כתב אישום: תקיפה הגורמת חבלה של ממש ותקיפה סתם - בן זוג

כללי המשיב הורשע על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות תקיפה הגורמת חבלה ממש ואיומים.

ואלה המעשים: בצהרי יום 25.6.14 בבית הדין הרבני בירושלים תקף המשיב את המתלונן, ששמש עורך דינה של פרודתו של המשיב, וגרם לו לחבלה של ממש.

בעברו הרשעה בהפרת הוראה חוקית וניסיון לתקיפת סתם בן זוג שהתרחשו בשנים 2012 ו – 2013.

...

במסגרת אותו תיק התקבלו שישה תסקירים ובסופו של דבר, בהסכמה, בית משפט נמנע מהרשעתו באותו הליך.

על כן, הערעור מתקבל.

המשיב מורשע בעבירות אותן נקבע כי עבר.

ביום 25.1.21 נערך דיון משלים קצר, ביוזמת בית המשפט, בו נדונה השאלה מדוע, ככל שייקבע כי הוכחו העובדות המפורטות בכתב האישום, כמו גם טענות המתלוננת ועדת הראיה כי הנאשם הלם במתלוננת באגרופו ובעט בה, לא יורשע הנאשם בתקיפה גורמת חבלה של ממש (במקום תקיפה סתם), ללא קשר לשאלה האם מדובר בנסיבות מחמירות - בת זוג (שלגביה טענו הצדדים בסיכומיהם).

המאשימה, מנגד, שינתה מעמדתה, ובנגוד לטיעוניה בכתב האישום, במהלך ההליך ובסיכומיה, טענה בדיון המשלים כי יש להרשיע את הנאשם בעבירת תקיפה גורמת חבלה (בן זוג).

...

כך גם אינני מקבל את טענת ההגנה למחדלי חקירה.

כן מקובלת עליי החלטת המשטרה להימנע מביצוע עימות בין הנאשם והמתלוננת.

מסקנה: אני מרשיע את הנאשם בעבירה של תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין.

כתבי-האישום: הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בצבר של תיקים כמפורט להלן: תפ"ק 57779-10-17 הורשע על פי הודאתו בכתב אישום שתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש – בן זוג 382(ג) בנסיבות בהן בתאריך 12.3.17 בסביבות השעה 20:00 בדירתו, לאחר שישב עם אשתו לאכול ארוחת ערב, ביקשה אשתו שיפנה את השולחן והנאשם סרב לכך, בסמוך שוחחה האשה באמצעות פלאפון והנאשם חטף מידה את המכשיר, האשה משכה בחזרה את המכשיר מידו  ובהמשך דחף הנאשם את אשתו והיא נפלה על הריצפה .

באישום הראשון: תקיפה הגורמת חבלה של ממש-בן זוג ותקיפה סתם–בן זוג וזאת בנסיבות להלן: במועד הרלוואנטי לאישום הראשון התגוררו הנאשם, אישתו המתלוננת וילידיהם הקטינים ברחוב חגי 17 רמלה.

...

יחד עם זאת עובדה זו שתי פנים לה. כפי שציינתי לעיל ראיתי כנימוק לחומרא את דחיית היד המושטת לאחר שלכתחילה התאפשר לנאשם לזכות בפירות השיקום , ככל שהיה עומד בתהליך במלואו , אך בכל זאת לא ניתן להתעלם מפן נוסף שיש להיעתרותו לכתחילה לקחת חלק בתהליך השיקומי של ביהמ"ש הקהילתי .

בהתחשב בנסיבות המיוחדות של הנאשם לצד מכלול הנסיבות - אני מחליטה להקל בענשו של הנאשם באופן משמעותי .

אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 27 חודשי מאסר מהם תנוכה התקופה שהיה במעצר מיום 21.6.2017 עד 20.7.2017 וכן מיום 15.2.2021 עד היום, ימי המעצר כאמור ינוכו מתקופת המאסר.

כמו כן הורשע הנאשם על פי כתב אישום מצורף בת"פ 50554-03-22, על פי הודאתו בבצוע עבירת תקיפה סתם- בן זוג (ריבוי עבירות)- עבירה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, בעבירת ובריבוי עבירות איומים- על פי סעיף 192 לחוק העונשין.

רע"פ 3463/15 פלוני נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, ניתן ביום 25.5.15) הנאשם הורשע בעבירות תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, תקיפת בת זוג והיזק לרכוש במזיד, על פי 3 אישומים.

...

לאור כל האמור הנני גוזרת את דינו של הנאשם כדלקמן: צו מבחן לתקופה של 12 חודשים, במסגרתו יבצע את כל הנדרש על ידי שירות המבחן ובכלל זה כל טיפול אשר נדרש על ידו.

הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירת תקיפה סתם- בן זוג- עבירה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין") והיזק לרכוש במזיד- עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

על פי עובדות כתב האישום, בהן הורשע הנאשם, אזי ביום 22.8.20, ברקע ויכוח שהתפתח בין הנאשם למתלוננת לאור רצונה לנסוע לבית הוריה, יצא הנאשם מהבית באמרו למתלוננת "את לא הולכת ולא יוצאת מהבית בלי הסכמתי". בסמיכות לקריאת המתלוננת לאחי הנאשם מחלון הבית, מצאה מפתח, פתחה את הדלת והחלה לרדת במדריגות עם תינוקה בסל קל על מנת לחכות לאחיה שיאסוף אותה לבית הוריה.

רע"פ 361/16 עזאם נ. מדינת ישראל (מיום 16.3.16) נדחתה בר"ע בעיניינו של נאשם אשר הורשע בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש בת זוג לאחר שתקף את אישתו וגרם לה חבלות של ממש לאחר שחזרה בשעות מאוחרות הביתה.

...

אין להתעלם מן המסקנה העולה מעובדות לאו בדבר תחושותיו באשר לזכותו לשלוט בצעדיה.

שוכנעתי לפיכך, כי יש מקום לסטות לקולא ממתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם וזאת על דרך אימוץ המלצות שירות המבחן באשר להעמדת הנאשם בצו מבחן, לצד ענישה צופה פני עתיד בדמות מאסר על תנאי והתחייבות.

לאור כל האמור, הנני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן: צו מבחן לתקופה של 12 חודשים בהתאם להמלצת שירות המבחן.