בתאריך 04.04.2017 בית המשפט המחוזי הנכבד הרשיע את המערער, לאחר שהודה בעובדות כתב האישום, בעבירות הבאות: קשירת קשר לבצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); ייבוא סם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 לפקודה, והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) לפקודה.
...
לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט מ' חשין ב-ע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' שמאי, פ"ד נח(2) 737 (2004) אשר קבע כי:
"בעבירות סמים נסוגים השיקולים האישיים של העבריין מפני שיקולי הנזק הקשה שהשימוש בסם מביא על המשתמשים בו... שומה על בית-המשפט לשקול את הפגיעה הקשה בצרכני הסם – צרכנים קיימים וצרכנים פוטנציאליים – לרבות גרירתם לביצוען של עבירות פליליות לצורך מימון הסם." (הדגשות שלי – ח"מ)
בדומה, ב-ע"פ 9482/09 ביטון נ' מדינת ישראל (27.07.2011) קבע כב' השופט ס' ג'ובראן כי:
"אכן, נגע הסמים הפוגע קשות בחברתנו מחייב מלחמת חורמה והעונשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים צריכים להשתלב במאבק הכולל להדברת הנגע. על כן, יש ליתן משקל ממשי לשיקול ההרתעתי אל מול השיקולים האישיים, אשר משקלם יהיה נמוך יותר במקרים כגון אלה." (הדגשות שלי – ח"מ)
כך למשל, ב]עניין גוארדיה נדחה ערעורם של גבר ואישה, אזרחי בוליביה, אשר טסו ביחד מברזיל לישראל כשהם נושאים בגופם את סם הקוקאין במשקל כולל של כ-2000 גרם.
במסגרת פסק הדין, שאישר עונש מאסר בפועל של 45 חודשים על המערערת ו-55 חודשים על המערער שם, כב' השופט נ' סולברג קבע כדלקמן:
"הרקע האישי והמשפחתי של המערערים הוא קשה. מצוקתם אמיתית. אך אין מנוס מהעדפת האינטרס החברתי הכולל על פני האינטרס האינדיבידואלי של המערערים. פגיעתם של הסמים המסוכנים היא קשה ונרחבת, ביחידים ובציבור, ושומה לעשות ככל הניתן במסגרת המאבק בנגע הסמים. סם הקוקאין הוא מן המסוכנים שבסמים. המערערים ייבאו כמות גדולה. ענישה מחמירה וכואבת היא הכרח בל יגונה." (הדגשות שלי – ח"מ)
כפי שצוין לעיל, בית המשפט המחוזי הנכבד התחשב בנסיבותיו האישיות של המערער בעת גזירת עונשו ולא מצאנו טעם טוב המצדיק התחשבות נוספת.
נוכח כל האמור לעיל – הערעור נדחה.
