המאשימה השיבה כי הפסיקה מטעם הנאשם רלוואנטית לעבירת קבלת דבר במירמה בהתאם לסע' 415 רישא לחוק העונשין, להבדיל מקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות לפי הסיפא של סעיף זה.
דברי הנאשם
אף הנאשם אמר את דבריו, לפיהם "אני רוצה להגיש שאני מתחרט על המעשים שעשיתי, אני בדרך אחרת היום ואני לא איחזור לזה היום, אני מקוה לטוב. אני מבין מה זה להיות בצו מבחן".
דיון והכרעה
כתב האישום מתאר ארוע בו הנאשם יחד עם אחר ביצע עבירת קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, תחילה במשיכת 1,400 ₪ ובהמשך לכך קבלת הסך של 48,000 ₪, כאשר אלה נעשים בתחכום רב ותוך הסתייעות באחר.
...
בנסיבות אלה, אנו סבורים שיש בתהליך שעבר המערער כדי להצדיק סטייה ממתחם העונש ההולם בנסיבות העניין ולתת בכורה לשיקולי השיקום (ראו עוד: ע"פ 7459/12 שיבר נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 6 (20.6.2013); ע"פ 1903/13 עיאשה נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 7 (14.7.2013) (להלן: עניין עיאשה); ע"פ 5146/14 אורן נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 14 (5.2.2015) (להלן: עניין אורן))".
הגם שאינני מפחית כהוא זה מחומרת העבירה בה הורשע הנאשם ומן הצורך ההולך וגובר למגר את עבירות המרמה, סבורני, כי בנסיבות המיוחדות שבענייננו, בהן דומה, כי תהליך שיקומו של הנאשם בו אך התחיל לאחרונה הצביע על סיכויי הצלחה טובים, ראוי לאמץ את המלצות שירות-המבחן, אשר מאזנות כדבעי את האינטרסים השונים, הן בראי טובתו של הנאשם, והן בראי טובתהּ של החברה כולה, עת היא זוכה באזרח שומר-חוק נוסף בין שורותיו.
בשקלול הנסיבות האמורות והנתונים השונים אני גוזר על הנאשם עונש מאסר של 6 חודשים אשר ירוצו בעבודות שירות, זאת לאחר שהתחשבתי גם בתקופה בה שהה במעצר, לצד צו-מבחן לתקופה של 24 חודשים, באופן שיוותר לנאשם זמן נוסף בהליך שיקום בשילובו בקהילה לאחר תקופת עבודות-השירות, וכן ענישה נלווית, כפי שאפרט להלן.
לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר בפועל למשך 6 חודשים, לריצוי בדרך של עבודות שירות, ובהתאם לאמור בחוות דעתה של יחידת ברקאי מיום 26.12.23.
