בהתאם לעובדות כתב האישום ולראיות שהובאו בפניי, נקבע כי ביום 2.3.16 בשעות הלילה המאוחרות, התפרץ הנאשם לרכב בכך שכופף את חלון הדלת הקדמית ואז עקר את חבק ההגה וחיבר מעקף למערכת ההתנעה של הרכב, באמצעות חיבור חוט חשמל למצבר הרכב.
בעיניין זה אפנה לעפ"ג (מחוזי מרכז) 29574-02-13 בעיניין אלפקיר, במסגרתו היתקבל ערעור המדינה על קולת העונש בנוגע לנאשם שהודה והורשע בעבירות של פריצה לרכב וגניבה מתוכו, ניסיון גניבת רכב, חבלה במזיד ברכב ועבירות נוספות.
...
כאמור, במסגרת תיק זה לא הוכח כי המעשה נעשה תוך שימוש באלימות, ולפיכך אני קובעת כי התנאי בן 18 החודשים לא חל במקרה זה.
בכל הנוגע לעתירת המאשימה להטיל רכיב כספי על הנאשם, הרי שבהתחשב בכך שהמעשים נעשו בשל בצע כסף, ונוכח הנזק אשר אין חולק כי נגרם לרכב, הרי שיש מקום להשתת רכיב זה.
יצוין בהקשר זה כי ב"כ הנאשם אומנם טען כי הנאשם החל לעבוד במקום עבודה, ואולם כפי שקבעתי במסגרת הכרעת הדין, הדברים לא הוכחו ולו בשמץ של ראיה.
נהיר כי ניתן להניח שמצבו הכלכלי של הנאשם אינו מהמשובחים בהתחשב בתקופות המאסר הממושכות אותן ריצה, ואולם אני סבורה כאמור, כי בעבירות רכוש אשר בוצעו לשם בצע כסף, מן ההכרח להטיל ענישה כלכלית אשר תתחשב גם בתקופת המאסר לה ידון הנאשם.
נוכח דברים אלו אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
14 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו 20.3.16.