כתב אישום: קבלת דבר במרמה, ניסיון קבלת דבר במרמה והפרת הוראה חוקית

ביום 25.6.23 הורשע נאשם 1, על סמך הודאתו, בעובדות כתב האישום המתוקן (במ/1) שכללו 38 אישומים ובביצוע ריבוי עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות בנגוד לסעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירת גניבה בצוותא בנגוד לסעיף 384 + סעיף 29 לחוק העונשין, ועבירה של סיוע לגניבה בנגוד לסעיף 384 + סעיף 31 לחוק העונשין.

· בעפ"ג 4524-02-23 שטרית נ' מדינת ישראל (10.8.23), המערערים הורשעו בבית משפט השלום בריבוי עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, גניבה, היתחזות כאדם אחר והפרת הוראה חוקית.

· בעפ"ג 47238-07-14 מדינת ישראל נ' עבד אל חכים איגאסי (2.10.14) המשיב הורשע, לאחר הודאתו, בריבוי עבירות של שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות וניסיון לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות.

...

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים המעוגנים בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, ובהתחשב בענישה הנוהגת, בסכומי המרמה, התכנון והתחכום שכלל הצגת מצגי שווא, מס' הקורבנות וכי מעשי המרמה בוצעו ב-38 הזדמנויות שונות, ובשים לב לעובדה כי עבירת איומים, שימוש במסמך מזויף והתחזות נמחקו מכתב האישום המתוקן (במ/1) הגם שהעובדות נותרו בעינן, למעט תיקון באישום 20, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 22 ל- 46 חודשי מאסר בפועל, בצירוף ענישה נלווית.

לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות לחומרא ולקולא אני גוזרת את דינו של הנאשם מחדש, כדלהלן: 27 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו של הנאשם בתאריך 30.10.22.

אני מורה על הפעלת מאסר על תנאי בן 3 חודשים שהוטל על הנאשם בבית משפט השלום בפתח תקווה במסגרת ת.פ 12727-10-18, במצטבר לעונש שהוטל בגין תיק זה. סה"כ ירצה הנאשם 30 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו בתאריך 30.10.22.

אקדים ואציין, כי רואה אני לקבל את עמדת המאשימה לפיה נכון להשקיף על כל אחד מהאישומים כ"ארוע" נפרד ובהתאם לכך לקבוע את מיתחמי הענישה, בשים לב לפעולות השונות המגבשות כל אחת מהעברות בהן הורשעה ובהיתחשב בסוג העבירות ובערכים המוגנים השונים שנפגעו ממעשיה של הנאשמת (ראו בהקשר זה ע"פ 13/4910 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29/10/2014)).

ת"פ 58600-06-17 מדינת ישראל נגד נוי חדד (12/9/2018): הנאשמת הורשעה על יסוד הודאתה בכתב אישום מתוקן (לאחר שהחל להתנהל הליך הוכחות) בעבירות של סרסרות למעשה זנות, החזקת מקום לשם זנות, פירסום שירותי זנות; עבירות של איסור הלבנת הון ובצוע פעולה ברכוש אסור; עבירות מס של השמטת הכנסה בכוונה להיתחמק ממס, שימוש בערמה ותחבולה במזיד ובכוונה להיתחמק ממס וכן עבירה של שבוש מהלכי משפט.

עוד יוחסה לה עבירה של הפרת הוראה חוקית בכך שהמשיכה בהפעלת העסק חרף צו שפוטי שהורה על הפסקת הפעילות בו. הצדדים הגיעו להסכמות עונשיות, אשר כובדו על ידי בית המשפט.

בת"פ (מרכז) 274-12-17 מדינת ישראל נ' כהן (3/5/2021) הנאשם הורשע, לאחר הליך הוכחות, בעבירות של סיוע לניסיון קבלת דבר במירמה וכן בעבירות הלבנת הון.

...

הערעור נדחה בין היתר נוכח עקרון אחידות הענישה.

לנוכח כל האמור קבע מתחם הנע בין 40-18 חודשי מאסר בפועל, ומתחם קנס נע בין 1,000,000-300,000 ₪, והטיל עליו 24 חודשי מאסר בפועל, מע"ת, קנס בסך 500,000 ₪ וחולטו כספים.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים: מאסר למשך 9 חודשים שירוצה בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת ממונה מיום 18/9/22.

רקע והליכים קודמים ביום 26.6.2016 הוגש נגד המבקש, בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, כתב אישום, המייחס למבקש ארבעה אירועים של מעשי מירמה, גניבה והלבנת הון, במסגרת הונאת ענק של ציבור המשקיעים בקרנות אשר נוהלו על ידי המבקש, בהקף של כ-340,000,000 ש"ח (ת"פ 52446-06-16; להלן: ההליך העקרי).

ביום 13.10.2020 הרשיע בית המשפט המחוזי (השופט ח' כבוב) את המבקש בעבירות גניבה בידי מורשה, ניסיון לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, מירמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירות מנהלים בתאגיד, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, וכן עבירות לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.

במסגרת ערעור הפסלות, ביום 8.2.2021, הגיש המבקש הודעת עידכון בה ציין כי יש מקום להורות למשיבה לצרף לתגובתה בעירעור את התמלילים של חקירותיו ואת הראיות שהציג, לעיון בית המשפט בלבד.

...

יובהר כי החומרים שנאספו במסגרת החקירה המשטרתית שנוהלה בעקבות הגשת התלונה על ידי עו"ד ווליד כבוב, כנגד המבקש, הם החומרים אשר מבוקש לעיין בהם במסגרת בקשה זו. בהחלטה מיום 20.1.2021, דחה השופט ח' כבוב את בקשת הפסלות וקבע כי טענת המבקש בדבר תלונתו של עו"ד ווליד כבוב "היא טענה רעועה, חסרת בסיס משפטי ומעשי ודינה להידחות על הסף". בית המשפט המחוזי עמד, תחילה, על ההלכה בענייני פסלות, וקבע כי "אין בעצם הגשת תלונה כדי לייצר עניין אישי [של המותב] ואף אין בעצם איום על מותב היושב בדין, ככל שאיום כזה נעשה ואינני קובע מסמרות בכך, כדי להקים עילת פסלות אשר תחייב את פסלות המותב". ביישום לנסיבות העניין, בית המשפט קבע כי המבקש לא הצביע על כל אינדיקציה ל-"עניין ממשי אישי" כלשהו שיש למותב או לבן משפחתו בהליך שבפניו, בהינתן שאין כל קשר וזיקה בין תיק החקירה בעניין עו"ד ווליד כבוב, בנו של השופט, לבין ההליך הפלילי המתנהל בעניינו של המבקש.

משכך, ככל שמדובר בטענה כלשהי כנגד השופט ח' כבוב, מדובר בטענה כבושה, שאף עתה אינה נטענת למעשה מלבד אמירה כללית ומעורפלת, ואשר, כעולה מהצהרת המשיבה, אין לה כל תימוכין בחומר שהמבקש עותר לעיין בו. מן המקובץ לעיל עולה כי במקרה דנן לא מתקיימים שניים מהתנאים שהותוו בפסיקה לעניין קבלה של בקשה לעיון בחומרי חקירה לצורך בחינה של הגשת בקשה לקיום משפט חוזר.

משכך, דין הבקשה להידחות.

כמבואר לעיל, הבקשה נדחית.

...

...