כתב אישום: קרטל בשוק מדי המים

בפועל, ובנגוד לנטען על ידי ב"כ נאשמים 2-1, הגישה המאשימה כתבי אישום נוספים שעניינם הסדר כובל וקבלת דבר במירמה, ובכללם תאום מיכרזי המים (ת"פ 49529-12-11 ות"פ 49530-12-11), תאום היתמחרות על נכס נדל"ן בטבריה (ת"פ 9890-10-12 ות"פ 9865-10-12), ובנוסף מתנהלות חקירות בעבירות של הסדר כובל וקבלת דבר במירמה בפרשיות נוספות שטרם הבשילו לכתבי אישום.

כך גם, לשם הרשעה באחת החלופות המפורטות בסעיף הנ"ל, למעט החלופה הראשונה (חלקו ומעמדו של הנאשם בענף המושפע מן העבירה), אין כל צורך לערוך ניתוח שוק, ולפיכך גם הטענות שנטענו על ידי ב"כ נאשמים 2-1 בהקשר זה דינן להדחות.

הכוונה לפרשת קרטל מדי המים, קרטל הלחם וקרטל המעטפות.

...

בנסיבות אלה, הטענה נדחית.

טענה זו מקובלת עלי, וכמובן שהראיות הכרוכות בסוגיה זו יתלבנו במשפט.

סיכום הטענות המקדמיות של כלל הנאשמים נדחות.

בעיניין וול נקבע כי שיקולים אלה אינם בגדר רשימה ממצה, וכי בית המשפט רשאי להוסיף ולגבש נסיבות נוספות אשר בהתקיימן – יורשע מי שהיה צד להסדר כובל בעבירה זו בנסיבות מחמירות (שם, פסקות קמח-קנד; עניין מדי המים, פסקה 29; ע"פ 1656/16 דוידוביץ נ' מדינת ישראל, פסקה 61 (20.3.2017) (להלן: עניין קרטל הלחם)).

בנסיבות שבהן ברור שההסדרים הכובלים נעשו כחלק מאותה תכנית על לחלוקת שוק, בחינת כל אישום כשלעצמו היא במידה רבה מלאכותית, והמקרה שלפנינו – הוא שיוכיח (וראו גם בעיניין מדי המים, שם נמצא, כי מתקיימת שיטתיות ביחס לאחד האישומים בין היתר כתוצאה מ"ריבוי התיאומים הקשורים זה לזה במסגרת האישום השלישי עצמו ואף מהקשר ההדוק שלהם אל התיאומים שהתרחשו שנתיים קודם לכן ושעליהם נסב כאמור האישום השני" (ההדגשות הוספו – ע' פ'); שם, פסקה 40).

בהנתן המכלול האמור, איני סבור כי ניתן לקבוע כי המערערים הסתמכו על מנהגי האכיפה של רשויות התביעה במידה הראויה להגנה (ובהקשר זה צודקת המשיבה בטענתה כי יש לתת משקל, בבחינת מידת ההסתמכות של המערערים, לכך שעבירות הלבנת ההון במקרה שלפנינו בוצעו לפני שהוגשו כתבי האישום בעיניין מדי המים ובעניין רבינוביץ).

...

לסיכום דיון זה, סבורני כי לא קמה עילה להקל הקלה נוספת בעונש שהוטל על מיארה.

גם באשר לקנסות שהוטלו על ברזלאי ומנהרת אשקלון טענה המדינה כי אלה מקלים מדי, בהינתן היקפם הכולל של המכרזים נושא האישומים ובפרט נוכח התמורה שקיבל ברזלאי בעקבות הזכייה במכרז תל אביב, בסכום של מיליוני ש"ח. אני סבור כי העונש שנגזר על ברזלאי מגלם איזון בין נסיבות ביצוע העבירות הפרטניות בעניינו לבין נסיבותיו האישיות, שבית המשפט נתן להן דעתו.

סוף דבר: הגם שלא ראינו לקבל את ערעור המדינה ולהחמיר עם המערערים, ברי שאין עילה להקל בעונשם.

עיון בפסיקה בתחום ההגבלים העיסקיים מעלה תמונה של נאשמים שעשו קרטל של מוצר יסוד – לחם והמשתתפים בקרטל היו היצרנים המשמעותיים, קרטל של גיזום – זהו שירות חשוב לרשויות הציבוריות וגם שם הנאשמים היו שחקנים ראשיים בשוק, קרטל של מדי המים, גם בו משתתפים רבים שהשפיעו על כל השוק.

לטענת ההגנה, חשיפת קרטל הנינטנדו במסגרת הודעותיו של מר בלטרן מובילה למסקנה שתנאי הסף להסכם החסינות לא קוימו ועצם היותו דומינאנטי ביותר בתוך הסדר כובל שהוא רחב הרבה יותר מההסדרים הנטענים בכתב האישום, בהיותו חל על 60%-80% מהשוק הרלוואנטי ופוגע בציבור.

...

מעבר לכך, הנאשמים בדבריהם בקבוצות מלמדים על רצונם להעלות את רווחיהם כפי שפורט לעיל, ואף שהמושג מחירי פיתוי עלה בקבוצות, לא שוכנעתי שמטרתם המרכזית או הבלעדית של הנאשמים היתה למגר את הפגיעה בצרכנים, אלא להגדיל את רווחיהם.

באשר לטענת ב"כ הנאשם 1 בדבר אי חוקתיות האיסור על הסדר כובל בחוק התחרות כיוון שהוא פוגע בזכות יסוד לחופש העיסוק באופן בלתי שוויוני ולא מידתי – לאחר שבחנתי את הטענה, לא שוכנעתי שמדובר בחוק מפלה הפוגע בשוויון בין שווים.

