כתב אישום: תקיפת שוטר והעלבת עובד ציבור

ת"פ 11513-05-20 - כתב האישום השלישי ביום 10.7.2019 בשעה 16:00 או בסמוך לה, הגיע הנאשם לבית הוריו (המתלוננים) ואחותו (הקטינה), והחל לידפוק בחוזקה על דלת הכניסה, אמו פתחה את הדלת ואז החל הנאשם לצעוק לעבר המתלוננים: "איפה הכסף שלי? רוצים לרצוח אותי". הנאשם החל לידפוק על קירות הבית, בעט בדלת חדרו ובדלת חדרה של האם ואמר למתלוננים: "אתם צריכים למות" ו"הלוואי שלא הייתם פה זה היה עושה לי יותר טוב".

לחובתו עוד ארבע הרשעות קודמות בגין עבירות אלימות, סמים, רכוש, העידר מן השרות, וכן שלושה רישומים מבית המשפט לנוער בגין עבירות איומים, תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור, החזקת סכין, קבלת נכסים שהושגו בפשע.

...

לאור כל האמור, בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, במידת הפגיעה הבינונית- גבוהה בערכים המוגנים ובמדיניות הענישה הנהוגה, מצאתי לקבוע את מתחם העונש ההולם בנוגע לכתב האישום השני כנע בין 12 ועד 24 חודשי מאסר וענישה נלווית.

בסיכומו של דבר, אתן משקל לרצונו של הנאשם להשתקם, לתקופה הארוכה בה שהה בקהילה הטיפולית, שיתוף הפעולה עם הגורמים הטיפוליים, השמירה על ניקיון מסמים.

לאור כל האמור אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 15 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו (הצדדים יגישו הודעה מוסכמת לתיק בית המשפט עם ימי המעצר בכלל התיקים).

כתב האישום מייחס לנאשם עבירות איומים, תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור, עבירות לפי סעיפים 192, 273, 288 לחוק העונשין, תשל"ז—1977 וכן היתנגדות למעצר לפי סעיף 47 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח משולב), תשכ"ט-1969.

...

לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי בראיות שוכנעתי שלא מדובר בפעולה מכוונת של המשטרה או בניסיון להעלים ראיות וטענה זו אף לא נטענה על ידי הסנגורים (ראו התייחסות מפורשת בעמ' 145 לפרוטוקול בסיכומי ההגנה).

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל אני קובעת את הממצאים העובדתיים הבאים: בתאריך 10.2.16 נהג הנאשם בפראות ברכב והתעלם מכריזה של השוטרים לעצור.

אני מרשיעה את הנאשם בעבירות של איומים, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור, הכשלת מעצר, עבירות לפי סעיפים 192, 273, 288 לחוק העונשין תשל"ז-1977 וסעיף 47 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח משולב] תשכ"-1969.

כתב האישום המתוקן הנאשם הורשע על-פי הודאתו בבצוע עבירות של הפרעה לעובד ציבור, לפי סעיף 288א(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 והפרעה לשוטר, לפי סעיף 275 לחוק.

ברע"פ 31/15 אפרסמון נ' מ"י (מיום 20.1.2015) אושר מיתחם שבין חודשים בודדים ועד 18 חודשי מאסר ועונש של 6 חודשי מאסר בעבודות שירות בנסיבות חמורות ממקרנו, של תקיפת שוטר והעלבת עובד ציבור והתנגדות למעצר.

...

השוטר הפציר בנאשם להזדהות ולהתלוות אליו החוצה, אך הנאשם כינה את השוטר "סתום". הנאשם נעתר לבקשה רק לאחר התערבותו של מנהל המקום שאמר לו: "רועי, תצא אתם החוצה ואל תתנהג כמו ילד". בהמשך, הזדהה הנאשם בעל פה משום שמסר כי אין ברשותו תעודה מזהה.

הסניגור ביקש להיעתר להמלצת שירות המבחן.

