כתב אישום: תקיפת עובד ציבור על רקע רפואי

כללי המשיבים הורשעו, על יסוד הודאתם בעובדות כתב אישום מתוקן, בעבירות תקיפת שוטר, תקיפת עובד ציבור והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

בית משפט קמא עמד על הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מבצוע העבירות ועל התפשטות מדאיגה של תופעה של תקיפת אנשי צוות רפואי על רקע חוסר שביעות רצון של מטופלים ובני משפחותיהם מהטיפול, שגוברת ככל שגדל העומס המוטל על הצוותים הרפואיים, באופן המחייב הטלת ענישה מחמירה ומרתיעה.

...

לעמדת המערערת, ראוי כי שיקולי הרתעת הרבים וההגנה על הציבור מפני המסוכנות הנשקפת מהמשיבים יקבלו משקל משמעותי יותר במסגרת גזר הדין ואין מנוס מהטלת מאסר בפועל.

למרות שחומרת העבירות מצדיקה עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות החלטנו לא להטיל על המשיבים עונש זה, בהתחשב בכך שערכאת ערעור אינה ממצה את הדין ובנסיבות בהן המשיבים סיימו זה מכבר לבצע את השל"צ. מעצרם של המשיבים וניהול ההליך היווה גורם מרתיע, כעולה מתסקירי שירות המבחן שראה בתהליך שעברו השניים מעת מעצרם משום הליך שיקום.

לצד זאת מצאנו כי יש להתערב בקנס שקבע בית משפט קמא ולהגדילו לסך של 6,000 ₪ על כל אחד מהם, או 45 ימי מאסר.

לפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט ג' אבנון) בת"פ 4596-01-20 ובת"פ 72150-07-19 מיום 23.5.2021, במסגרתו נדון המערער, בגין הרשעתו בהתאם להודאתו בעובדות שני כתבי אישום מתוקנים, במסגרת הסדר דיוני שנקשר בין הצדדים, בבצוע עבירות של תקיפת עובד ציבור (בת"פ 4596-01-20) ובעבירות של תקיפה סתם והיזק לרכוש (בת"פ 72150-07-19), לעונשים הבאים: 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסרים על-תנאי כאמור בגזר הדין, התחייבות ופיצויים בסך 5,000 ₪ ובסך 2,000 ₪ לנפגעי העבירות.

לפי עובדות כתב האישום המתוקן בת"פ 72150-07-19 תקף המערער ביום 10.6.2019 עובד בחנות נוחות בתחנת דלק (להלן: המתלונן), על רקע ויכוח לעניין דרישת המערער מהעובד לקבל החזר כספי בגין מצלמה שקנה ממנו.

חברה מתוקנת אינה יכולה להשלים עם אלימות המופנית כלפי רופא על רקע הטיפול הרפואי שהוא מעניק למטופליו.

...

אנו סבורים כי מעשי המערער חמורים והצדיקו לגזור עליו מאסר לריצוי בפועל, ואולם הליך השיקום החריג והממושך שעבר לאורך ההליך בבית המשפט קמא ואף לאחר גזר הדין מצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם לצורכי שיקום.

מכל האמור לעיל החלטנו לקבל את הערעור.

כמו כן, בהסכמתו של המערער, יועלו סכומי הפיצוי לנפגעי העבירות כדלקמן: המערער ישלם פיצוי בסך 10,000 ₪ (בניכוי סכום הפיצוי שכבר שילם) לרופא ופיצוי בסך 4,000 ₪ (בניכוי סכום הפיצוי שכבר שילם) למתלונן.

כתב האישום, הכרעת הדין והשתלשלות העניינים בתיק הנאשם הורשע על-פי הודאתו בכתב אישום מתוקן (להלן: כתב האישום) ב-תקיפת עובד ציבור, בהתאם לסעיף 382א(א) ל-חוק העונשין, התשל"ז-1977, בכך שב-24.9.20, באגף 22 בית סוהר אשל בבאר-שבע, בו היה הנאשם במשמורת חוקית, שפך מים חמים מקומקום חשמלי על הסוהר כרמל מולא (להלן: הסוהר מולא) והסוהר מיכאל יאלקונוביץ (להלן: הסוהרים) וגרם לסוהרים לחבלות בדמות אודם בעורף.

על רקע אי שביעות רצון מהטיפול הרפואי בבנו - סטר המבקש בחוזקה מספר פעמים בפניו רופא ואיים בפגיעה בגופו.

עפ"ג (מחוזי-ב"ש) 40902-04-21 אלאטרש נ' מדינת ישראל (2.6.21), אליו הפנה ב"כ המאשימה - נדחה ערעור על גזר דינו של כב' הש' עטר, שבגין תקיפת עובד ציבור ואיומים קבע מיתחם 6–16 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית והשית על צעיר, נעדר עבר פלילי, 8 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים, קנס, פיצויים בסך 8,500 ₪ לרופא לו גרם לחבלות של ממש ו-2,000 ₪ למנהלת המרפאה עליה איים לרבות בדריסה ושנת פסילה בפועל.

...

