מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

כתב אישום: תקיפה חבלנית, חבלה ברכב והתנהגות פרועה

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2020 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

כתב האישום כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות איומים, תקיפת בת זוג, תקיפה חבלנית של בת זוג ונהיגה פוחזת של רכב.
לאחר שנכנסה לרכבו, החל המשיב בנהיגה פרועה מהמקום, תוך שהמתלוננת צועקת לעברו לעצור וכן לחצה על הצופר כדי שעוברים ושבים ברחוב יבחינו בה. בהמשך לכך, המשיב איים על המתלוננת בכך שאמר לה: "היום את מתה, אנו עושה עכשיו תאונה, שנינו מתים או שאת סותמת את הפה שלך ועולה איתי לדירה" וכן אמר לה: שהיא יודעת שהוא מסוגל לזה ושלא איכפת לו למות.
לדבריה המשיב היה שיכור, מתארת את ההיתנהגות התוקפנית בבית, כמפורט בכתב האישום וכן מפרטת את ההיתנהגות האלימה כלפיה, את חשדו של המשיב שהיא "בוגדת" והמכות שהרביץ לה בעקבות זאת, שהיא מכנה "מכות רצח". המתלוננת מוסרת את הפרוט המופיע בכתב האישום, לרבות הזכוכיות על הריצפה, גרירתה על הזכוכיות, דם שהיה על הריצפה בעקבות כך שנחתכה, החניקה שלה וכן שצרחה "הצילו". מוסרת שהשוטרת שהגיעה למקום ראתה את הסימנים, אבל היא סירבה שתצלם אותה.
העדה מתארת את ארוע האלימות הקודם המפורט בכתב האישום, מאשרת שהמתלוננת שלחה לה תמונות של החבלות וסיפרה לה שהשכנים שמעו צעקות והזמינו מישטרה.
...
נוכח כל האמור לעיל, אינני סבורה כי קיים כירסום כלשהו בתשתית הראייתית הלכאורית.
לא נחה דעתי בשלב זה, כי מדובר במסוכנות מסוג וממין שניתן לאיין במסגרת חלופה כלשהי.
בהקשר זה יצויין, כי טענת המתלוננת העימות לגבי מעורבות בעייתית של אמו של המשיב בקשר הזוגי, לרבות מודעותה לאלימות קודמת נתמכת הן בעדות חברתה של המתלוננת והן בהודעת האם עצמה, שבסופו של דבר נאלצה לאשר בחקירה, כי לפחות במקרה אחד תיעדה סימן חבלה על ידה של המתלוננת והמשיב אישר בפניה שהוא גרם לו. נוכח האמור לעיל, אם קיימת במקרה זה חלופת מעצר הדוקה והרמטית, מחוץ לתחומי העיר אשדוד, שאינה כוללת את אמו של המשיב, בית המשפט ישקול להפנות את המשיב לקבלת תסקיר שירות המבחן.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

רקע ועובדות כתב האישום הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות הבאות: איומים, שתי עבירות לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק; ניסיון תקיפה סתם, שתי עבירות לפי סעיפים 379 ו-25 לחוק.
על פי עובדות פרט האישום השלישי, בתאריך 1.3.2016, הבחין הנאשם במתלוננת מחנה את רכבה ויוצאת ממנו.
בת"פ (שלום ת"א) 5594-02-17 מדינת ישראל נ' ארז אלבז (05.12.2017), שהוגש אף הוא מטעם ההגנה, הורשע הנאשם, על יסוד הודאתו, בעבירות של תקיפה סתם ותקיפה חבלנית.
הנאשם כבן 55 ולחובתו עבר פלילי מכביד ביותר הכולל לא פחות מ-21 הרשעות קודמות, רובן המכריע בעבירות איומים ובעבירות אלימות כימעט מכל סוג אפשרי: פציעה כשהעבריין מזויין, פציעה, תקיפת שוטר, תקיפת עובד ציבור, תקיפה סתם, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפת בת זוג, תקיפת קטין על ידי אחראי, שימוש בכוח כדי למנוע מעצר, תיגרה והתנהגות פרועה במקום צבורי.
...
בע"פ (מח' ב"ש) 11563-08-12 אוקראינצנקו נ' מדינת ישראל (20.2.2013), נדחה ערעורה של נאשמת, שהורשעה בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לאחר שהכתה אישה באמצעות אגרוף בפניה, ולאחר שהאישה נפלה, המשיכה להכותה.
בשים לב לאמור, אני קובע שהמתחם העונשי הכולל, בנסיבות המקרה שלפני, לאחר שנתתי דעתי לחבלות שנגרמו למתלוננת ומנגד לחלקה ולהתנהגותה בחלק הראשון של האירוע, ומבלי שהדבר ישתמע כמתן היתר לנקיטה באלימות מכל סוג שהוא במצבים מעין אלו, מצאתי לקבוע מתחם עונשי הנע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל.
במקרה זה חוברות יחדיו מספר נסיבות המובילות למסקנה לפיה יש למקם את עניינו של הנאשם בחלק העליון של המתחם העונשי.
סוף דבר לאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 10 חודשים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

