כתב אישום: עבירות מע"מ - הכנת פנקסים כוזבים והתחמקות ממס

לפי הנטען, המבקש והחברה רשמו את החשבוניות הפיקטיביות בספרי הנהלת החשבונות שניהלו, וניכו שלא כדין את סכומי המס המגולמים בהן בדיווחים התקופתיים לרשויות מע"מ. בכתב האישום נטען כי סכומן הכולל של החשבוניות הפיקטיביות הנו 7,093,036 ש"ח, וסכום המס שנוכה בגינן הנו 973,445 ש"ח. במסגרת כתב האישום – המשיבה ייחסה למבקש את ביצוען של העבירות הבאות: 47 עבירות של ניכוי מס תשומות, מבלי שיש לגביו מיסמך כאמור בסעיף 38 לחוק, במטרה להיתחמק, או להישתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות, בנגוד לסעיף 117(ב)(5) בצרוף סעיף 117(ב2)(3) לחוק מע"מ, ועבירה של הכנה, ניהול, או הרשאה לאחר להכין, או לנהל פנקסי חשבונות כוזבים במטרה להיתחמק או להישתמט מתשלום מס, בנגוד לסעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ. בתאריך 30.12.2015, לאחר שמיעת ראיות, בית משפט השלום הנכבד (כב' השופטת א' ****י) הרשיע את המבקש בעשיית 19 חשבוניות פיקטיביות, מתוך 47 החשבוניות הפיקטיביות, שיוחסו לו בכתב האישום.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בחומר שצורף לה, ובתגובת המדינה, הגעתי לכלל כי דין הבקשה – להידחות.

יישומם של העקרונות האמורים על עניינו של המבקש מוביל למסקנה כי המבקש לא הוכיח כי נגרם לו עיוות דין ה"מערער את יסודות ההרשעה" בעניינו, ואשר מצדיק את קיומו של משפט חוזר בעניינו (ראו: מ"ח 7724/05 מאייר נ' מדינת ישראל, פיסקה 13 (1.2.2006)).

נוכח כל האמור – הבקשה נדחית.

רקע והליכים קודמים נגד המבקש, ושלושה נאשמים נוספים, הוגש כתב אישום, המייחס להם ביצוע של עבירות מס. הנאשמים הנוספים אשר נימנו בכתב האישום, הם: מונדר בדיר, אחיו של המבקש (להלן: הנאשם 1); מייס עתאמנה, בת זוגו לשעבר של הנאשם 1 (להלן: הנאשמת 2); וחברת "תזקיקים בע"מ", אשר תחום עיסוקה, בתקופה הרלוואנטית לכתב האישום, היה מכירה קמעונאית של דלק, כאשר המבקש, הנאשם 1, והנאשמת 2 שמשו כמנהליה הפעילים (להלן: החברה).

בגין המעשים האמורים, יוחסו למבקש, לנאשם 1, לנאשמת 2, ולחברה, עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מיסמך במטרה להיתחמק ממס, בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 117(ב)(5) + סעיף 117(ב2)(3) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק מע"מ) (97 עבירות); הכנה, קיום או זיוף של פנקסי חשבונות כוזבים בכוונה להיתחמק ממס, לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: פקודת מס הכנסה); הכנה או ניהול של פנקסי חשבונות כוזבים, לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ; ושימוש בכל מירמה, ערמה או תחבולה בכוונה להיתחמק ממס, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה.

...

עוד הוסיף בית המשפט המחוזי, בהקשר זה, כי המבקש והנאשם 1 חזרו בהם מערעור זה, על אף "הערות שונות שהערנו במהלך הדיון אודות קשיים משפטיים שונים שמצאנו בפסק הדין [של בית משפט השלום]". בית המשפט המחוזי ציין, כי קשיים אלה אמנם אינם מצדיקים שינוי בהכרעת הדין, אך "ראוי להביאם בחשבון בקביעת העונש". נוסף על כך, התחשב בית המשפט המחוזי בנסיבות האישיות המיוחדות של המבקש ושל הנאשם 1, והבהיר, כי אמנם נקבע כי בעבירות מס יש להעדיף שיקולי הרתעה על פי שיקולים אישיים, אך לשיטתו, נכותם של המבקש ושל הנאשם 1, בהיותם עיוורים מלידה, והקושי בנשיאת עונש מאסר במצב זה, לצד תרומה מסוימת מצידם לחברה, מצדיקים הקלה נוספת בעונשם.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה, נחה דעתי כי הבקשה אינה עומדת באמות המידה האמורות, שכן היא עוסקת בעניינו הפרטי של המבקש, הא ותו לו. כמו כן, לא עולה כל חשש, כי נגרם למבקש אי-צדק או עיוות דין.

