כתב אישום: תקיפה חמורה של שוטר כלפי עצור

בקשה לעיון חוזר שנועד לאפשר למשיב לצאת לעבודה כנגד המשיב הוגש כתב אישום בו יוחסו למשיב עבירות של אלמ"ב, לרבות גרימת חבלה של ממש, איומים ותקיפה סתם; כתב האישום מגולל מסכת הכוללת גם התבטאויות משמעותיות כלפי שוטרים בתיק המעצר נתקיימו מספר דיונים (כששאלת העילה והראיות לכאורה לא הוכחשו), וביום 7/7/16 הופנה הנאשם לתסקיר מעצר ביום 4/8/16 נתקבל תסקיר הממליץ על שקילת חלופה; ביום 7/8/16 חרף היתנגדות המאשימה, ראיתי לאמץ החלופה המומלצת, לאחר שהמפקחים נשמעו בפני, במסגרת תורנותי; על החלטה זו לא הוגש ערר ביום 21/8/16 עתר המשיב לעיל (המבקש בעיון החוזר) לאפשר לו הקלה בתנאי החלופה, על מנת שיוכל לצאת לעבוד; התיק הובא בפני כב' השופרת הבכירה לאופר חסון, וזו קבעה דיון בפניה ליום 27/9/16.

הקושי במעצר בית (ובאיזוק קל וחומר) ברור וידוע והוא משלב הגבלה חמורה של החרות עם הגבלה על יכולתו של האדם להיתפרנס.

...

זאת ועוד- המדינה עצמה נתנה הסכמתה בשתי הזדמנויות, לאפשור יציאת המשיב באופן חד פעמי, בליווי מפקח (ראה הסכמות מיום 3/8/16 ומיום 8/9/16); גם בכך יש להקהות עוקץ טענות המסוכנות להן טוענת המדינה מנגד- סבורני כי יש טעם בכמה וכמה מטענות המדינה, במישור אחר; ראשית- המפקח לא נשמע בפני; שנית- חרף העובדה כי המעסיק אינו מפקח, הרי שזה דאג לנפק מכתב בו ציין "אני מתחייב להודיע למשטרה על כל היעדרות ו/או יציאה בשעות העבודה של העובד"; גם אם אין מדובר ב"מפקח רשמי", הרי הודעה זו מהווה פיקוח למעשה, ובהכרח מצדיק הדבר כי שומה על בית המשפט להתרשם מאותה הצהרה ולהבהיר משמעה; יתכן כי יהיה מקום גם לדרוש ערבות או התחייבות מאותו מעביד יש לזכור כי הדיון בבירור האשמה קבוע בעוד פחות מחודשיים כך שנזק ה"בטלה" הנזכר לעיל לתקוותי לא יתארך בתקופת הביניים סיכומו של יום- ככלל, איני רואה פסול באישור יציאת המשיב לעיל לעבודה וקבלת בקשתו לעיון חוזר אך זאת בכפוף לכך כי המעביד יצהיר הבנתו בדבר משמעות מכתבו ותפקידו (שמא יחתום על התחייבות), ובמידת הצורך (בהתאם לבחינת הדיון שהתנהל בפני חברתי), שמיעת המפקח המוצע אני קובע מועד לבירור הפיקוח והבנת המעסיק ליום 6/10/16 שעה 12:00; משך הזמן שנקצב הנו 30 דקות; איחור של ב"כ הנאשם יביא למסקנה כי זה ויתר על בקשתו; איחור של ב"כ המאשימה יביא למסקנה כי ניתנה הסכמה לבקשה; ב"כ ידאגו לעשות הדיון יעיל; המזכירות תעדכן יומני; להעלות גם לסגן הנשיא לבירור העברת התיק ניתנה היום, כ"ד אלול תשע"ו, 27 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.

כללי נגד הנאשם הוגש כתב אישום שעניינו גרימת חבלה חמורה, עבירה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות (בכוונה להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו), עבירה לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין ושיבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

דיון והכרעה אדון באישומים על פי השלבים השונים כפי שתוארו בכתב האישום: שלב ראשון – עיכוב הנאשם לבדיקה עד למעצרו והכנסתו לניידת מיוחס לנאשם בשלב זה: שעבר ממושב הנהג למושב שליד הנהג והכחיש באוזני השוטרים שנהג ברכב.

בהתייחס לטענות ההגנה בדבר הגשת כתב האישום ללא שניתן אישור שפיטה כנדרש לפי הנחיית פרקליט המדינה 2.18 שכותרתה "מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם חשוד בבצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד שוטר" (להלן: "ההנחיה"), לא מצאתי שיש במחדל זה להביא לביטולו של כתב האישום.

באשר לעבירות אני מרשיע את הנאשם בעבירות שלהלן: בשיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין, בכך שעבר ממושב הנהג למושב שליד הנהג בכוונה להסתיר את דבר נהיגתו ברכב ובכך שהכחיש באוזני השוטרים שנהג בו. בהתנגדות למעצר חוקי תוך שימוש בכוח לפי סעיף 47(א) לפסד"פ, בכך שבהיות הנאשם עצור בניידת, הישתולל, בעט במושב שבצד הנהג, והכה באמצעות מרפקו בפניו של השוטר ליאל באופן בלתי מכוון.

...