מתחם העונש ההולם בהינתן המפורט לעיל אני קובעת מתחם העונש ההולם נע מענישה שלא כוללת מאסר בפועל עד 10 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

משיקולים אלו, ותוך התחשבות במצבו הכלכלי של הנאשם, בהיותו אסיר, אשר יש להניח כי פרנסתו בדוחק, ובהתאם להוראת סעיף 40ח לחוק העונשין - אני קובעת מתחם קנס כמתחם 2,000 ₪ - 10,000 ₪.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, תוך התחשבות בצורך בהרתעה אישית ובהרתעת הרבים, בהתאם לסעיפים 40ו ו-40ז לחוק העונשין ומאחר שאין מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי הוראות סעיפים 40ד ו-40ה לחוק העונשיןמיום 10.7.2012, מצאתי כי יש למקם את הנאשם בחלקו האמצעי של המתחם ואני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר בפועל, במצטבר לעונש המאסר אותו מרצה כעת; 3 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מהיום שלא יעבור כל עבירת אלימות, לרבות איומים; קנס בסך 2,000 ₪, או 50 ימי מאסר תמורתו.

בתמצית יתואר, כי על פי כתב האישום המתוקן שהוגש נגד המבקש במסגרת הסדר טיעון, ואשר מונה חמישה אירועים שונים, הלה פעל נגד רבנים ואישי ציבור בכירים בחברה החרדית מתוך מניע אידיאולוגי-דתי.

בגין מעשיו, יוחסו למבקש עבירות של סחיטה בכוח לפי סעיף 427(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק (שתי עבירות); ניסיון תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיפים 380 ו-25 לחוק; תקיפת עובד ציבור בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382א(ב)(1) לחוק; השחתת פני מקרקעין לפי סעיף 196 לחוק; נוהג במת שלא בכבוד לפי סעיף 172 אמצע לחוק; וסחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא לחוק.

לאחר שעמד על חומרת המעשים שהמבקש ביצע, בראי נסיבות ביצועם, נקבע כי מיתחם העונש ההולם בגין כל אחד מהאירועים הראשון, השלישי והחמישי, שעיקר עניינם בגזיזת זקנים של נפגעי העבירה, הוא בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית; בגין הארוע השני, שבמסגרתו רוססה נפגעת העבירה בגז פלפל על רקע תמיכת העתון שניהל בעלה במתן חיסונים לנגיף הקורונה, בעת שנכדתה הרכה בשנים לצידה, נקבע כי מיתחם העונש ההולם הוא בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל; ובגין הארוע הרביעי, שבו חולל קבר וניתנה הוראה מצד המבקש לשליחת מכתבים מאיימים, נקבע כי מיתחם העונש ההולם הוא בין מספר חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, לבין 6 חודשי מאסר בפועל.

המבקש שב ועומד על טענותיו כי בית משפט השלום שגה בהחלטתו לקבוע מיתחמי ענישה נפרדים לאירועים; וכי נידרש היה ליתן משקל משמעותי יותר לנסיבותיו האישיות ובפרט למצבו הרפואי והנפשי הקשה.

...

לנוכח כל האמור, נגזרו על המבקש עונש של 36 חודשי מאסר בפועל, וכן הפעלת מאסר מותנה בן 10 חודשים ומאסר מותנה בן חודשיים בחופף זה לזה, ומתוכם 6 חודשים במצטבר לעונש המאסר מושא ההליך דנן.

עוד נטען, בין היתר, כי העונש שנגזר עליו סוטה ממדיניות הענישה הנוהגת באופן המצדיק התערבות במסגרת "גלגול שלישי", וכי חריגה זו נעשתה "בשל עמדותיו של המבקש ולא בשל מעשיו". דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

רקע הנאשמת הורשעה בהכרעת דין מיום 14.1.24 בעובדות כתב האישום בעבירה של תקיפת עובד ציבור, לפי סעיף 382א(א) לחוק העונשין, תשל"ז–1977 (להלן: "חוק העונשין").

התקיפה הייתה על רקע אי שביעות רצונה של הנאשמת מהטיפול הרפואי שהרופא העניק לבנה.

העונש שהושת על הנאשם כלל 22 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי בגובה 20,000 ₪ למתלוננת וקנס בגובה 7,000 ש"ח.  ת"פ (בית שמש) 29405-06-15 מדינת ישראל נ' חיים ממו (23.3.17) – הנאשם הודה והורשע בתקיפת עובד ציבור לפי סעיף 382א(א), לאחר שהכה בצוארו רופא במרפאה בעקבות ויכוח בעיניין מתן טפול רפואי.

...

עוד נטען כי הרשעתה תמנע ממנה לקבל רישיון כיועצת מס. לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, לאור הכללים בפסיקתו של בית המשפט העליון, מצאתי כי אין לבטל את הרשעת הנאשמת ויש להותיר אותה על כנה.

בנסיבות אלה, משהנאשמת לא נטלה אחריות למעשיה ולא הפנימה את הפסול שבהם, סבורה אני כי אין מקום להיעתר לבקשתה לביטול הרשעתה.

מכל המקובץ לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשמת נע בין מאסר מותנה ל-9 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית.

סוף דבר אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים: מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים.