכם דצמבר, ולמצער טענת ביטול למקרה שיתברר שיש ממש בטענתה של חברת רינג שהסכם מאי נחתם ללא הרשאה, כפי שאכן התברר.
לטעמי, די בכך, בנסיבות העניין, כדי לבסס הודעת ביטול כדין, בהתאם לאמות המידה המקלות שנקבעו בפסיקה לעניין זה. בכך שבתביעה לא נזכרה התיבה "ביטול" אין כדי לשנות ממסקנה זו. בהקשר זה יפים הדברים הבאים שנפסקו בע"א 5328/21 אבו רקיה נ' חנדקלו, פסקה 93 (3.1.2023) : אשר לעצם מתן הודעת הביטול, 'לא אחת נקבע, כי הגשת תביעה עשויה כשלעצמה לשמש כהודעת ביטול, בין אם נאמר בה במפורש שהתובע מבטל את החוזה ובין אם הביטול משתמע מן התביעה'.
סוף דבר התביעה מתקבלת אפוא במובן זה שנתבע 3 נדרש לשלם לתובע סך של 370,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 31.3.2021 (שהוא מועד התשלום לפי סעיפים 4-3 להסכם מאי) ועד היום, וזאת בניכוי סך של 215,000 ₪ ששילם הנתבע לתובע בינואר 2022 כשאף הוא משוערך להיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

רקע וצדדים לבקשה ברקע הבקשה, תובענה שהגישו התובעות (המשיבות בבקשה) – תשובה אברהם ובניו בע"מ, יצחק תשובה אחזקות בע"מ – חברות הפעילות בתחום היזמות, הקבלנות והנדל"ן נגד הנתבעים.
לשיטתן, חרף ההסכמות, עקב שיקולים פנימיים ולבר משפטיים מטעם מי באגודה, בוצע על ידי הנתבעים 5-2 ניסיון פסול להיתנער ולהפר את ההסכם ולאחר מועד החתימה על ההסכם, חלו חילופים בוועד האגודה שהובילו לכך שחלק מחברי הוועד החדש היתנערו מההסכם המחייב, ובחודש נובמבר חתמה חברת מגה אור מול האגודה על מערכת הסכמים לרכישת אותם שטחים מושא התובענה, תוך שהאגודה מפיקה שלא כדין טובות הנאה ורווח על חשבון התובעות.
עובר להתקשרותה עם האגודה, ידעה מגה אור כי בכוונת התובעות להגיש נגדה תביעה אם תבצע את העסקה מול האגודה, מאחר וביום 31.10.2022 פרטו התובעות את התיקונים המבוקשים בכתב התביעה, לרבות צירוף מגה אור כנתבעת בהליך.
בין התובעות לבין מגה אור קיימת יריבות, בשים לב להשתלשלות בקשר עם בקשת התובעות לצוו מניעה – התובעות לא ויתרו על סעד הפצוי שחובה על צד שלישי המתקשר בהסכם לשאת, עת עומד וקיים הסכם מחייב בין התובעות לבין האגודה, והתובעות הבהירו כי עומדות להן מלוא הטענות הכספיות, לרבות נגד מגה אור.
...
מאידך, לטענת הנתבעים 5-2, אותו מסמך שהתובעות סבורות כי הוא הסכם מחייב, הינו למעשה מסמך עקרונות ראשוני שלא הבשיל לכדי הסכם מחייב ובסופו של דבר, האסיפה הכללית של האגודה החליטה לדחות את הצעת התובעות שלא התקיימו לגביה דרישות גמירות הדעת והמסוימות.
דיון לאחר שעיינתי בבקשת מגה אור לסילוק התובענה נגדה על הסף, בתשובה לה וכן ביתר כתבי הבי-דין שהוגשו לתיק בית המשפט עד כה, אני סבור כי דין הבקשה להידחות, הכל מהטעמים שיפורטו להלן.
לפיכך, בשלב זה לא ניתן להגיע למסקנה כי לתובעות אין עילת תביעה כלפי מגה אור ומן הסתם עניינים עובדתיים אלו יתבררו במסגרת ההליך, לאחר שיוצגו לפני מכלול הטענות והראיות של הצדדים.
סוף דבר לאור האמור לעיל - הבקשה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע חתם על "כתב ויתור" בחודש ספטמבר 2020 הכתוב בערבית (נספח ג' לתצהיר עדי) התובע תבע פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פצויי פיטורין, הודעה מוקדמת, ימי חופשה, דמי הבראה, תשלום ימי חג, פיצוי בגין תלושי שכר לא תקינים, קרן הישתלמות, הפרשות פנסיוניות, דמי נסיעה, דמי ביגוד ושי לחג.
כתב ויתור הנתבעת טענה שבמקום העבודה האחרון שבו עבד התובע בתל אביב (שלא אצל הנתבעת אך בתוך תקופת ההעסקה אצלה) הסכימו הוא ועדי שהנתבעת תוותר על חוב שנותר לתובע עבור מימון היתר הכניסה לישראל בתמורה לויתור התובע על טענותיו נגד הנתבעת.
לאחרונה נפסק בהקשר דומה לענייננו, שיש לשלם לעובד דמי ביגוד הגם שיחסי העבודה הסתיימו, מכח צו ההרחבה בענף הבנייה (ע"ע (ארצי ) 18496-12-20 אלמא הגוס - עד - ליאון הנדסה בניה וקבלנות בע"מ (נבו 12.01.2023)).
...
הנתבעת תשלם לתובע 1,500 ₪ בעבור פדיון שי לחג.
משכך נדחית טענת הקיזוז בענין זה. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך של 3,500 ₪.
יתר טענות הצדדים נדחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו