כתב אישום: פריצה, גניבה והיזק בזדון

ראיות לעונש מטעם התביעה הוגש גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם (תע/1), ממנו עולה כי לנאשם ארבע הרשעות וצו אחד לדרכי טפול, כמפורט להלן: עבירה של החזקת סכין שלא כדין בגינה נדון ביום 24.6.2020 לעונש מאסר על תנאי; עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית בגינה נדון ביום 11.11.2019 לעונש מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים (ובנוסף הפעלת מאסר על תנאי); עבירות של פריצה לרכב, גניבה מרכב, היזק בזדון לרכוש, הפרת הוראה חוקית והחזקת סם לצריכה עצמית בגינן נדון ביום 4.2.2018 לעונש מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים; עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בגינה נדון ביום 29.1.2013 לעונש מאסר בפועל לתקופה של 36 חודשים; עבירות של איומים, תיגרה והחזקת סכין שלא כדין בגינן נדון ביום 18.9.2011 לצוו של"צ והתחייבות להמנע מבצוע עבירה.

מתוך כלל פסקי הדין שהוגשו על ידי הצדדים, ואחרים שאותרו על ידי, מצאתי את הבאים כרלוונטיים לצורך קביעת מיתחם העונש ההולם: ע"פ 7177/20 כנעאן נ' מדינת ישראל (27.1.2021) - המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של נשיאת נשק בכך שיצא מפתח ביתו של שכנו, הוציא אקדח, הכניס לתוכו מחסנית טעונה, דרך את האקדח וכעבור מספר דקות פרק את האקדח והעביר אותו לנאשם 2 בכתב האישום.

...

מסקנה זו מבוססת על כלל הנתונים הקשורים לנסיבות ביצוע העבירה, כפי שיפורטו להלן: בעניינו, הנאשם נשא כלי נשק מסוג אקדח בשעות היום בטבורה של עיר, ולכן פוטנציאל הנזק בהקשר זה הוא רב שכן אין לדעת לאילו תוצאות הרסניות היו מעשיו של הנאשם מובילים, וניתן אך לשער כי היו עלולים לכלול פגיעה בגוף, בנפש או בחיי אדם מקום בו היה נעשה שימוש באקדח.

לעניין זה ראיתי להפנות לע"פ 4945/13 מדינת ישראל נ' סלימאן (19.1.2014): "הסיכון שנשקף לשלום הציבור צריך להילקח בחשבון על ידי כל מי שמחזיק בידו נשק שלא כדין - גם אם אינו מחזיק בו למטרת ביצוען של עבירות אחרות. עצם החזקת נשק בעל פוטנציאל קטילה מבלי שיש עליו ועל בעליו פיקוח מוסדר של הרשויות טומן בחובו סיכון, באשר המחזיק בו נתון תמיד לחשש שיתפתה לעשות בו שימוש, ולו ברגעי לחץ ופחד". יחד עם זאת, ומבלי לפגום בתוקפם של הדברים, סבורני כי יש טעם בטענת עו"ד מנשה לפיה מתחם העונש ההולם מושפע גם מסוג הנשק, וניתן לבצע הבחנה מסוימת בין נשיאת אקדח לבין נשיאת מטען חבלה או תת מקלע.

הנאשמים, צעירים ילידי 1994-1995, הורשעו על פי הודאתם בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, המייחס להם את העבירות הבאות: נאשם 1 הורשע בעבירות של שוד, עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"); גניבה (שלוש עבירות), עבירה לפי סעיף 384 לחוק; קבלת נכס שהושג בעוון, עבירה לפי סעיף 412 יחד עם סעיף 384 לחוק; קשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק; ניסיון התפרצות למקום מגורים בצוותא חדא (שתי עבירות), עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק יחד עם סעיף 25 וסעיף 29 לחוק; התפרצות למקום מגורים בצוותא חדא, עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק יחד עם סעיף 29 לחוק; גניבה בצוותא חדא (שלוש עבירות), עבירה לפי סעיף 384 לחוק יחד עם סעיף 29 לחוק; היזק בזדון בצוותא חדא (שתי עבירות), עבירה לפי סעיף 452 לחוק יחד עם סעיף 29 לחוק; קשירת קשר לעוון, עבירה לפי סעיף 499(א)(2) לחוק.

...

לאור כמות האישומים המיוחסת לכל אחד מהנאשמים, וסוג האישומים, אני סבורה כי בעניינו של נאשם 2 מדובר בהסדר טיעון ראוי לעונש מאסר של 48 חודשים פחות יום.

אני מסכימה עם טענת ב"כ המאשימה שלא מדובר בחישוב מתמטי, אלא שיש להסתכל במקרה זה על העבירות כמכלול, על נסיבות ביצוען והסיבות לכך, ואני סבורה שלאור גילו של הנאשם, עברו הנקי, הנסיבות המתוארות בתסקיר שירות המבחן, התמכרותו לסמי פיצוצייה והניסיונות שהוא טוען שנעשים על ידו להישאר "נקי" בתקופת מעצרו, ההודאה והחיסכון בזמן שיפוטי, העונש המוסכם מצוי במתחם הענישה.

