כתב אישום: תקיפה סתם על ידי שוטר

כללי המשיב הורשע על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן בתקיפה סתם, איומים, שימוש ברכב ללא רשות, מעשי פזיזות ורשלנות ברכב, נהיגה ללא רישיון, נהיגה ללא ביטוח ונהיגה בשיכרות.

הרכב נעצר על ידי שוטרים שחיפשו אותו בעקבות תלונה על מעשיו בתחנת הדלק, אך המשיב החל בנסיעה לאחור תוך היתעלמות מקריאות השוטר לעצור, ולאחר מכן החל בנסיעה מהירה קדימה, תוך שהשוטר נאלץ לזוז הצידה כדי לא להפגע וירה לעבר הרכב.

...

שיקלול נתונים אלה מוליך למסקנה כי על אף הליך השיקום אותו עבר המשיב, העונש שהוטל עליו אינו הולם את חומרת מעשיו והסכנה הפוטנציאלית הגלומה בהם לציבור ולביטחונו.

על כן, הערעור מתקבל באופן שעונש המאסר בפועל יעמוד על 12 חודשים.

עוד מטעם המאשימה, הוגשו הראיות הבאות: דיסק ובו הקלטת השיחות של שיר והמתלוננת עם מוקד 100, ותמלולן (ת/1); הודעותיו של הנאשם במישטרה מיום 08.11.2016 בשעות 01:47 ו- 18:04 (ת/2 ו- ת/3, בהתאמה); דו"ח פעולה של השוטר אסף ווקנין, מיום 07.11.2016 (ת/4); דו"ח פעולה של השוטר יצחק גטצאו, מיום 07.11.2016 (ת/5); דיסק ובו סירטון שצולם על ידי הנאשם באמצעות הטלפון הנייד שלו, ודו"ח צפייה בסירטון, שנערך על ידי השוטר אלכסיי גורדייב (ת/6); הודעותיה של המתלוננת שנמסרו למישטרה ביום 07.11.2016 וביום 08.11.2016 בשעות 08:45 ו- 20:08 (ת/7-ת/9, בהתאמה); ודו"ח ביצוע עימות בין הנאשם למתלוננת מיום 08.11.2017 (ת/10).

כך, לטענת המאשימה הנאשם תפס את המתלוננת בצוארה באמצעות שתי ידיו, עוד לפני שהיא סטירה לו; ואילו ההגנה טוענת, כי הנאשם תפס את המתלוננת בכתפיה וניער אותה קלות, במטרה להרגיע אותה ולאחר שזו סטירה לו. בהנתן אלה, תחילה יכריע בית המשפט בשאלה אם המתלוננת סטירה לנאשם לפני שהוא תפס אותה בידיו או רק לאחר שעשה זאת; לאחר מכן, אכריע בשאלת אופן תפיסתה של המתלוננת על ידי הנאשם; ולבסוף, בהנתן התמונה העובדתית ובנסיבות שייקבעו, אבחן אם מעשה תפיסתה של המתלוננת עולה כדי עבירה פלילית של תקיפה סתם.

עוד בנקודה זו מצאתי להתייחס למה שארע בין בני הזוג כיומיים עובר לארוע שבמוקד כתב האישום, ושהוסרט על ידי הנאשם באמצעות הטלפון הנייד שלו.

...

ובמקרה הנדון, שוכנעתי כי הסטירה שהחטיפה המתלוננת לנאשם מגמדת את מעשהו של האחרון.

לאור אלה, שוכנעתי כי בפניי מקרה שבו ראויה להישמע טענה של אכיפה בררנית, וכי מלכתחילה ניהול ההליך הפלילי נגד הנאשם לבדו, בעוד שהמתלוננת בגין מעשים דומים יצאה פטורה בלא כלום, מביאה לפגיעה ממשית בתחושת הצדק וההגינות.

