כתב אישום: שוד בצוותא, קשירת קשר לפשע וניסיון שוד

כנגד המשיבים 1 ו-3 הוגש כתב אישום המייחס למשיב 3, יחד עם אחרים, עבירה של רצח אגב ביצוע עבירה (מבצעים בצוותא), קשירת קשר לפשע (שוד בנסיבות מחמירות) וניסיון שוד בנסיבות מחמירות (מבצעים בצוותא).

...

על אף זאת, שני שיקולים מרכזיים הובילוני למסקנה כי טרם עברה נקודת האיזון לעבר שחרורו של המשיב 3 ממעצר.

מסיבות אלו מצאתי לנכון להיעתר לבקשת המדינה ולהורות על הארכת מעצרו של המשיב 3.

אעיר בסיום כי בטוחני שכל הצדדים הנוגעים לעניין מודעים לקושי הנעוץ בזמן הרב ששוהה המשיב במעצר ולפיכך יעשו את מירב המאמצים להביא את המשפט לסיומו בהקדם האפשרי, וחזקה על הערכאה הדיונית כי תעשה כל שביכולתה להגשים מטרה זו. לפיכך, דין הבקשה להתקבל.

העורר ונאשם נוסף בשם ניר לב (להלן: ניר) עומדים לדין בבית המשפט המחוזי מרכז בעבירות של שוד בצוותא וקשירת קשר לפשע.

בכתב האישום נטען כי עובר ליום הארוע קשרו ביניהם הנאשמים קשר לבצוע שוד.

בהחלטתו מיום 4.2.2009 הורה בית משפט קמא על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, בקובעו כי קיימות ראיות לכאורה נגדו: המצאות הנאשמים בסניף הבנק; צלומם בכמה מצלמות לאורך מסלול הליכתה של המתלוננת; איכון הטלפון של העורר ממנו עולה כי בשעה 12:00 שהה בזירת הארוע בנגוד לטענתו לפיה נסע במונית לרמלה מיד לאחר שיצא מהבנק; תאור העורר ולבושו על-ידי עדת הראיה; וכן ההכרות הקודמת בין העורר לניר וניסיונם של השניים בהודעותיהם להסתיר הכרות זו. עוד קבע בית המשפט כי משנמצא שיש ראיות לכאורה קמה עילת מעצר נגד העורר בשל העבירות המיוחסות לו. בית המשפט הוסיף וציין כי נסיבות העבירה וכן עברו הפלילי של העורר - הכולל ארבע הרשעות קודמות בעבירות סחיטה באיומים, תקיפה בתנאים מחמירים, ניסיון שוד, הטרדת עד, שבוש מהלכי משפט, איומים, הפרת הוראה חוקית, פריצה לרכב וגניבה והחזקת רכוש החשוד כגנוב - שוללים כל אפשרות לחלופת מעצר, מה גם שתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בן 18 חודשים, אם יורשע באישום דנן.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת חומר החקירה הגעתי לכלל מסקנה כי צדק בית משפט קמא בקובעו שבמקרה דנן קיימת תשתית ראייתית לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות לעורר.

לא נעלם מעיניי כי העורר הוא אדם צעיר וכי אשתו מצויה בשלבים האחרונים של הריונה, אך אין בכך כדי לשנות מן המסקנה שחלופת מעצר לא תסכון בנסיבות העניין, נוכח מסוכנותו, נוכח העונש המותנה התלוי ועומד נגדו וכן נוכח העובדה שהעורר הורשע בעבר בעבירות של הטרדת עד, שיבוש מהלכי משפט והפרת הוראה חוקית, על כל הקושי שמעוררות הרשעות אלה בבוא בית המשפט לבחון אפשרות של חלופת מעצר.

אשר על כן, הערר נדחה.

ת"פ (מחוזי לוד) 46408-08-15 מדינת ישראל נגד שומרי [1.1.17] (הוגש על-ידי ההגנה): הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר דיוני, בשתי עבירות של שוד בצוותא, בשתי עבירות של קשירת קשר לפשע, ובעבירה של ניסיון שוד.

