הנתבעת (להלן גם: "המדינה") שעותרת לדחיית התביעה על הסף ולגופה, הגישה בד בבד עם כתב הגנתה בקשה "לקביעת סדרי דין על פי עיקרון: "פעולה מלחמתית תחילה"" (להלן: "בקשת החסינות"), וכן בקשה להפקדת ערובה.
בתוך כך, מתקהלים מתפרעים היו מתקרבים ותוקפים את מוצב יריחו בסמיכות ליישוב "ורד יריחו" ולכביש מספר 1 לירושלים, תוך חתירה לעימותים.
"
"פעולה מלחמתית" הוגדרה בסעיף 1 בחוק המוזכר, כלהלן:
""פעולה מלחמתית" – לרבות כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות, וכן פעולה לשם מניעתם של טירור, מעשי איבה או היתקוממות שהיא פעולה בעלת אופי לוחמתי, בהיתחשב במכלול נסיבותיה, ובכלל זה במטרת הפעולה, במיקומה הגיאוגרפי או באיום הנשקף לכוח המבצע אותה;"
העד העיד גם (ש' 39-26, ע' 4):
"הפרת סדר מאופיינת באותה תקופה תמיד, בין 30, 50 ל-300 איש, הם מתקרבים, הולכים, מתחבאים מאחורי המכסות, יש גם בתמונות פה שרואים אותם מאחורי חביות, ממש נשכבים, זה מיקצוע, נקרא לזה ככה, לא היה פעם אחת, על פי הפקודות שלי ירי לניטרול, ירי להרוג, ירי לפגוע, אנחנו קיבלנו משימה להקפיא את המצב ולהחזיר אותם מאחורה, ובכל השלב הזה, אותם אנשים, סיכנו את החיים של החיילים שלנו בכל רגע נתון, אנחנו מבחינתנו אני אמרתי, ואני מה שאני אומר זה אמת, אנחנו פעם אחת לא היינו יוצאים לשם לאותו תא שטח, אם זה לא היה מסכן לא את החיילים, לא את האזרחים ולא את הישוב. ברגע שהם מושכים אותנו ורוצים לפגוע בנו אנשים שיש להם קלע דוד ביד, שחייל שלי קיבל פעם אחת אבן לעין ונשבר לו הרשתית, בסדר? שזה המזל שלו שנשבר לו הרשתית, וחיילים מקבלים אבנים בג'יפים אתה שומע את הפגיעות שהם סמוכות אליך ויש לך בקבוקי תבערה שזורקים 50- 60 מטר ממך, אז אנחנו עמדנו על פי הפקודות שאנחנו אמונים עליהם באותו תא שטח"
לפי תמונת המצב העולה מעדויות עדי הנתבעת, בתוך ההתפרעות האמורה ביום 14.5.2021, הכוח הגיע עד מרחק כ-150 מטרים מקוו הבתים הראשון של יריחו.
...
התובעים טוענים מנגד, באמצעות בא-כוחם עו"ד צ' מרזוק – כי אין תחולה להגנה הנטענת ויש לדחות את בקשת החסינות.
על חומרת יידוי אבנים או אמצעים אחרים, גם אם זה אינו גורם לפגיעה בנפש, עמד בית המשפט העליון בע"פ 5590/16 נתשה נ' מדינת ישראל, פסקה 36 (17.1.2018), כלהלן:
"הגם שהפגיעה בנפש לא התממשה בסופו של דבר, והנזק שנגרם ממעשיהם של המערערים ושותפיהם הסתכם בפגיעות ברכוש, אין בכך כדי להפחית מחומרת המעשים, ובוודאי שאין לזקוף זאת לזכותם, כפי שביקשו באי כוחם לטעון. אף השימוש באמצעים פרימיטיביים כביכול, בהם זיקוקים, בקבוקי תבערה ואבנים, לצורך השגת מטרותיהם של המערערים, אינו מפחית מעוצמת הנזק שאמצעים אלו עלולים לחולל. יידוי אבנים ובקבוקי תבערה, ויריית זיקוקים, טומנים בחובם חומרה רבה, שכן הם עשויים לגרום פגיעות משמעותיות בגוף וברכוש, ואף לגרום לאבדן חיי אדם"
במקרה דומה שאף בו עלתה שאלת ההגנה של פעולה מלחמתית, בית המשפט קבע, כי "יש לזכור כי פגיעתה של אבן רעה היא, והיא עלולה לגרום לפגיעות גוף קשות" (ת"א (מחוזי י-ם) 11618-07-21 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 19 (8.6.2023)).
תוצאה
משהוכח כי חלה על הפעולה מושא התובענה הגנת הפעולה המלחמתית, מכוח הוראת סעיף 5(ב) בחוק הנזיקים, דין התביעה להידחות, וכך אני מורה.