סוף דבר, ומשקבעתי כי לא הוכח מעבר לספק סביר כי הנאשם תפס עם שתי ידיו את המתלוננת בצווארה והזיזה, ולנוכח קביעתי לפיה אין מקום להרשיעו לפי סעיף 184 לחסד"פ בגין כך שתפס בכתפיה וניערה קלות – הרי שאני מורה על זיכויו מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

..כששאלו אותי מה כל אחד עשה אז יכולתי לומר שהשמן חנק והשני תקף ומה השלישי עשה השוטר כתב: "השני...הם..." אמרתי "השמן חנק והשניים האחרים הם תקפו" (עמ' 13-12 לפרוטוקול).

אשר על כן החלטתי לזכות מחמת הספק גם את הנאשם 1, מן העבירה בה הוא מואשם בכתב האישום, עבירה של תקיפה סתם על ידי שתיים או יותר, לפי סעיף 382(א) לחוק העונשין.

...

לאור האמור, החלטתי לזכות את הנאשם 2 מחמת הספק, וזה אדגיש, עולה גם אם נלך לפי שיטת המאשימה המבקשת להסתמך אך ורק על הודעותיו של שם טוב במשטרה ומבלי להעניק כל משקל לאמור בעדות שמסר בפני בית המשפט.

אם הייתי בתנועה מכופף לאחור ואני בפוזיציה על הרצפה באמת אני לא יכול להצביע מי היה שם, בסופו של דבר היו שם 20 אנשים" (עמ' 33 לפרוטוקול הדיון מיום 11.6.2016).

אשר על כן החלטתי לזכות מחמת הספק גם את הנאשם 1, מן העבירה בה הוא מואשם בכתב האישום, עבירה של תקיפה סתם על ידי שתיים או יותר, לפי סעיף 382(א) לחוק העונשין.

כללי במסגרת ההליך הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות מושא שמונה כתבי אישום (שישה כתבי אישום בגין עבירות גניבה, כתב אישום אחד בגין הפרת הוראה חוקית, וכתב אישום נוסף בגין תקיפה סתם של בן זוג).

ביום 31.11.2017 בשעות הבוקר, הפר הנאשם את הוראת בית המשפט בכך שיצא ועזב את שטח הקהילה, על דעת עצמו ולא שב. ביום 23.11.2017 הנאשם נעצר על ידי שוטרים לאחר שהתייצב בתחנת משטרת באר שבע.

עמדות הצדדים - הסדר ביום 18.12.2020 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית באשר לעמדה העונשית של המאשימה לפיה אם הנאשם יודה בכתבי האישום ובכפוף להצלחה בהליך בבית משפט קהילתי, הצדדים יעתרו במשותף להארכת מאסר מותנה בן 6 חודשים מת"פ 16264-02-17, 9 חודשי מאסר על תנאי לכל עבירת רכוש מסוג פשע, מאסר על תנאי לשיקול דעת בית המשפט בעבירות רכוש מסוג עוון וכן עבירות אלימות, חתימה על התחייבות להמנע מבצוע עבירה, צו מבחן לשיקול דעת בית המשפט ופצוי בסך 700 ₪ לחנות בנא משקאות, בהתאם לפרטי נזק שיוגשו על ידי המאשימה בסיום ההליך במסגרת ת"פ 46172-08-17.

...

למרות כל האמור לעיל, אין לראות את כל שרשרת האירועים כמסכת עבריינית אחת של מעשים ועבירות [ עיין ע"פ 4910/13 ‏אחמד בני ג'אבר נגד מדינת ישראל ].

המתלונן נעצר על ידי המאבטחים והשוטרים במקום.

בטיעוניו לעונש ב"כ הנאשם ציין שמדובר בארוע בו הנאשם הגיב לאחר שהותקף על ידי המתלונן.

ב"כ הנאשם גם ציין את תיקון כתב האישום ושינוי העבירה לתקיפה סתם, כן טען שיש לראות בהודאתו של הנאשם בכתב האישום המתוקן כי הנאשם לקח אחריות על מעשיו וגם חסך זמן שפוטי יקר.

...

למרות זאת, הגעתי למסקנה שמן הצדק במקרה דנן שלא להרשיע את הנאשם.

במילים אחרות, הנאשם הוכיח את עצמו שאין מדובר בדפוס התנהגות ושוכנעתי שמדובר במעידה חד פעמית ויוצאת דופן.

אשר על כן, החלטתי שלא להרשיע את הנאשם.