הגם שמובן כי הנאשם לא נענש בתיק הקודם על העבירות שיוחסו לו בכתב האישום בהליך דנן, כשבית המשפט המחוזי ציין את חזקת החפות שעמדה לו באותה עת, יינתן משקל מתאים לתיקון המשמעותי בעובדות כתב האישום (ממנו נמחקו עובדות ועבירות של תקיפת שוטר, תקיפת עובד ציבור ושימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר), ויש טעם מסוים בטענה לפיה באופן טבעי, יש משמעות לעובדות כתב האישום שהיה בפני בית המשפט המחוזי.
...
לאחר שקילת כלל המפורט לעיל, לאור התיקון הממשי בכתב האישום, הודיית הנאשם ונטילת האחריות על ידו, חיסכון הזמן השיפוטי והדרך השיקומית שעשה, גם אם זו אינה חפה מנפילות, ומבלי להתעלם מעברו הפלילי (עת/1, עת/2) הכולל 5 הרשעות, ביניהן כאלה מן העניין, ומהעובדה שהיה במהלכו של ההליך השיקומי בעת ביצוע העבירות בתיק דנן, מסקנתי היא כי חרף עתירת המאשימה לקביעת עונשו של הנאשם ברף העליון של מתחם הענישה, נכון במקרה זה דווקא לקבוע את עונשו ברף התחתון.
לאור העובדה שברקע ביצוע העבירות הנדונות, כמו גם ברקע ביצוע העבירות בתיק הקודם, התמכרותו של הנאשם, ובשים לב לדרך השיקומית שעשה, אני מורה חפיפה של חלק משמעותי מהעונש שייגזר על הנאשם עם עונש המאסר אותו הוא מרצה כיום כך שעונשו של הנאשם יקבע בתחתית מתחם הענישה לחודשיים מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בין ה-16.9.2020 ועד 23.9.2020.
אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר בפועל לתקופה של 2 חודשים בניכוי ימי מעצרו בקשר להליך דנן בין התאריכים 16.9.2020-23.9.2020.