סוף דבר, הבקשה לרשות ערעור נדחית בזאת.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (הנשיאה ד' ברלינר, סגן הנשיאה ג' קרא והשופטת מ' סוקולוב) בעפ"ג 12063-04-15 מיום 20.7.2015, במסגרתו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בתל אביב (השופט ע' דרויאן) בת"פ 13923-07-13 מיום 26.2.2015, בגדריו נגזרו על המבקש תשעה חודשי מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירה מסוג פשע לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק המע"מ) או לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: פקודת מס הכנסה); שישה חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירה מסוג עוון לפי חוק המע"מ או לפי פקודת מס הכנסה; וקנס בסך 50,000 ש"ח. רקע והליכים קודמים המבקש הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירות של מסירת ידיעה כוזבת או דו"ח הכולל ידיעה כאמור, לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק המע"מ, ביחד עם סעיפים 117(ב2)(3) ו-119 לחוק המע"מ; ניכוי מס תשומות ללא מיסמך כדין, לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק המע"מ, ביחד עם סעיפים 117(ב2)(3) ו-119 לחוק המע"מ; שימוש במירמה או תחבולה, לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק המע"מ, ביחד עם סעיפים 117(ב2)(3) ו-119 לחוק המע"מ; הכנה וקיום פנקסי חשבונות ורישומים כוזבים, לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה; ושימוש בכל מירמה, ערמה ותחבולה, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה.

על פי המתואר, במעשים אלו המבקש הכין וניהל ספרים כוזבים ופעל במירמה, ערמה ותחבולה בכוונה להיתחמק ממס.

...

סבורני, כי פסקי הדין של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי עולים בקנה אחד עם עיקרון אחדות הענישה, ובוודאי שאין מדובר בסטייה ניכרת ממדיניות הענישה הנהוגה (ראו למשל: רע"פ 5718/05 אוליבר נ' מדינת ישראל (8.8.2005); רע"פ 5442/14 חברת ינונה בע"מ נ' מדינת ישראל (4.9.2014)).

גם טענתו של המבקש בנוגע להסתמכותו, כביכול, על הסדר הטיעון עם המשיבה, דינה להידחות.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

במסגרת ההסדר, ובעקבות ההודיה, הורשעו הנאשמים במיוחס להם בשני כתבי האישום, בעבירות כדלקמן: # שימוש בכל מירמה ותחבולה במטרה להיתחמק או להישתמט מתשלום מס - 91 עבירות לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ; # ניכוי מס תשומות מבלי שהיה לגביו מיסמך כנדרש בסעיף 38 לחוק מע"מ, במטרה להיתחמק מתשלום מס כדין - 90 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ; # הכנה, ניהול וקיום של פנקסי חשבונות כוזבים במטרה להיתחמק או להישתמט מתשלום מס - 6 עבירות לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ; # מסירת דו"חות הכוללים ידיעות כוזבות במטרה להיתחמק או להישתמט מתשלום מס - 63 עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מע"מ. # הוצאת חשבוניות מס מבלי ששולם המס הגלום בהן - 13 עבירות לפי סעיף 117(א)(14) לחוק מע"מ. # הכנה וקיום של פנקסי חשבונות כוזבים במטרה להיתחמק או להישתמט מתשלום מס - 2 עבירות לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה; # שימוש במירמה ערמה ותחבולה במטרה להיתחמק מתשלום המס המגיע - 2 עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה.

...

לסיכום: טווח הענישה שהציעו הצדדים ביחס לנאשם - מאסר בפועל לתקופה שבין 25 חודשים ברף תחתון (כעתירת ההגנה) ו-30 חודשים ברף העליון (כעתירת המאשימה), בצירוף לרכיבים עונשיים נוספים של מאסר על תנאי וקנס כספי - הוא לטעמי שקול ומדוד, ומייצג את מתחם העונש ההולם את שני כתבי האישום, הגם שמסתמנת בו נטייה מסוימת לקולא.

נוכח כל האמור, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל בן 28 חודשים.

בהתאם לאמור בפסקאות 30-32 לעיל, החלטתי כי הנאשם ישא 10 חודשים מתקופת המאסר שגזרתי עליו בחופף לעונש המאסר שהוא נושא בו היום, והיתרה (18 חודשים) במצטבר לה. על הנאשמת שאיננה פעילה אני גוזרת קנס כספי סמלי בסך 400 ₪ שיופקד בקופת בית המשפט תוך 3 חודשים מהיום.

בית משפט השלום הרשיע את המבקש, לאחר שמיעת ראיות, בבצוע 119 עבירות של ניכוי מס תשומות בלא שיש לגביהן מיסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975 (להלן: חוק המע"מ), במטרה להיתחמק או להישתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 117(ב)(5) ו-117(ב2)(3) לחוק המע"מ; ועבירה של הכנה וניהול פנקסי חשבונות כוזבים במטרה להיתחמק או להישתמט מתשלום מס לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק המע"מ. לצד זאת, המבקש והחברה זוכו מביצוען של 23 עבירות ניכוי מס תשומות שלא כדין אשר יוחסו להם בכתב האישום המתוקן.

...

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות.

נוכח האמור, אני סבור כי הערכאות קמא שקלו כדבעי את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המבקש, ואיזנו נכונה בין השיקולים השונים בענייננו, ואינם מותירים עילה ליתן רשות ערעור "בגלגול שלישי" לבית משפט זה. אחר הדברים האלה, לא נעלמו מעיני נסיבותיו האישיות של המבקש, ובפרט מצבו הרפואי הקשה.

אסב את תשומת ליבם של הגורמים המוסמכים בשירות בתי הסוהר למצבו הבריאותי והרפואי של המבקש, חזקה כי ידאגו למבקש לטיפול ההולם הנדרש לו. סוף דבר, הבקשה נדחית.