לפיכך, אני מרשיע את הנאשמים 1, 3, ו-5 בשני האישומים, בביצוע עבירת צד להסדר כובל, עבירה לפי סעיף 47(א)(1) בצירוף סעיפים 4, 2(א) ו-2(ב)(1) בחוק התחרות הכלכלית, את הנאשמות 2 ו-4 גם סעיף 23(א)(2) בחוק העונשין (בשני אישומים), ואת הנאשמת 6 גם לפי סעיף 23(א)(2) בחוק העונשין (באישום השני בלבד).

במועדים הרלוואנטיים לכתב האישום הנאשם 1 היה מעורב בניהולה של נאשמת 2, שהיא חברה בע"מ שהפעילה חנות בשם "גיים אנד מובייל". הנאשם 3 שימש כמנהל ובעלים משותף בנאשמת 4, שהיא חברה בע"מ שהפעילה חנות בשם "פליי גיים". הנאשם 5 שימש כבעלים וכמנהל של הנאשמת 6, שהיא חברה בע"מ שהוקמה ביום 23.2.16, והפעילה חנות בשם "ג'נסיס גיימס". מדובר בחנויות שעיקר עסוקן במכירה פיזית ומקוונת של משחקי וידאו, קונסולות משחק ומוצרים נלווים, ויש לראות במעשיהם ובמחשבותיהם הפליליות של הנאשמים 1, 3 ו-5, כמעשיהם ומחשבותיהם של החברות, הנאשמות 2, 4 ו-6 בהתאמה.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במרבית הפסיקה העוסקת בעבירות של הסדרים כובלים, מדובר במקרים חמורים יותר מתיק זה. בחלקם סעיף האישום כולל נסיבות מחמירות, חלק עוסקים במוצרי צריכה חיוניים (קרטל הלחם), חלקם במכרזים ובכספי ציבור (קרטל הגיזום וקרטל מדי המים), בחלקם קיימות עבירות נוספות כגון קבלת דבר במירמה, וחלקם בהיקפים משמעותיים יותר מתיק זה. במקרים אלה הוטלו על נאשמים עונשי מאסר במנעד רחב כמפורט להלן: בע"פ 6339/18 בלווא נ' מדינת ישראל (15.1.20) (פרשת קרטל הגיזום), דחה בית המשפט העליון את ערעור הנאשמים והמאשימה על העונש.

הנאשמים ערכו תאומים על אופן השתתפותן של המתחרות בשוק מדי המים במכרזים והליכים תחרותיים אחרים שפורסמו ע"י הרשויות המקומיות בתחום.

...

אני גוזר על הנאשם 3 את העונשים הבאים: 8 חודשי מאסר אשר יינשאו בדרך של עבודות שירות.

אני גוזר על הנאשם 5 את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר אשר יינשאו בדרך של עבודות שירות.

אני גוזר על החברות, נאשמות 2, 4 ו-6 את העונשים הבאים: הנאשמת 2 – קנס כספי בסך של 200,000 ₪, לתשלום עד ליום 1.1.22.

מאז ביצוע העבירות חלף אמנם זמן לא מבוטל, אך בהיתחשב בכך שפתיחת החקירה ב-2016 היא שהפסיקה את פעילות הקרטל, ובכך שכתב האישום הוגש עוד ב-2018, הרי שלחלוף הזמן אין לתת משקל רב. ב"כ המאשימה היתייחס גם לחוות הדעת הרפואית שהוגשה בעיניינו של הנאשם, ובהסתמך על הפסיקה אליה הפנה, טען כי אין באמור בחוות הדעת כדי להצדיק סטייה לקולה ממיתחם העונש ההולם משקולי צדק, שכן סטייה מעין זו שמורה למקרים חריגים וקיצוניים, שעניינו של הנאשם אינו נכלל בהם.

חומרה נוספת נגזרת גם מהפן של דיני התחרות, שהרי משלחות עצמאיות וממלכתיות היו רשאיות להעזר אך ורק בשירותיהן של החברות שזכו במיכרז 2010, ומשנכרתו הסדרים כובלים בין החברות המרכזיות בשוק, כפי שניתן ללמוד מהטבלאות שבנספח ג' לכתבי האישום המתוקנים, הרי השלכתו של ההסדר על השוק הרלוואנטי הייתה משמעותית מאד, ודי בהקשר זה להפנות להקף הנרחב של עשרות אלפי התלמידים שיצאו במהלך אותן שנים למסעות לפולין בסיוע החברות הרלוואנטיות.

דברים דומים ניתן לומר גם לגבי הנאשמים אליהם הפנה הסניגור המלומד במסגרת קרטל הלחם – ת"פ (י-ם) 28192-08-12 מ"י נ' אנג'ל ואח' (25.2.18), קרטל הגיזום, שכבר הוזכר לעיל, וקרטל מדי המים - ת"פ (י-ם) 49529-12-11 מ"י נ' בן דרור ואח' (2.1.18).

...

התוצאה היא כי לא מצאתי בנתונים האישיים שהובאו לפני, כמו גם בנסיבות המשפחתיות, הרפואיות והנפשיות, הצדקה לחרוג מגדרם של מתחמי הענישה שנקבעו.

בעניינו של הנאשם, נובעת מסקנה זו בעיקר מחוות הדעת הרפואית ומההתרשמות הבלתי אמצעית ממצבו הבריאותי הנוכחי, וזאת לצד יתר הנתונים האישיים עליהם עמד בא כוחו, ולפיהם מדובר באדם כבן 68, בעל משפחה ואב לשני ילדים, אשר חי שנים רבות בקיבוץ נחל עוז והושפע מאד מהאסון שפקד לפני כחצי שנה רבים מחבריו הקרובים.

לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם 1 את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 7 חודשים, בניכוי ימי המעצר.