לגבי התנאי השני, לנאשם רישום פלילי שאינו ישן דיו – לכן המסקנה, כי הנאשם שינה דרכיו אינה מבוססת בהכרח.

לאחר שהצדדים הגיעו להסדר טיעון, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן (במ/1) והורשע בבצוע עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות בנגוד לסעיף 274(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ושיבוש מהלכי משפט בנגוד לסעיף 244 לחוק העונשין.

· בע"פ (מח' ב"ש) 33867-10-13 אברהם נשיא נ' מדינת ישראל (11.12.2013), נדחה עירעורו של נאשם, אשר הורשע לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור ושימוש בכוח או באיומים כדי למנוע מעצר, בכך שבתגובה לסרוב השוטרים לאפשר לו כניסה למיתחם הבמה בפסטיבל, דיבר בגסות לשוטרים, תקף אותם באגרופים ובעיטות, נשך ונגח בראשו של שוטר.

...

· בע"פ (מח' ב"ש) 33867-10-13 אברהם נשיא נ' מדינת ישראל (11.12.2013), נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור ושימוש בכוח או באיומים כדי למנוע מעצר, בכך שבתגובה לסירוב השוטרים לאפשר לו כניסה למתחם הבמה בפסטיבל, דיבר בגסות לשוטרים, תקף אותם באגרופים ובעיטות, נשך ונגח בראשו של שוטר.

לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים המעוגנים בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, כפי שפירטתי אותם לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל, בצירוף ענישה נלווית.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות.

הנאשמים שלפניי הורשעו, על פי הודאתם בעובדות כתב אישום מתוקן (כא/1), במסגרת הסדר טיעון, בבצוע עבירות שונות, כדלקמן: לנאשם מס' 1 (להלן: "נאשם 1") יוחסו עבירות של סחר בנשק שלא כדין - עבירה לפי סעיף 144(ב2) + 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") (6 עבירות), וכן עבירות בנשק - עבירה לפי סעיף 144(א) סיפא + 144(ב) סיפא לחוק (עבירה אחת).

לאחר מכן הורשע הוא בבצוע עבירות של תקיפת שוטר והעלבת עובד ציבור, ובהמשך בעבירות שעיקרן בתחום הסמים.

...

בכל הנוגע למעורבות נאשם 3 בביצוע המעשים, אין בידי לקבל את עמדת סנגורו כי "חלקו מסתכם בסיוע בביצוע העסקה מכח ההחזקה הרגעית ...". אמנם, חלקו של נאשם 3 במכר הרובה הראשון והשני לסוכן אינו רחב היקף כפי חלקם של נאשמים 1 ו-2.

בהתחשב בכל האמור לעיל בדבר שיקולי הענישה, ובכללם: מדיניות הענישה הנוהגת; הערכים המוגנים אשר נפגעו כתוצאה מביצוע העבירות, ומידת הפגיעה בערכים אלו; בשים לב למגמת ההחמרה בענישה בעבירות נשק, וכן בהתחשב בעונשים אשר נגזרו על מעורבים אחרים בפרשת הסוכן דכאן, סבורני כי ראוי ונכון יהא לקבוע את מתחמי העונש הבאים: מתחם העונש ההולם את מעשיו של נאשם 1 נע בטווח שבין 6.5 ל-11 שנות מאסר בפועל; מתחם העונש ההולם את מעשיו של נאשם 2 נע בטווח שבין 5 ל-9 שנות מאסר בפועל; מתחם העונש ההולם את מעשיו של נאשם 3 נע בטווח שבין 25 ל-48 חודשי מאסר בפועל; מתחם העונש ההולם את מעשיו של נאשם 4 נע בטווח שבין 28 ל-60 חודשי מאסר בפועל; הכל, לצד עונשים נלווים בדמות מאסר מותנה וקנס.

סוף דבר על כן, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1: · שמונים (80) חודשי מאסר בפועל, אשר יימנו החל ממעצרו ביום 9.11.2021.