· ביום 19.1.2023 נתתי החלטה לפיה כתב ההגנה הוגש לאחר שכבר ניתן בתיק פס"ד בהעדר הגנה ובאפשרות הנתבעת להגיש בקשה כדין לביטול פסה"ד, בהתאם להוראות פסה"ד.
· ביום 26.1.203 הוגשה "בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הצדדים". בתמצית, נטען כי בשל טעות אנוש בספירת המועדים, כתב ההגנה הוגש לתיק באיחור קל שלא נבע חלילה מזלזול או היתעלמות בהליך המשפטי.
נטען כי מדובר בתוצאות בלתי צודקות מאחר ונפסק לתובעת תשלום ביתר שאינה זכאית לו כלל, וכי למבקשת טענות הגנה טובות, לפיהן למשיבה לא מגיעה כל החזר, שכן קבלת החזר מנוגדת לחוק ולהסכם הלימודים, וכי התביעה הוגשה על סכום מנופח וחסר כל יסוד.
...
איני מוצא לעכב באופן זמני את ביצוע פסה"ד, אך ככל שהתובעת טרם פתחה תיק הוצל"פ לביצוע פסה"ד, מוצע לה להמתין עם פתיחתו עד להגיע מועד ההפקדה הנ"ל.
ככל שהנתבעת לא תפקיד סך זה במועד זה, ותגיש על כך לתיק אסמכתא רשמית עד יום 5.7.2023, תיחשב בקשת הביטול שבנדון כנדחית (ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת).
נימוקיי
סבורני כי הנתבעת כן זלזלה בהליכים, ולכן הפחות לא נהגה לגביה במידת הזהירות והכבוד וההקפדה המינמליים המצופים.
אך בנסיבות כולן, נוכח סכום התביעה המשמעותי יחסית, על מנת לאפשר לנתבעת את יומה בביהמ"ש (בפעם האחרונה!) ותוך שסכום הזכייה של התובעת יובטח מראש (באותה הפקדה), אני סבור, ולו לפנים משורת הדין, שיש לאפשר ניסיון נוסף של ביטול פסה"ד ובירור התביעה.