כתב האישום המתוקן: הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בשנית, לאחר שמיעת ראיות, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של פציעה – עבירה לפי סעיף 334 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
המתלונן יצא מביתו, וחסם את הכביש חלקית, באמצעות פח אשפה, והעיר לנאשם על נהיגתו הפרועה, בסמוך לאזור מגורים.
מדובר בהתנהגות אלימה, פורצת גבולות, אשר סיכנה את שלומו של המתלונן, וגרמה לו לפציעות, ונוכח נסיבות ביצוע העבירה, טענה למיתחם עונש שנע בין 8 חודשי מאסר בפועל, ועד ל-20 חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי ופצוי למתלונן.
ע"פ (מחוזי -ת"א) 70842-05 ארליך נ' מ"י, שם נימנע בימ"ש מהרשעה בעבירה של תקיפה; ת.פ (מחוזי – ת"א) 24/14 מדינת ישראל נ' שפובלוב, שם הורשע הנאשם בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, ובית המשפט נימנע מהרשעתו, בשים לב להיותו בגיר צעיר, המתקשה בהוכחת נזק קונקריטי, אך יש להניח שהרשעה תיפגע בסכוייו להישתלב בתחום המחשבים.
ת.פ (שלום – פ"ת) – 23011-02-11 מדינת ישראל נ' פרוצקי, הנאשמת הורשעה בעבירה של תקיפה חבלנית.
לשון אחר, מכיוון שעסקינן בעבירה תוצאתית, הרי שעפ"י "מבחן האלמלא" המשפטי, הבוחן קיומו של קשר סיבתי עובדתי, בין תוצאה לסיבת גרימתה, נראה בבירור, לאור עובדות כתב האישום המתוקן, כי אילמלא התגרותו של המתלונן וחסימת הכביש החלקית על ידו, לא היה הנאשם עוצר את רכבו, ממילא לא היה יוצא ממנו, ולא היה מתפתח העימות בין השניים.
...
סוף דבר: בנסיבות מצטברות אלה, אין הלימה בין הותרת ההרשעה על כנה לבין הנזק שייגרם לנאשם.
לאור מסקנה זו, אני מורה על ביטול הרשעתו של הנאשם.
נוכח ההכרה של הנאשם בבעייתיות הטמונה בהתנהגותו באירוע זה, ומתוך רצון להפחית עד למינימום האפשרי כל פוטנציאל לסיכון שעלול חלילה להוביל להישנות התנהגות עוברת חוק בעתיד, ועל מנת להקנות לנאשם כלים להתמודדות עם מצבי לחץ, סבורני כי יש להטיל על הנאשם עונשים מוחשיים, בדמות של של"צ, אם כי בהיקף ניכר יותר מזה המוצע על ידי שירות המבחן, ולהשית עליו לשלם פיצוי למתלונן, על מנת לשקף בפניו את המחירים למעשיו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