כתב האישום מיפרט שני אירועים מתוכננים של שוד מוניות שבוצעו במעורבות של אחר, וניסיון שוד מונית נוסף.

...

על הנאשם הושת עונש מאסר בפועל ממושך, בן 5 שנים, כשאז – כמו היום – קיומו של מאסר על תנאי לא הרתיעו, ובסופו של דבר נגזרו עליו 6 שנות מאסר לאחר שמאסר על תנאי בן שנה הופעל במצטבר.

לא הוצגו לפניי שיקולים ממשיים אותם ניתן לזקוף לטובת הנאשם, למעט תנאי מעצרו - מהם לא התעלמתי, ולאור כל האמור לעיל, הכרעתי היא כי יש להעמיד את עונשו מעל לאמצע המתחם, להפעיל את המאסר על תנאי במלואו, במצטבר, וכן להטיל פיצוי לטובת המתלונן.

אשר על כן, אני גוזרת את דינו של הנאשם כדלקמן: 48 חודשי מאסר בפועל.

(1) ביום 7.5.07 הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו עבירות של רצח אגב ביצוע עבירה (בבצוע בצוותא), קשירת קשר לבצוע פשע (שוד בנסיבות מחמירות) וניסיון שוד בנסיבות מחמירות (בבצוע בצוותא).

...

בהחלטה נאמר בין השאר: "משמצאנו כי ישנן ראיות לכאורה, פשיטא כי ישנה עילת מעצר; לא רק עילה סטטוטורית, אלא אף מוצדקת מאוד מעצם העבירות בהן מדובר. העילה היא מסוכנות... ואכן, במסוכנות תלה השופט קמא את החלטתו למעצר עד תום ההליכים, באמרו – וכך גם דעת התביעה – כי המסוגל בעבור בצע כסף להיות מעורב בכגון דא, יש בו מסוכנות. אכן כך; חלקי, במובן המוסרי והערכי, בכל לב עם גישת בית המשפט קמא; המדובר בפרשה מקוממת של בגידה אנושית ומוסרית מצד העורר, עם השלכות קשות; רשאי היה העורר להרוס את עצמו, וצר גם על כך – אך צר הרבה יותר על המנוח, הקרבן. העורר לא רשאי היה להיות מעורב בתכנית עבריינית לפגיעה בקניין מעבידיו בדרך שוד, תוך נשיכת היד המאכילה וכפיות טובה. ודאי מכל שכן שלא רשאי היה להיות מעורב במעשה שסופו עלול להסתיים (כפי שהסתיים) בפגיעה בחיי אדם, במהלך שוד.... אם כן, ישנה מסוכנות הטבועה בראיות לכאורה.

החלטתי הקודמת מיום 29.6.07 הניחה, כי אם יהיה תסקיר חיובי ואם ימצא בית המשפט המחוזי לנכון, ישקול שחרור בתנאים מחמירים, שנמנו בהחלטה.

ועם זאת כשלעצמי סבורני, לא בלי התלבטות, כי יש לשוב ולבדוק את נושא החלופה, גם נוכח מצבו הנפשי והרפואי של העורר (הטעון כמובן אישוש של רופאי שירות בתי הסוהר), אך בראש וראשונה כדי לודא אם ניתן להפיג את המסוכנות במידה מירבית בחלופה ותנאים מגבילים כפי שנמנו בהחלטה הקודמת מ-29.6.07.

הרקע לבקשה ביום 27.1.19 הוגש נגד שני הנאשמים כתב אישום בגין קשירת קשר לבצע פשע, ניסיון לשוד מזוין בצוותא, רצח תוך כדי ביצוע עבירה כדי להבטיח המלטות בצוותא ושיבוש מהלכי משפט.

...

לסיכום: הטענה בדבר כשל בייצוג נדחית.

אנו קובעים שהודייתו של המבקש בכתב האישום המתוקן הייתה לאחר שהדברים הוסברו לו הן על ידי עו"ד פריג' והן על ידי בית המשפט, הוא הבינם והודה מרצונו הטוב והחופשי.

סוף דבר, הבקשה נדחית.