לאור תסקיר שירות המבחן שלא בא בהמלצה כלשהי מעבר לעונש מאסר מוחשי, אני סבורה כי יש להעמיד עונשו ברף התחתון של המתחם.

לאור כל האמור לעיל, הנני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1: 1.

בששת האישומים הראשונים מיוחסים לעורר ולסאלמה עבירות של קשירת קשר לפרוץ לשם גניבה, למקומות שונים באיזור הערבה ובדימונה, פריצה לאותם המקומות, גניבה וניסיונות גניבה מהם, היזק בזדון לרכוש, החזקת כלי פריצה ועוד.

בנוסף, בעת ביצוע העבירות המיוחסות לו עתה תלויים ועומדים נגדו הליכים פליליים בשני כתבי אישום.

...

מסקנתי הינה כי די במפורט לעיל לקבוע קיומן של ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לעורר באישומים 1-6 וכן באישום מס' 7 – וזאת ברמה הנדרשת בשלב זה של בחינת הבקשה למעצר עד תום ההליכים.

אינני מקבל טענה זו. ככל שאמורים הדברים בשאלת דיות הראיות הלכאוריות ייבחן עניינו של כל נאשם בפני עצמו.

נקודות מוצא שונות אלה בעניין העורר וסלאמה – וכן העובדה שביהמ"ש קמא מצא כי חלופת המעצר שהוצעה על ידי העורר לא תסכון כל עיקר להשגת תכלית המעצר בעניינו – כל אלה שומטים את היסוד מתחת לטענת ה"אפלייה" שמעלה ב"כ העורר בהקשר זה. אשר על כן, ובהינתן כל המפורט לעיל, אני דוחה את הערר.

משום כך, מבקשת המאשימה להרשיע הנאשמים בביצוע עבירות של התפרצות, גניבה והיזק בזדון.

עוד יש לציין בהקשר זה, כי עת/8 הדגיש ושב והדגיש, כניסתו לחורשת לון נעשתה, טרם נודע על אירוע של התפרצות וגניבה לאחד הבתים הנושקים לחורשה וכי את עיניו "צדו" 2 המכוניות, שחנו זו לצד זו, מאחר ועל פי תיאורם ומספריהם, תאמו הן לכלי הרכב שנמסרו לו בדיווח שקבל ממפקד יחידת העיקוב.

לטעמי ולהבנתי, הסבריו של הנאשם 2 להימצאותו במקום העבירה או בסמוך לו בשקר יסודם וכי בהעדר הסבר חלופי סביר למערכת הראיות הנסיבתיות שהמאשימה הצליחה לפרוס בפניי, לא קיים עוד ספק סביר באשמתו של הנאשם ועל כן, יש בידי לקבוע כי הנאשם 2 אכן השתתף בבצוע עבירות ההתפרצות, הגניבה וההיזק בזדון, הכל המתואר בכתב האישום.

...

באשר להפרה הנוספת הנטענת כלפי הנאשם, שעניינה הימצאותו מחוץ לבית ביום 22/6/01 בסמוך לשעה 13:00, מצאתי כי קיים ספק שמן הדין כי יפעל לזכותו של הנאשם, זאת לנוכח הפערים והסתירות שנתגלו בעדותו של עת/12 (מר מיכה און) שחקירתו במשטרה מיום 26/6/01 (ת/34), היא ורק היא שיצרה הבסיס להאשמתו של הנאשם בהפרה זו. לנוכח כל האמור לעיל, מוצאת אנוכי לנכון, להרשיע הנאשם בביצוע עבירה אחת של הפרת הוראה חוקית שעניינה, הימצאותו מחוץ לבית ביום 22/6/01 החל מ השעה 22:00.

לסיכום, מצאתי לנכון להרשיע 2 הנאשמים בעבירות שעניינן התפרצות, גניבה והיזק בזדון.

הנאשם 1 מורשע בנוסף גם בעבירה של הפרת הוראה חוקית.

מורה על צירוף כתבי האישום המתוקנים מהתיקים הבאים: ת"פ 47881-06-15, ת"פ 585-09-15, ת"פ 39871-06-15, ות"פ 55242-08-15 [הוגשו וסומנו במ/2–במ/5].

על יסוד הודאת הנאשם בת"פ 585-09-15 הנני מרשיע אותו בעבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, בהתאם להוראת סעיף 413ו סיפא לחוק העונשין; היזק בזדון, עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין; וגניבה מרכב, עבירה לפי סעיף 413ד(א) לחוק העונשין.

...

על יסוד הודאת הנאשם בת"פ 47881-06-15 הנני מרשיע אותו בעבירות של פריצה לרכב, בהתאם להוראת סעיף 413ו סיפא לחוק העונשין; והיזק בזדון, עבירה לפי סעיף 425 לחוק העונשין.

לאחר ששמעתי נימוקי הצדדים להסדר מצאתיו נוטה לקולא.

מכל המקובץ לעיל, הנני לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 14 חודשים מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו כפי המפורט להלן: בתיק שבכותרת מיום 3.2.16 עד היום, 30.5.16, ובת"פ 585-09-15 מיום 29.8.15 עד 3.9.15.