לאחר שבחנתי את הראיות הנוגעות לשלב השלישי, החלטתי לזכות את הנאשם מהעובדות המיוחסות לו וכן מגרימת חבלה חמורה לשוטר אסי, לאחר שמצאתי שהגנתו נפגעה באופן ממשי ממחדלי חקירה וכיוון שניהול ההליך נגדו בנסיבות אלה סותר עקרונות של צדק והגינות משפטית.

אשר לאשמה בדבר גרימת חבלה חמורה, החלטתי לזכות את הנאשם משני טעמים.

סוף דבר החלטתי להרשיע את הנאשם בעובדות שבחלקים הראשון השני והרביעי של כתב האישום לרבות בעובדות הרקע כפי שפורטו לעיל.

באשר לעבירות אני מרשיע את הנאשם בעבירות שלהלן: בשיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין, בכך שעבר ממושב הנהג למושב שליד הנהג בכוונה להסתיר את דבר נהיגתו ברכב ובכך שהכחיש באוזני השוטרים שנהג בו. בהתנגדות למעצר חוקי תוך שימוש בכוח לפי סעיף 47(א) לפסד"פ, בכך שבהיות הנאשם עצור בניידת, השתולל, בעט במושב שבצד הנהג, והכה באמצעות מרפקו בפניו של השוטר ליאל באופן בלתי מכוון.

פשיטא כי תחושות כגון התחושות הנטענות הנ"ל, גם אם היה להן במקרה הספציפי דנא עגון כזה או אחר במציאות, אינן מצדיקות הישתוללות של חשוד, הכוללת ניסיונות מצדו לסכל את העברתו לבית המעצר וצעקות וקללות חמורות כלפי השוטרים.

הגענו איפוא לעבירה של תקיפת שוטרים, אשר כאמור בפתח הדברים מתייחסת בעיקרה – על פי נוסח כתב האישום – למחיצת אצבעותיו של השוטר סנדיק, באמצעות האזיקים בהם נאזק הנאשם בידיו, במסגרת הארוע הראשון.

...

ואולם, עם כל חריפות הטיעון, אין בידי לקבלו.

עוד ראוי לציין – הגם שהדברים הם בבחינת למעלה מן הצורך, שכן כתב האישום אינו מייחס לנאשם תקיפת שוטרים באירוע השני – שהמסקנה הנ"ל יפה גם לאירוע השני, שהינו אירוע הדומה באופיו לאירוע הראשון.

סוף דבר: אשר על כן ולאור כל המקובץ אני מרשיע את הנאשם בעבירות של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו (לפי הוראות סעיף 275 לחוק העונשין), איומים (לפי הוראות סעיף 192 לחוק העונשין), והעלבת עובד ציבור (לפי הוראות סעיף 288 לחוק העונשין).

רקע ועובדות כתב האישום הנאשם הודה והורשע בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות הבאות: תקיפה סתם- בת זוג ושימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר.

כשהגיעו שוטרים למקום ובקשו לעכב את הנאשם לחקירה, פנה הנאשם לשוטר וקילל אותו, כפי המתואר בכתב האישום.

היתנהגותו כלפי השוטרים הייתה אלימה, גסה וביריונית ונבעה בין היתר מצריכת אלכוהול.

מדובר בארוע חמור מארוע נשוא כתב האישום שלפניי.

...

נוכח סמיכות הזמנים, אני קובע כי מדובר באירוע אחד.

לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים לרבות נסיבות ביצוע העבירות ובהתאם לתיקון 113 (סעיף 40יג לחוק), אני קובע כי מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשע הנאשם נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל- 18 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, כמפורט בחוות דעת הממונה מיום 16.11.21.

רקע: ביום 30.07.2019 הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן ובעבירות תקיפת שוטר – לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: ''החוק'') ובריחה ממשמורת חוקית - לפי סעיף 257(1) לחוק.

טענות הצדדים לעונש: המאשימה הגישה טיעוניה לעונש בכתב [במ/1] וכן השלימה טיעונה בעל פה. המאשימה עמדה על חומרת המעשים שהנאשם הורשע בביצועם ועל הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מכך, בהם שלומו וביטחונו של אדם וכן שמירה על שילטון החוק ועל יכולתם של השוטרים לבצע את תפקידם.

הנאשם התערב בעיכובו של אחר, התנהג באופן בוטה ואלים כלפי השוטרים, לאחר מכן היתנגד למעצרו ואף ברח ממשמורת השוטרים לאחר שנעצר והמשיך בהתנהגותו הפרועה.

משקולי שקומו נגזרה על הנאשם ענישה צופה פני עתיד, פיצוי ושל''צ. ת"פ 38861-10-19 מדינת ישראל נ' זענין ואח' - הנאשמות 3 ו-4 הורשעו על-פי הודאתן במסגרת הסדר טיעון בכך שהצטרפו לבני משפחתם בתקיפת שוטרי בילוש שהגיעו על מנת לבצע פעולת מעצר.

...

על הנאשם, ללא הרשעות קודמות, שירת שירות צבאי בעברו ושיקולי שיקום משמעותיים, הוטל מאסר על תנאי, פיצוי וצו של''צ. נוכח כל האמור לעיל לא ניתן לקבל את עתירת ההגנה, כי מתחם העונש ההולם יכול לכלול עונשים צופי פני עתיד בלבד, בהיעדר שיקולי שיקום משמעותיים במקרים מעין אלה.

נוכח כל האמור לעיל, עתירת המאשימה לעונש אינה חורגת מגבולות הסביר.

סוף דבר: לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: 8 חודשי  מאסר שירוצו בעבודות שירות.