רקע הנאשם הודה, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות שלושת כתבי האישום שבכותרת (שניים מהם מתוקנים) והורשע, על סמך הודאתו, בעבירות ובאישומים כדלקמן: ת.פ. 57045-12-13 (להלן- "התיק הראשון"): הכרעת דין מרשיעה ניתנה בתיק זה ביום 22.5.16 לאחר שמיעת הוכחות לפני כב' השופט שטיין, וזו בוטלה, לצורך צרופו של תיק זה. הנאשם הורשע בעבירות המיוחסות לו בתיק זה- עבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין ועבירה של תקיפה חבלנית לפי סעיף 380 לחוק העונשין.
הנאשם ניכנס לדירה והחל להתנהג באופן פרוע, צעק וצרח, הישתולל, קרע עיתונים, ירק, שבר את בסיס הטלפון האלחוטי, טרק בחוזקה דלתות וגרם לשבר במשקוף באחת מדלתות הבית.
בטיעוניו תיאר בא כוח המאשימה את עובדות האישומים וטען כי כתבי האישום הראשון והשני מתארים מקרים דומים של איומים ותקיפת נהגים אשר נהגו ברכבים בסמוך לנאשם, וכי כתב האישום השלישי מתאר חזרתיות, אובססיביות, היתגרות חוזרת ונשנית של הנאשם בהוריו עד כי אלה הסלימו והסתיימו בתקיפת שוטרים.
על כן טענה כי המיתחם שהציג בא כוח המאשימה בקשר לאירועים נשוא כתב האישום הראשון אינו מתאים והפנתה לת.פ 1485-06-15 (מחוזי ירושלים) גרינברגר נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 21.11.16) שם דובר בנאשם כבן 63 הסובל ממצב נפשי דכאוני אשר הורשע בעבירות של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ותקיפת שוטר.
...
אני מורה על הפעלת המאסר המותנה של 6 חודשים שהושת על הנאשם בגזר דין בת.פ 786-07-13 על פי גזר דין מיום 3.3.16 מבית משפט השלום בפתח תקווה.
בגין העבירות בהן הורשע הנאשם בתיק זה אני גוזר עליו מאסר למשך 24 חודשים.
אני מורה על הפעלת ההתחייבות שעליה חתם הנאשם במסגרת גזר הדין בת.פ. 26274-05-13 על סך 1,000 ש''ח. אני מחייב הנאשם לפצות את המתלוננים כדלקמן: המתלונן אברהם חבר ת.ז. 053038196 עד תביעה 2 בתיק פלילי 3528-08-15 בסכום של 1,500 ש''ח. המתלונן אייל בכור ת.ז. 059069005 עד תביעה 1 בתיק פלילי 57045-12-13 בסכום של 1,500 ש''ח. קנס בסך 1,000 ש''ח או חודש מאסר תמורתו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2016 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

הנאשמים בפרשה דנן עומדים לדין בגין עבירות נוספות במסגרת פרשה זו. נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המיחס להם עבירות כדלקמן: לנאשמת 1 - עבירה של אי-מניעת פשע, בנגוד לסעיף 262 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"); לנאשם 2 - גרם מוות ברשלנות, בנגוד לסעיף 304 לחוק; סיוע לאחר מעשה, בנגוד לסעיף 260 לחוק; שבוש מהלכי משפט, בנגוד לסעיף 244 לחוק; לנאשם 3 – תקיפה בנסיבות מחמירות, בנגוד לסעיף 380 ביחד עם סעיף 382(א) לחוק.
העד הביע פליאה על הסתבכותו של הנאשם 2 וציין, כי אינו מסוגל להסביר את היתנהגותו במקרה נושא כתב האישום.
בהתיחס למסכת האירועים נושא כתב האישום, סיפר הנאשם 2 לקצינת המבחן, כי בילה עם חברו במועדון בנתיבות תוך כדי הבילוי שתה החבר (הנאשם 3) מספר כוסות אלכוהול ולכן הוחלט, כי הנאשם 2 ינהג ברכב.
לטענת הסנגור, אותה היתנהגות ממש מצידו של נאשם 3 יכולה הייתה להסתיים בתגרה או בהתנהגות פרועה, ואין ליחס למעשיו חומרה נוספת רק בשל התוצאה הטרגית שנגרמה, שאינה קשורה אליו.
מרבית הפסיקה שהוצגה על ידי הצדדים נגעה לעבירה זו בנסיבות הקשורות להסעת מחבלים אשר בצעו או ניסו לבצע פיגועי טירור.
ברי, כי חלקו של הנאשם 3, אשר היה נכח בעת תקיפתו הקטלנית של המנוח ואף הישתתף בתקיפתו עובר לפציעה שגרמה לפטירתו – אינו נופל, בלשון עדינה, מחלקו של הנאשם 2, אשר מיוחסות לו עבירות במישור הרשלנות, היינו - עבירות שהוכחתן אינה כרוכה בהצבעה על מחשבה פלילית מסוג מודעות לאשר עלול לקרות; יתר העבירות בהן הורשע - ענינן מעשים בהם נקט לאחר התקיפה האלימה.
...
בגין מכלול העבירות שעבר הנאשם 2, תוך חפיפה בין המתחמים, אשר נובעת מכך, כי המדובר, בסופו של דבר, בפרשה אחת – יועמד המתחם בין מאסר בן מחצית השנה בפועל, שיכול שירוצה בדרך של עבודות שירות, ועד לשנה ומחצה מאסר בפועל.
אך בסופו של דבר, לא יהיה בכליאתם של הנאשמים, לנוכח החלק המיוחס להם בפרשה, משום תיקון למה שאינו ניתן כלל לתיקון או מילוי חסרון שאינו יכול להימלא.
סוף דבר, גוזר בית המשפט על כל אחד מהנאשמים הענשים כדלקמן: 6 חדשי מאסר בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו